אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר: אם היציאה מהסגר תארך זמן רב הפגיעה בתוצר צפויה לעלות על 10% צילום: יריב כץ

משבר הקורונה

האוצר: אם היציאה מהסגר תארך זמן רב הפגיעה בתוצר צפויה לעלות על 10%

לפי התחזית המעודכנת של הכלכלנית הראשית, ההתאוששות תחל במחצית השנייה של השנה; במקרה של התאוששות מהירה לפי אסטרטגיית היציאה הנוכחית, הפגיעה בתוצר תעמוד השנה על 8.4% והגרעון הכולל על 11.3%, מה שיוביל ליחס של 74.5% בין החוב לתוצר

23.04.2020, 19:58 | עמרי מילמן

במשרד האוצר מעריכים כי התוצר יתכווץ השנה ב-5.4%, כאשר במידה והתרחישים הבריאותיים יחמירו - הפגיעה תהיה גדלה יותר; כך עולה מעדכון התחזיות של הכלכלנית הראשית שירה גרינברג הערב (ה'). לפני תחילת התפרצות הקורונה בישראל העריכו באוצר כי הצמיחה השנה תעמוד על 3%. לפי הערכות האוצר, הפגיעה במשק מרוכזת ברבעון השני של השנה, ותושפע ממתווה היציאה בחודשים הקרובים. באוצר מעריכים כי ההתאוששות תחל במחצית השנייה של השנה.

קראו עוד בכלכליסט

בית קפה סגור בת"א, צילום: יריב כץ בית קפה סגור בת"א | צילום: יריב כץ בית קפה סגור בת"א, צילום: יריב כץ

במידה ותתקיים בפועל אסטרטגיית היציאה הנוכחית, לפיה כמעט כל המשק יחזור לפעילות בשתי פעימות נוספות, פעם בשבועיים, במקרה של התאוששות מהירה הפגיעה בתוצר תעמוד השנה על 8.4% והגרעון הכולל על 11.3%, מה שיוביל ליחס של 74.5% בין החוב לתוצר. במקרה של התאוששות איטית אחרי אסטרטגיית היציאה הקיימת, הפגיעה בתוצר תעמוד על 9.5% והגרעון על 11.9%, מה שיעמיד את היחס בין החוב לתוצר על 75.8%.

במקרה של אסטרטגיית יציאה איטית יותר, שתמשך על פני כחודשיים, הפגיעה בתוצר תנוע בין 9.3% ל-10.1% בהתאם למהירות ההתאוששות, והגרעון הכולל ינוע בין 11.8% ל-12.4% בהתאם לקצב ההתאוששות - מה שיביא בסופו של דבר ליחס חוב תוצר שינוע בין 75.7% ל-76.7%.

הגרעון הגבוה של הממשלה מוסבר הן על ידי החריגה בהוצאות בעקבות משבר הקורונה, והן בגלל ירידה בהכנסות. למרות שהגרעון צפוי לגדול בכל המדינות, בישראל מעריכים כי הוא יהיה גבוה מהממוצע ב-3%, ויעמוד על כ-10.2%.

הפגיעה בישראל כתוצאה מהפעילות הגלובלית צפויה להשתקף בעיקר בירידה ביצוא, בהשקעות ובצריכה הפרטית - וכך להשפיע על מגוון של פרמטרים כלכליים.

עוד טוענת גרינברג, כי סביר שעל רקע ירידה בביקושים מקומיים וגלובליים, לא כל העובדים שיצאו לחופשה ללא תשלום יחזרו למקומות העבודה אותם עזבו, ולא כל המובטלים הטריים יצליחו למצוא מקום עבודה אחר באופן מידי. לפי התרחישים המוצגים, שיעור האבטלה הממוצע ב-2020 יעמוד על 13%-14%, כולל העובדים המושבתים שיצאו לחל"ת (או כ-8%-9% לפי הגדרת הלמ"ס), אולם קיימת אי ודאות רבה הן לגבי היבט זה והן לגבי קצב החזרה לתעסוקה בטווח הבינוני.

לפני כמעט שלושה שבועות חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה את תחזית הצמיחה שלה, ממנה עולה כי להערכתה עיקר המגבלות הבריאותיות יוסרו בהדרגה עד סוף יוני, מה שיביא לכך שב-2020 תרשם צמיחה שלילית של כ-5%, ושיעור האבטלה יעמוד על 6% (בממוצע שנתי). להערכת הבנק, תחילת ההתאוששות תגיע ברבעון השלישי ותביא לצמיחה של כ-9% ב-2021, אולם שיעור האבטלה צפוי לרדת בהדרגה ורק לקראת סוף 2021 להתקרב לרמות הנמוכות ששררו ערב המשבר. יחס החוב לתוצר צפוי להגיע לכ-75% ב-2020. עם זאת, בבנק הדגישו כי אי הוודאות בתחזיות גבוהה בשל חוסר הבהירות לגבי המשבר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות