אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קרן המטבע הבינלאומית בתחזית פסימית לכלכלת ישראל: התוצר יתכווץ השנה ב-6.3% צילום: שאטרסטוק, שאול גולן

קרן המטבע הבינלאומית בתחזית פסימית לכלכלת ישראל: התוצר יתכווץ השנה ב-6.3%

לפי הדו"ח, ישראל תיקלע השנה למיתון הקשה ביותר בתולדותיה - ושיעור האבטלה יזנק ל-12%; מדובר בתחזית פסימית יותר מזו של בנק ישראל, שצפה ירידה של 5.3% בתוצר ושיעור אבטלה של 6%

14.04.2020, 15:51 | אדריאן פילוט

בעקבות מגפת הקורונה ישראל תקלע ב-2020 למיתון הקשה ביותר שידעה אי-פעם: התוצר יתכווץ ב-6.3% והאבטלה תזנק ל-12% - כך עולה מתחזית הכלכלה העולמית שמפרסמת קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון הכלכלי החשוב בעולם מדי מחצית השנה. על פי גרסת אפריל 2020 של הקרן, מדובר בתחזית קודרת וקשה הרבה יותר מזו של חטיבת המחקר של בנק ישראל שחזה התכווצות בפעילות של 5.3% ושיעור אבטלה של 6% בלבד.

קראו עוד בכלכליסט

הדו"ח בגרסה הנוכחית אינו כולל הסברים, אלא רק טבלאות, ויש להמתין חודש נוסף כדי לקבל את הדו"ח המקוצר שכלכלני הארגון מקדישים לכל מדינה ומדינה בעולם - ואז לגלות את פשר הפסימיות. חשוב לזכור כי במשבר הפיננסי הגלובלי ב-2009, התמ"ג הישראלי לא ירד, המשק לא נקלע למיתון - גם לא טכני, שפירושו שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית. שכן רק ברבעון האחרון של 2008 נרשמה צמיחה שלילית (ירידה בתוצר), כאשר ברבעון הראשון של 2009 התוצר עלה במקצת. יותר מכך: כלכלני הקרן מנבאים צמיחה של 5% ב-2021, כאשר בבנק ישראל התחזיות לשנה הבאה ולהתאוששות מהירה הן הרבה יותר אופטימיות: צמיחה של 8.7%.

על רקע המיתון שצפוי בישראל, תחזית הקרן היא לדפלציה במשק - ירידת מחירים כוללת של כ-2% - על רקע השבתת הפעילות והירידה בביקושים. יתכן כי הנתון שעשוי להסביר תחזית כה קודרת הוא נתון האבטלה: בקרן המטבע חוזים זינוק חד באבטלה מ-3.8% ב-2019 לרמה של 12% ב-2020, וירידה ל-7.6% ב-2021. מנגד, בבנק ישראל צופים ירידה חזרה לרמה של 5.5% כבר בשנה הבאה.

כינוס קרן המטבע הבינלאומית בשנה שעברה. עדכון התחזיות, צילום: אי פי איי כינוס קרן המטבע הבינלאומית בשנה שעברה. עדכון התחזיות | צילום: אי פי איי כינוס קרן המטבע הבינלאומית בשנה שעברה. עדכון התחזיות, צילום: אי פי איי

זינוק כה חד באבטלה יהיה זה שישפיע באופן דרמטי על הביקושים במשק - לרבות הצמיחה הפרטית, ההשקעות והיצוא - ויתכן כי הוא מסביר את הירידה הדרמטית בפעילות שבאה לידי ביטוי בתמ"ג וגם ברמת המחירים במשק שבאה לידי ביטוי בדפלציה). נקודת אור היחידה שעולה מטבלת הנתונים היא בהקשר של העודף בחשבון השוטף שמאפיין את ישראל בעשור וחצי האחרונים. כלומר, שטף הדולרים שמציף את המשק יהיה גבוה מזה שיוצא מכאן ולכן ה"עודף" אמור להישאר גם השנה וגם בשנה הבאה.

"המשבר זה אינו דומה לאף אחד אחר", כתבה גיטה גופינאת, הכלכלנית הראשית של הקרן. "ראשית, הזעזוע עצום. אובדן התפוקה הקשור למצב החירום הבריאותי מגמד את האובדן שנגרם מהמשבר הפיננסי העולמי ב-2008. שנית, כמו במלחמה או במשבר פוליטי, אי-הוודאות הקשה לגבי משך הזמן ועוצמתו של הזעזוע. שלישית, בנסיבות הנוכחיות המדיניות הכלכלית שונה לעומת משברים רגילים בהם קובעי מדיניות מנסים לעודד פעילות כלכלית על ידי תמריצי ביקוש במהירות", מבהירה גופינאת.

