אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הכלכלה נושמת, העובדים נחנקים צילום: חיים הורנשטיין

הכלכלה נושמת, העובדים נחנקים

בעלי עסקים - ובראשם הרשתות הגדולות - קראו שבועות ארוכים מעל כל במה לפתיחת המשק. היום, כשהגיע הרגע הנכסף, והותרה פתיחת חנויות מלבד קניונים - בחרו רבים מהם להשאר סגורים. הדלתות המוגפות נועדו ללחוץ על הממשלה לפצות גם עסקים גדולים על משבר הקורונה. החזקת העובדים כבני ערובה כנראה עבדה ומוקדם יותר הערב הודיע האוצר: עוד 6 מיליארד שקל לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק

26.04.2020, 22:25 | אורנה יפת ועמרי מילמן
אחרי למעלה מחודש שבו המשק והכלכלה ציפו לאוויר לנשימה הוא הגיע היום. הנחיות משרד הבריאות התירו לפתוח את העסקים ברחובות ובמרכזים כבר ממוצ"ש. אולם אחרי שבעלי הרשתות קראו השכם והערב לאפשר לכלכלה לנשום ולאפשר להם לפתוח את החנויות – הרי שחלק גדול מהם לא עשה זאת היום.

קראו עוד בכלכליסט

הממשלה אישרה לפתוח את כל החנויות, גם בקטגוריות שהיו סגורות עד כה כמו צעצועים ספרים ואופנה, במרכזי המסחר הפתוחים וברחובות הערים. בקניונים עדיין המסחר מושבת מלבד המזון ופארמים שפעלו מתחילת המשבר. כמו כן ממוצ"ש אושר לבתי קפה למסעדות ובתי קפה להחזיר את שירות הטייק אווי.

תחילה הצהירו הרשתות שמדובר בצעד לא כלכלי עבורן לפתוח רק את החנויות ברחובות בעוד שבקניונים עדיין אסורה הפתיחה. אלא שבמהרה הפך השיקול הכלכלי את עורו ואי פתיחת החנויות הוכרזה כאקט של מחאה – עד שלא ייקבלו מהאוצר הבטחה לפיצוי כספי על הנזק שנגרם להם מתקופת הסגר.

חנויות פתוחות לצד חנויות סגורות במתחם ביג בבאר שבע. שיקול כלכלי טהור, צילום: חיים הורנשטיין חנויות פתוחות לצד חנויות סגורות במתחם ביג בבאר שבע. שיקול כלכלי טהור | צילום: חיים הורנשטיין חנויות פתוחות לצד חנויות סגורות במתחם ביג בבאר שבע. שיקול כלכלי טהור, צילום: חיים הורנשטיין

אבל מאחורי האינטרס עומד בסופו של דבר ומעל הכל שיקול כלכלי טהור. בעלי הרשתות היו יכולים להביע מחאתם בדרכים רבות. אי פתיחת החנויות משמעותה פגיעה ישירה וראשונה בעובדים. אלה היו יכולים לחזור בחלקם לעבודה ולחזור ולקבל שכר מלא במקום דמי אבטלה מהמדינה.

לבעלי הרשתות אין אינטרס למהר להחזיר אותם בעיתוי הנוכחי משתי סיבות: ראשית מדובר בשבוע עבודה חלקי ממילא לנוכח חג העמצאות החל באמצע השבוע. שנית, גם אם האוצר יחליט בסופו של דבר לתת פיצוי כלשהו לעסקים הגדולים הרי שהנוסחה לפיה מדובר על פיצוי היא נגזרת של הפגיעה במחזור ההכנסות של העסקים בחודשים מרץ-אפריל 2020 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מסיבה זו, לעסקים שרוצים לקבל פיצוי גבוה יותר מהמדינה כדאי לדחות את פתיחת החנויות עד ל־1 במאי. באופן כזה הם למעשה לא מגדילים את מחזור ההכנסות שלהם של חודש אפריל ולוקחים סיכון שלפיו אם יחליט האוצר להעניק פיצוי גם לעסקים גדולים הם עלולים לאבד אותו.

מדובר כאן לא רק בניצול ציני של העובדים ושימוש בהם כבני ערובה כדי לנסות לקבל מענקים גדולים יותר מהמדינה, אלא גם בניסיון לדחות אפשרות להכנסות כדי להגדיל סיכויים למענקים גדולים יותר, ככל שאלה יינתנו. למרות שבעלי עסקים רבים טוענים שאין באפשרותם להחזיר את העובדים מכיוון שאינם יודעים אם תהיה תנועת קונים, הרי שעד כה הציבור הוכיח שהוא צמא לקניות והסתער על עסקים שנפתחו – כמו חנויות איקאה, מספרות ומכוני יופי שלא עומדים בעומס הפניות אליהן מהציבור.

קרוב לוודאי שחלק לא מבוטל מאותם עסקים ששבתו היום במחאה לכאורה, יפתחו את החנויות שלהם כבר ב־1 במאי, יום שישי הקרוב, ויחזירו את העובדים, גם אם לא יקבלו פיצוי נוסף מהמדינה. גם הם מבינים שהחנויות הפתוחות יקטינו את הנזק הכלכלי שלהם.

‏הזעם ברשות התחרות

סמנכ"לי הכספים של החברות הקמעונאיות המאוגדות נפגשו במוצאי שבת לפגישת חירום. בהודעה מטעם ההתאגדות הודיע מטה המאבק כי כמה סמנכ"לי כספים הציגו בפגישה את מצבם הכספי ואת חששם לעתיד הרשתות. כמו כן הודיעה ההתאגדות כי "ביום חמישי, מייד לאחר יום העצמאות, יתקיים כנס חרום מקצועי של סמנכ"לי הכספים ברשתות המסחר, שיוקדש להערכות להוצאת מכתבי שימוע לקראת פיטורים המוניים של עשרות אלפים מעובדי הרשתות".

השבתת הרשתות עוררה את זעמם של אנשי האוצר ושל הממונה על התחרות מיכל הלפרין. ברשות התחרות הביעו חשש כי הקמעונאיות יתאמו פיטורי עובדים והחלו בבדיקה. הלפרין פנתה לרשתות העומדות בראש המאבק המובילות את המאבק – פוקס, קסטרו, גולף, אופטיקה הלפרין, בריל, צומת ספרים, קפה קפה, מיננה, המשביר לצרכן, פקטורי 54, ורשת פלאפל ברבוע, וביקשה מהן נתונים במטרה לוודא שהרשתות פועלות בהתאם לדין. "ככל שתוצאות הבדיקה יעלו כי המעשים היו עלולים לפגוע בתחרות באופן שמפר את הוראות החוק – הרשות לא תהסס לנקוט בפעולות אכיפה", נמסר מרשות התחרות.

באוצר הביעו אמנם זעם על המהלך של הרשתות, אבל היום נראה כי הלחץ של בעלי הרשתות עשה את שלו: משרד האוצר ורה"מ הודיעו על הקמת קרן חדשה בהיקף של 6 מיליארד שקל שתתמרץ החזרה של עובדים. אולם המודל עצמו טרם נבנה. לאורך הימים האחרונים במשרד האוצר התנגדו להיענות לדרישות רשתות האופנה, אולם הלחץ על כחלון ונתניהו עשה את שלו. גורמים באוצר ביקשו להבהיר כי המענקים יחולקו לכל המשק וכי בפועל רשתות האופנה יקבלו הרבה פחות ממה שהם מצפים לקבל לאור כך שמדובר ברשתות שמעסיקות כ־80 אלף עובדים בעוד שגורמי המקצוע יקפידו כי אותה קרן תחולק בין כלל מיליון המובטלים ובכל מקרה חלוקת המענקים תותנה בהחזרת העובדים לעבודה.

באוצר יידרשו למשל להתייחס לבעיה המרכזית שעולה מתמרוץ קליטת עובדים – דווקא העסקים שמיהרו להפטר מעובדיהם ולשלוח אותם לביטוח הלאומי במקום לחפש פתרונות אחרים, הם אלו שירוויחו פעמיים שכן גם המדינה שילמה שכר (חלקי) לעובדיהם) וגם תעניק להם מיליוני שקלים כשיקלטו את העובדים שוב.

"ניסיון סחיטה"

מוקדם יותר היום גורמים באוצר תקפו את הרשתות הקמעונאיות שהכריזו כי לא יפתחו את סניפיהם כל עוד לא יקבלו מענקים מהאוצר ואמרו ל"כלכליסט" כי "מדובר בניסיון לסחוט את המדינה ולהחזיק את העובדים כבני ערובה". אותם גורמים באוצר התייחסו לדרישת הרשתות, בהובלת מנכ"ל קבוצת פוקס הראל ויזל, לקבל 10 אלף שקל עבור כל עובד שיחזור מחל"ת ופיצוי בהיקף של 10% למי שהכנסותיו נפגעו בשיעור של יותר מ־50% במרץ–אפריל לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

במשרד האוצר תוקפים את אותן דרישות שהועלו בשבוע שעבר בפני ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר היוצא כחלון וטענו כי הרשתות הגדולות מתעלמות מהסיוע הרב שניתן להן עד כה – הפטור מארנונה לשלושה חודשים, שעבורן משמעותי מאוד ביחס לעסקים קטנים, האפשרות להוציא את כל אותם עובדים לחל"ת בידיעה שאלו יקבלו דמי אבטלה בתנאים יחסית נוחים, וכן קרן ההלוואות בערבות מדינה לעסקים גדולים שמעניקה ערבות של 75% עבור הלוואות לעסקים עם מחזור של מעל 200 מיליון שקל שנפגעו.

הראל ויזל מנכ"ל ובעלים של קבוצת פוקס, צילום: דימה טליאנסקי הראל ויזל מנכ"ל ובעלים של קבוצת פוקס | צילום: דימה טליאנסקי הראל ויזל מנכ"ל ובעלים של קבוצת פוקס, צילום: דימה טליאנסקי

לאותן רשתות יש כח מיקוח משמעותי אומרים גורמים באוצר. כך למשל הודיעו הרשתות הגדולות כי הן מפסיקות לשלם שכירות ועצרו תשלומים לספקים, בעוד שעסק קטן לא יכול על דעת עצמו לפעול כך. לטענתם הניסיון של ויזל ויתר הבעלים של הרשתות הגדולות להציג עצמן כפטרונים של העסקים הקטנים היה בפועל ניסיון להסיט את כספי המענקים לעסקים הגדולים.

נקודה נוספת שמעלים גורמים באוצר על רקע איומי הרשתות הקמעונאיות היא כי לא מדובר בענף שנפגע הכי הרבה, וכי הסיוע שניתן עד כה היה רוחבי והתמקד, כמו בשאר העולם, בעסקים הקטנים שזקוקים יותר לסיוע. כאשר מסתכלים על כלל הפגיעה במשק, ענפים רבים אחרים חווים פגיעה גדולה יותר מענף הקמעונאות שכבר יכול לחזור לפעילות במתכונת מוגבלת, כמו למשל תיירות, פנאי או מסעדות שכלל לא יכולים לפעול כרגע.

באוצר מדגישים כי בסופו של דבר מדובר על פי ההערכות על כ־50 אלף עובדים שמועסקים על ידי אותן רשתות גדולות ולא מאות אלפים כפי שמציינות הרשתות הגדולות. שכן ענף הקמעונאות כולו מעסיק כ-280 אלף עובדים. כמחצית מהעובדים מועסקים בתחומי המזון והפארמה. מבין ה-140 אלף עובדים הנותרים בין 70 ל-90 אלף מועסקים בחנויות רחוב. כך שבסופו של דבר כלל רשתות האופנה מעסיקות בין 40-50 אלף עובדים, מתוכן גם ככה לא כולם מתכוונות לשבות.

עו"ד מתן מרידור, שותף באגמון ושות' וראש מחלקת התחרות, ומי שמייצג את צוות הפעולה של הרשתות המקעונאיות אמר כי "רשות התחרות פנתה לצוות הפעולה של הרשתות הקמעונאיות בדרישה לקבל נתונים לקבל פרטים בהמשך לפרסומים היום. הצוות שפועל תחת ייעוץ משפטי הדוק ישיב לבקשה. ראוי לציין, כי לפני מספר ימים התירה רשות התחרות לוועד הפעולה של הרשתות לנקוט בצעדי מחאה כנגד הממשלה, על מנת להסדיר את נושא הסיוע לרשתות בעקבות משבר הקורונה. הממונה הבהירה לוועד, באופן חריג, שבעת הזאת התארגנות ופעולות כאלו יכולות ליהנות מהגנה במסגרת החוק, ובלבד שהוועד יוודא שההשבתה ושאר פעולות המחאה נעשות באופן שעומד בגדרי חוק התחרות הכלכלית".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות