דרוש: משרד לצרכים מיוחדים

15% מאזרחי ישראל בני 20 ומעלה (בערך 815 אלף איש) הם עם מוגבלות תפקודית חמורה. בנוסף, 235 אלף ילדים לומדים בחינוך המיוחד. אם נרחיב את המעגל גם למשפחות המיוחדות, אלה שיש בהן בן או בת משפחה עם מוגבלות, נגיע למספרים עצומים. ועדיין - אין שום התייחסות לסוגיות הבוערות של האוכלוסייה הזו, בייחוד בתקופת החירום בשל מגפת הקורונה.

יש לפחות תשעה גופים ממשלתיים שמטפלים באנשים עם מוגבלות: משרד הרווחה; משרד החינוך; משרד הבריאות; משרד האוצר; משרד המשפטים; משרד הכלכלה; משרד הבינוי והשיכון; הביטוח הלאומי; משרד הביטחון. יש כ-550 עמותות שמטפלות באנשים עם מוגבלות. הגופים הללו לא מתואמים ביניהם, דבר שמוביל לאנדרלמוסיה רגולטורית ולפגיעה משמעותית במיצוי הזכויות של אנשים עם מוגבלות.

אבל הנושא הכי משמעותי הוא שהחברה הישראלית לא באמת משלבת ולא מכילה את אוכלוסיית האנשים שיש להם ולהן מוגבלות. יש הדרה שלהם, אפליה והם סובלים מסטיגמות ודעות קדומות.

השינוי יבוא רק ממקום אחד: הכלה ושילוב אמיתיים ומלאים של אנשים עם מוגבלות. לשילוב יש היבטים רבים, אבל הכול מתחיל ונגמר בעבודה. מהיום הראשון לחיינו מכשירים אותנו להצליח בחיים ולעבוד: מערכת החינוך; הצבא; האקדמיה ותחנות חיים נוספות.

שילוב בשוק העבודה

אנשים עם מוגבלות לא מצליחים להשתלב בשוק העבודה בגלל סטיגמות ודעות קדומות שיש כלפיהם ובעיקר בגלל חסמים שחוקי המדינה מטילים עליהם - חובה לטפל בזה.

עוד לפני התפרצות הקורונה, 52% מהאנשים עם מוגבלות חמורה בגיל 64-25 לא היו חלק מכוח העבודה, לעומת 17% בשאר האוכלוסייה.

בנוסף, אנשים עם מוגבלות היו הראשונים שהוצאו לחל"ת או פוטרו. הם גם האחרונים שיוחזרו לעבודה אחרי החזרה לשגרה. גם ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים חטפו מכה כלכלית כפולה.

מבקר המדינה קבע שהמשק מפסיד 5 מיליארד שקל כל שנה כתוצאה מאבטלה של אנשים עם מוגבלות.

אז מה עושים? יש לאכוף את החוק לשילוב של לפחות 5% עובדים עם מוגבלות בכל גוף ממשלתי שיש בו יותר מ-100 עובדים, שנכנס לתוקף ב-1.1.2017. מדובר על עשרות אלפי משרות לאנשים עם מוגבלות - בדיוק במקומות שבהם מתקבלות ההחלטות לגביהם.

במקביל - יש ליצור משרות ייעודיות לאנשים עם מוגבלות (הם מהווים 15% מהאוכלוסיה). השילוב שלהם בארגונים ציבוריים וממשלתיים משפיע משמעותית על תהליך קבלת ההחלטות וגם על ההחלטות שמתקבלות לגביהם בכל תחום.

במקביל, צריך לבטל את החסם המרכזי בכניסה של אנשים עם מוגבלות לשוק העבודה: החוק שקובע שאנשים עם מוגבלות שמתחילים לעבוד מפסידים כסף כשהם מתחילים לעבוד - החל מסכום נמוך ביותר של 3,800 שקל (דיסריגארד). זהו חסם שפוגע במוטיבציה של אנשים עם מוגבלות לצאת לעבוד. יש להעלות את ה"דיסריגארד" שממנו מתבטלת הקצבה לסכום של 15 אלף שקל - פי 1.5 מהשכר הממוצע במשק.

המשפחות המיוחדות

מחקר של משרד הכלכלה הצביע על חסמים רבים בפני משפחות שיש להן ילדים עם מוגבלות, בייחוד משום ששוק העבודה לא מותאם לצרכים המיוחדים של המשפחות האלה. כתוצאה מכך, נגרמים הפסדים כספיי עצומים לכלכלה - כתוצאה מההתעלמות וההזנחה של המשפחות המיוחדות. מדובר בהפסד של 7.5 מיליארד שקל מדי שנה למשק. בתקופת הקורונה - הבעייה מתעצמת, וההתמודדות בלתי אפשרית כמעט.

ההשקעה במשפחות המיוחדות היא ההשקעה החברתית המשתלמת ביותר. משפחות מוכנות לעשות הכול על מנת שילדם יתקדם ויתפתח, ולהביא אותו למימוש הפוטנציאל שלו.

חובה לייצר פתרון מערכתי שישמור על הורים לילדים עם צרכים מיוחדים בשוק העבודה. אין שום סיבה שהם לא יעבדו וישלמו מחיר כפול על הסיטואציה שהם חווים בהיבט המשפחתי ובהיבט התעסוקתי.

הורה מעורב, יודע, חזק, עובד, יהיה שותף מלא בהשקעת זמן ומשאבים למען ילדו, ויחד עם המערכת המקצועית, יביא לכך שהילדים יגדלו לבוגרים החיים בקהילה ותורמים ככל יכולתם. והמדינה תחסוך כסף בעתיד.

מיצוי זכויות של אנשים עם מוגבלות ושל משפחותיהם

יש להקים מנגנון של "נקודת שירות אחת" לאנשים עם מוגבלות ומשפחותיהם מול המדינה, במטרה להבטיח מיצוי זכויות שלהם. אנשים עם מוגבלות לא מצליחים לדעת מה הזכויות שלהם.

נגישות

סוגייה כאובה מאוד. בשנת 2019 חלק גדול ממוסדות המדינה, בתי הספר, המדרכות ושירותים חיוניים למעשה חסומים בפני אנשים שמשתמשים בכסאות גלגלים; עיוורים; חירשים ואנשים עם מוגבלות קוגניטיבית.

אנחנו רואים כבר עכשיו, שאין הנגשה של מצב החירום לאנשים עם מוגבלות ולילדים עם צרכים מיוחדים. אין הסברה בשפה פשוטה, מנוקדת או מונמכת של הסכנה או הכללים.

החוק קיים כבר, צריך רק לאכוף את חוק הנגישות ולהנגיש.

קצבאות

אנשים עם מוגבלות שלא יכולים לעבוד צריכים לקבל את הזכות לחיות בכבוד באמצעות קצבאות סבירות שיאפשרו להם לדאוג לעצמם ולצרכיהם. זה לא המצב כיום.

ארגון יציג לאנשים עם מוגבלות

כיום יש כ-550 ארגונים שונים של אנשים עם מוגבלות שמייצגים מגזרים שונים. יש להקים ארגון יציג אחד של אנשים עם מוגבלות לטובת מערכת יחסים שקופה ומיטבית עם ציבור זה.

אין שום ייצוג לצרכים מיוחדים בצוותי החירום, דבר שמביא להתעלמות מצרכיהם המיוחדים של כמיליון אנשים עם מוגבלות.

לא מדובר כאן בהשקעה מטורפת ולא סבירה. רוב החוקים קיימים, פשוטים, אבל פשוט לא נאכפים. התועלת מאכיפה שלהם תהיה עצומה ותביא להכנסות של מיליארדים למשק ולצמיחה.

רק משרד ייעודי אחד, שיסנכרן את כלל הפעילות הממשלתית מול אנשים עם מוגבלות יוכל להביא למיצוי זכויות, לשילוב שלהם בעבודה ולכך שצרכיהם המיוחדים יילקחו בחשבון במצבי חירום.

הכותב הוא מייסד מיזם הפייסבוק והלינקדין "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודה ובחברה.