לדברי גופינאת, המשבר הפעם מצריך אמצעי הכלה דבר שהופך את המדיניות למאתגרת, ועבור כמה מהמגזרים ללא רצויה. והיא מסכמת: "סביר להניח כי הכלכלה העולמית תחווה השנה את המיתון הגרוע ביותר שלה מאז המיתון הגדול של 1929 אשר יעלה על המשבר הפיננסי הגלובלי לפני עשור. ההשבתה הגדולה - כך אפשר לקרוא לתופעה שאנו עדים לה - צפויה לכווץ את הצמיחה העולמית באופן דרמטי. ההתאוששות ב-2021 תהיה חלקית ורמת התוצר תישאר מתחת למגמת 'טרום הנגיף', עם חוסר ודאות ניכר לגבי עוצמת התאוששות", קובעת גופינאת.

נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קרן המטבע צופה את המשך העודף בחשבון השוטף של ישראל , צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קרן המטבע צופה את המשך העודף בחשבון השוטף של ישראל | צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל נגיד בנק ישראל אמיר ירון. קרן המטבע צופה את המשך העודף בחשבון השוטף של ישראל , צילום: שאטרסטוק, דוברות בנק ישראל

כלכלני הקרן חתכו בחדות את תחזית הצמיחה לעולם לעומת התחזיות באוקטובר האחרון, בהיקף של 6.3 נקודות אחוז, ולפיהם - התוצר העולמי יקטן ב-3% לעומת 2019, כאשר ב-2021 צפויה צמיחה חיובית של 5.8%. רוב הפגיעה תתמקד בכלכלות המפותחות, לרבות כלכלות אירופה ואמריקה הלטינית, כאשר המכה תהיה מתונה יותר בכלכלות אסיה.

איך ייתכנו פערים מהותיים בין תחזיות של גופים ישראלים ובינלאומיים?

הפערים המהותיים בין תחזיות שך גופים ישראלים ובינלאומיים מקורה בשני משתנים קריטיים: משך ההשבתה ורמת ההשבתה. כלומר, אם ההנחה של הקרן היתה שההשבתה נמשכת אחרי חודש מאי והסגר יהיה הדוק יותר - אז הפגיעה היא משמעותית הרבה מעבר לזו של בנק ישראל, שמניח כי אחרי פסח תהיה חזרה איטית, הדרגתית ומתוחכמת לשגרה. כאשר ב-2021, הפעילות תהיה כמעט נורמלית ושגרתית לחלוטין למעט כמה סוגיות הקשורות לטיסות.

כלכלני קרן המטבע פנו לרשויות הישראליות כדי להבין מה הן הנחות היסוד שנלקחו בישראל, אך מפני שההחלטות לגבי משך הסגר ומידת התהדקותו מתקבלות על בסיס יומי, יתכן כי לקראת פרסום הדו"ח כלכלני הקרן החמירו. בהקשר הזה הנקודה הרגישה ביותר - בה נרשמת השונות הגדולה ביותר - היא סוגיית האבטלה. כאן ההנחות מקבלות משנה תוקף. בנק ישראל מניח שאחרי פסח תהיה חזרה לפעילות כאמור כאשר כבר במחצית השנייה המשק ישוב לשגרה כמעט מלאה. יתכן כי קרן המטבע הניחה הנחות אחרות. כמו כן, החלטה בישראל על מדיניות תשלום דמי אבטלה גם לאלו שהוצאו לחל"ת הוביל ל"חל"ת המוני" - כאשר רק 10% מהעובדים פוטרו או התפטרו. כאן משך המשבר הוא קריטי - אם הוא יהיה ארוך ולבסוף החברה תיסגר, אותם עובדים שהוצאו לחל"ת יפוטרו - ואז המספרים עלולים לזנק.

נקודה נוספת חשובה: בנק ישראל חוזה אבטלה של 6% ב"ממוצע", אך בשיא, האומדנים שלו מצביעים על אבטלה של 8%, כאשר כלכלני קרן המטבע מניחים ש-12% עלול להיות שיעור האבטלה בסוף התקופה. כך שהפער משמעותי - אך פחות ממה שנראה בהתחלה.

 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות