אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
יבוא הקנאביס מערער את חלום הייצוא הישראלי צילום: שאטרסטוק

יבוא הקנאביס מערער את חלום הייצוא הישראלי

2.35 טונות של קנאביס רפואי יובאו לישראל מאז אישר זאת משרד הבריאות בינואר האחרון, בצל מחסור אצל מטופלים; אבל בחברות הקנאביס המקומיות טוענים שכבר קיים עודף בשוק, והמשך הייבוא רק תוקע אותן ומונע מהן לפרוץ קדימה לשווקים נוספים; משבר הקורונה קנה להן זמן יקר, בזמן שבאירופה נתקע המימון להשלמת הפעילות; אבל היתרון של החברות הישראליות הולך ומתפוגג

28.04.2020, 08:09 | צלי גרינברג
החלום של מעצמת ייצוא קנאביס רפואי כחול־לבן נסדק, ובמקומו מגיעים משלוחי ייבוא מפורטוגל, מקנדה, מארה"ב ואפילו מאוגנדה. ההודעות שפרסמו חברות הקנאביס הרפואי על השווקים העתידיים שהן עתידות לכבוש, ושהזינו עלייה תלולה בשוויין, כבר אינן. אלה הוחלפו בתחרות הודעות על הכמויות שהן מייבאות ארצה, ככלי לסמן למשקיעים שהן עדיין במשחק.

קראו עוד בכלכליסט

ב־3.5 החודשים האחרונים יובאו לישראל 2.35 טונות קנאביס רפואי, שכבר חולקו לבתי המרקחת. רוב הכמות יובאה על ידי שתי חברות. הראשונה, בזלת פארמה, שמחזיקה את מפעל הקנאביס הרפואי הגדול בישראל, ייבאה טונה קנאביס מפורטוגל. השנייה, קנדוק פארמה, החברה־הבת של אינטרקיור הציבורית, ייבאה גם היא כטונה מהחברה הפורטוגלית של טילריי הקנדית. גם BOL פארמה ייבאה 250 קילו קנאביס מקנדה; ופנאקסיה ישראל ייבאה 100 ליטר שמן קנאביס מרוכז מארה"ב. ההערכות הן כי צריכת הקנאביס הרפואי בישראל תעמוד על 24-20 טונה בשנה עד סוף 2020, קרי ממוצע של 2-1.6 טונות בחודש.

קנאביס רפואי, צילום: שאטרסטוק קנאביס רפואי | צילום: שאטרסטוק קנאביס רפואי, צילום: שאטרסטוק

עד תחילת השנה הייבוא לישראל היה די זניח. קנדוק היתה הראשונה לייבא עם 250 קילו בסוף ינואר. מה טרף את הקלפים? המחסור שנוצר אז כתוצאה מעלייה במספר המטופלים המאושרים גרם למשרד הבריאות לאשר בינואר לייבא ארצה קנאביס לצרכים רפואיים כחומר גלם. זאת בצל אי יכולת השוק המקומי לגדל ולייצר כמות מספקת עבורם. האישור, שניתן לחצי שנה, כלל הקלות שונות. אחת מהן היא שהקנאביס אינו מחויב לעמוד בתקינה הישראלית הנדרשת למכירה בבתי המרקחת (IMC-GMP), כל עוד הוא עומד בתקינה בינלאומית אחרת. בכך הוקל לחברות חדשות להיכנס לשוק עם מוצרים במקביל לניסיון ללמוד לייצר אותם בעצמן.

אלא שיש שרואים בייבוא הזה מכת מוות לתעשייה המקומית. לדברי רו"ח דורון אראמי, דירקטור וראש תחום קנאביס רפואי בפירמת רואי החשבון BDO, המבצעת את התכנון הפיננסי לקיבוצים ולמושבים בתחום הקנאביס, "משרד הבריאות אפשר ייבוא, ובכך דפק את המסמר האחרון בארון הקבורה של פוטנציאל ייצוא הגידול החקלאי של הענף. זה הוריד לטמיון תוכניות של אלפי חקלאים ועשרות קיבוצים ומושבים".

"הייבוא מציג בעיקר את מחדלי הרגולטור", ציין אראמי. "במקום לקדם את הקנאביס הרפואי מישראל, הוא ערך עם התעשייה המקומית תחרות הורדת ידיים, וכדי לנצח בה החליט להכניס אותה לקיפאון. התוצאה היא שוק מקומי שתקוע על מסילת הייצוא מול שער סגור, בעוד פורטוגל, יוון, קנדה ומדינות נוספות כבר בונות את המסילות שלהן ליעדי הייצוא שבהם ישראל היתה יכולה לככב. העיכוב יצר אי־ודאות לגבי כמויות הגידול המקומי".

בשוק שררה עוד קודם לכן אי־ודאות נוכח בג"ץ הקנאביס הרפואי, שהגישו מטופלי הקנאביס במרץ 2019, ועדיין מתנהל. הבג"ץ הקפיא את הרפורמה של משרד הבריאות ואת היערכות החברות, שלא ידעו מה יהיה אופי השוק בעתיד, והאם הרפורמה תהיה רלבנטית בהמשך, וכיצד.

מיקי מנדלסון, מנהל פעילות הקנאביס ולשעבר מנכ"ל עמיר שיווק, המחזיקה עם ליאון קופלר ב־35% מ־BOL פארמה, אמר ל"כלכליסט": "המשך הייבוא לארץ מיותר כי כיום כבר אין מחסור, ואף קיים עודף בשוק. הייבוא מעלה את המחירים, כי המוצרים המיובאים יקרים יותר, והוא פוגע בחקלאים החדשים שהשקיעו מיליוני שקלים כדי להיכנס לתחום. חלקם, אם יימשך הייבוא, יגיעו לחדלות פירעון. ההחלטה לייבא הרגה את התעשייה המקומית, עוד לפני שזו הצליחה להתרומם וליישם את מלוא הפוטנציאל שבה".

מיקי מנדלסון, לשעבר מנכ"ל עמיר שיווק, צילום: עמית שעל מיקי מנדלסון, לשעבר מנכ"ל עמיר שיווק | צילום: עמית שעל מיקי מנדלסון, לשעבר מנכ"ל עמיר שיווק, צילום: עמית שעל

על פי הודעות חברות הקנאביס הרפואי הציבוריות והפרטיות מהחודשיים האחרונים, צפי הייבוא לעת זו עומד על כ־7.35 טונות קנאביס, ואת רובו, 4.5 טונות, מתכננת לייבא בזלת פארמה. מאיר אריאל, מנכ"ל בזלת פארמה, אמר ל"כלכליסט" כי "הדרישה ההולכת וגדלה לאספקה מקומית סדירה, לצד תכנון ייצוא, לימדו אותנו שלא ניתן לגדל בישראל מספיק קנאביס רפואי באיכות הנדרשת לשוק המקומי ולייצוא. זאת למרות כמות הדונמים לגידול חקלאי שעליה מדווחות החברות בבורסה.

מכאן הגיע הצורך לייבא תוצרת ארצה. נמשיך לייבא ככל שניתן ונבקש שיאפשרו לנו לייבא גם מעבר לחצי שנה שנקבעה. כיוון הייצוא אינו תוצרת חקלאית, כי אם מוצרים מוגמרים ומתקדמים, שהם גם היתרון שלנו כ'מוח היהודי'. לכן אנחנו לוחצים שיאפשרו ייצוא כמה שיותר מהר מחד גיסא, לצד המשך הייבוא מאידך גיסא. אנו נזדקק לאספקה שוטפת של קנאביס לייצור המוצרים, ומכאן הצורך בייבוא, ונייצא למדינות היעד מוצרים מוגמרים, ולכן זקוקים לייצוא".

יכולות הייצור של השוק

פוטנציאל הגידול החקלאי של כלל השטחים שיש ל־15 מגדלי הקנאביס הרפואי שאישרה יחידת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות עומד על כ־410 טונות בשנה. לפי בדיקת BDO, החברות מגדלות בפועל רק 22 טונה קנאביס רפואי בשנה, ורק חלקו באיכות הנדרשת להפוך למוצר סופי. לשוק המקומי יש יכולת לגדל בכמויות גדולות, אך לא כל התוצרת יכולה לשמש לצרכים רפואיים, ולא כל הצמחים מכילים את ריכוזי החומרים הפעילים הנדרשים בהם (THC בעיקר). לכן, לא כל היבול מגיע בסופו של דבר לשוק ולצרכן. בחודשי החורף, לדוגמה, החקלאים הישראלים לא מצליחים לגדל קנאביס לצרכים רפואיים כלל. לכן בשאר חודשי השנה הם מגדלים יותר מהצרכים המקומיים, ומחלקים את העודפים בחודשי החורף. עם זאת, מיוני האחרון הוכפל מספר המטופלים בתוך חצי שנה ל־61 אלף, והשוק המקומי נתפס לא מוכן עם מלאי התוצרת שכבר נקצרה.

אלון גרנות, מנכ"ל חברת הקנאביס הרפואי קנדוק, אמר ל"כלכליסט" כי "הייבוא מגיע יד ביד עם הגידול המקומי. הוא נדרש בעקבות צמיחת השוק המקומי ומחסור ביכולות גידול בתקופת החורף, שבה חלק מהמגדלים לא מצליחים לגדל קנאביס באיכות הנדרשת לצרכים רפואיים. קנדוק השקיעה בשנה האחרונה בשידרוג החממות ומתקני הייצור שלה, וכיום יכולה לגדל סדיר בכל עונות השנה, תחת דרישות האיכות. בהמשך השנה, במסגרת ההסכם האסטרטגי שלנו עם טילריי, מרגע אישור הייצוא מישראל נייצר לה מוצרים שיופצו בעולם; מהלך שאנו מייחלים שיאושר בקרוב. הייבוא האיכותי אינו פוגע במגדלים והיצרנים המסוגלים לספק אספקה סדירה איכותית ושוטפת, ונותן מזור לעשרות אלפי מטופלים בישראל".

הרגולטור טרם החליט אם להאריך את תקופת הייבוא שניתנה. אולם יש שמוצאים במשבר הקורונה הזדמנות לחברות הישראליות. "לאירופאים אין כיום תמריץ להמשיך בהזרמת הכסף הנדרש להקמת תשתיות הגידול המסוגלות בעמידה בתקינה", הוסיף אראמי, "ועד שיחזרו להזרים, ישראל תוכל להתחיל להפעיל את התשתית שלה ולקדם תוצרת החוצה. אבל מדובר בחלון זמן קצר, שיש להתחיל לקדם כבר עתה".

העיכוב בייצוא סוגר את חלון ההזדמנויות

הסכנה שטומן הייבוא לשוק המקומי הוא בתחרות שעוקפת את כל הקשיים שעמם נאבקו. כעת יכולה לקום חברה שלא צריכה ללמוד כיצד לגדל קנאביס רפואי או להשקיע עשרות מיליוני שקלים בהקמת מתקני גידול, היא יכולה פשוט לייבא מחו"ל. החברות ביצעו השקעות נרחבות כדי לעמוד בתקינה המקומית, ואלה יהפכו למיותרות. גם הייחוד שבתוצרת המקומית תאבד, והכדאיות של פעילות המגדלים והמפעלים. במקום תוצרת חקלאית, הייצוא מישראל יכיל מוצרים קוסמטיים ורפואיים מוגמרים, שרק מעט יודעים ויכולים לייצר.

אם הייבוא ייפסק לאחר חצי שנה, כפי שנקבע, לחברות יהיה בסיס לבנות כהלכה שוק קנאביס רפואי בישראל. אם הייבוא יימשך, הענף המקומי בסכנה. עיכוב בייצוא סוגר את חלון ההזדמנויות לחברות ולייצור והגידול המקומיים. החלון כיום קטן בהרבה משהיה לפני שנה, ובוודאי מלפני שנתיים. ככל שהייצוא יתעכב, האפשרות שישראל תהפוך למעצמת ייצוא של תוצרת קנאביס לצרכים רפואיים תפחת, עד שתיעלם לחלוטין עת ייכנסו שאר השחקנים האירופאיים למשחק. בהיבט זה הקורונה הרוויחה לחברות הישראליות זמן יקר: בעוד באירופה לא מצליחים להמשיך להשיג השקעות להשלמת הפעילות בימים אלה, בישראל ממשיכים להתחזק בניסיון, ביכולות ובפיתוחים, והיתרון של החברות נשמר. אבל השעון מתקתק.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות