אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האינטרנט לא זז בגלל הנגיף: "הציבור התרגל לקבל שירות בינוני" צילומים: אריקסון ישראל, צילום: LOOK צלמים

משבר הקורונה

האינטרנט לא זז בגלל הנגיף: "הציבור התרגל לקבל שירות בינוני"

משבר הקורונה חשף את החולשה של ישראל בכל הקשור לתשתיות תקשורת, שהתמודדו עם עומס על האינטרנט הביתי וריבוי שיחות סלולריות. לטענת שלומי אנג'י, סמנכ"ל טכנולוגיות בנוקיה ישראל, ואלון ברמן, מנכ"ל אריקסון ישראל, הסיבה למצבה הרע של התשתית היא מחירי הסלולר הנמוכים והיעדר תמריצים מצד הרגולטור

30.04.2020, 07:02 | אביאור אבו

משבר הקורונה הוביל לעומס על האינטרנט והסלולר, וחברות התקשורת נדרשו לשדרג את התשתיות כמה פעמים כדי לעמוד בביקושים הגוברים. מצב החירום הוכיח את חיוניותן של תשתיות חזקות ומהירות, בדמות דור 5 וסיבים אופטיים, תחום שבו ישראל נשרכת מאחור. שני בכירים בנציגויות הישראליות של ספקיות תשתית מובילות בעולם מצביעים על נתונים לא מחמיאים בענף התקשורת המקומי, וגורסים כי דווקא ריסון התחרות יוביל לשדרוג התשתיות.

קראו עוד בכלכליסט

"ראינו עליות של 50%-30% בקווי ושל 20%-10% בסלולר, וכן עלייה של כ־50% באורך השיחות הקוליות בסלולר”, אומר אלון ברמן, מנכ”ל אריקסון ישראל. “לא היו תקלות ענק או קריסה, אבל היתה ירידה באיכות, בעיקר בשעות השיא. יש מקום רב לשיפור. על פי ספיד־טסט, שירות עולמי המודד ביצועי אינטרנט, בישראל היתה ירידה של 5% בקצב האינטרנט הקווי ושל 12% בסלולרי".

דברים דומים משמיע שלומי אנג'י, סמנכ"ל טכנולוגיות בנוקיה ישראל: "החברות לא עומדות במהירויות הגלישה שהן מבטיחות לציבור. ההנחה שלהן היא שמעט אנשים ישתמשו בו בזמן בשירות. איכות התשתיות בישראל נחותה בהשוואה לעולם. דו"ח של ה־OECD מנובמבר האחרון ממקם את ישראל במקום ה־78 בעולם בענף הסלולר, בדומה למיאנמר ולרפובליקה הדומיניקנית. בתחום הסיבים לבתים ישראל ממוקמת שלישית מהסוף, נמוך פי 14 מממוצע ה־OECD. תרבות הלואו־קוסט השתלטה עלינו, והציבור התרגל לקבל שירות בינוני ומטה: שיחות הווידיאו קרטעו, הלמידה מרחוק קרסה וחווינו ניתוקים ואיכות שמע ירודה בשיחות הקוליות".

“שיתוף רשתות זו טעות”

אריקסון ונוקיה שולטות כיום בציוד התקשורת המסופק לחברות הסלולר והאינטרנט בשוק הישראלי. כיום נוקיה היא בעיקר ספקית תשתיות תקשורת וענן, ומעסיקה 100 אלף עובדים בעולם. הסניף הישראלי מעסיק 200 איש, מחציתם במרכז פיתוח תשתיות הענן של נוקיה העולמית בכפר סבא. לקוחות החברה בשוק הקווי הם בזק וסלקום-IBC, ובשוק הסלולר החברה אחראית לכ־45% מהתשתיות.

אריקסון היא בעיקר ספקית תשתיות סלולר, כש־55% מתעבורת התקשורת הניידת בישראל עוברים דרך ציוד שלה. החברה מעסיקה 95 אלף עובדים בעולם, 70 מהם בראש העין.

 

היכן כשלנו?

אנג'י: "כל מה שהממשלה עשתה בשנים האחרונות עודד את החברות לא להשקיע. בכל השווקים בעולם יש 3-2 חברות, אפילו בסין ובארה”ב. אצלנו יש 6. תחרות היתר הובילה לכשל שוק וחוסר רצון של החברות להשקיע בתשתיות. אני ממליץ לצמצם את התחרות בתבונה על ידי מיזוגים, ובמקביל לדרוש מהחברות להפנות אחוז מוגדר להשקעה בתשתית".

ברמן: "שיתוף הרשתות בישראל, בין פרטנר ל־HOT mobile ובין סלקום לגולן טלקום ואקספון, לא בהכרח היה חיוני, כי הוא ייצר חוסר תחרות בתחום ההשקעה בתשתית. זו היתה טעות. ניתוח פנימי של אריקסון העלה ששיתוף רשתות אמנם הביא להורדת עלויות לחברות, אך החיסכון הזה לא יגיע להשקעה עודפת".

מימין: אלון ברמן, מנכ”ל אריקסון ישראל ושלומי אנג מימין: אלון ברמן, מנכ”ל אריקסון ישראל ושלומי אנג'י, מנכ"ל טכנולוגיות בנוקיה ישראל | צילומים: אריקסון ישראל, צילום: LOOK צלמים מימין: אלון ברמן, מנכ”ל אריקסון ישראל ושלומי אנג

נשמע שאתם בעד מיזוג סלקום־גולן.

אנג'י: "חד־משמעית כן, יש מקום לאשר אפילו מיזוגים נוספים".

ברמן: "צריך לאשר כל מיזוג שמוצע, כי השוק מוצף שחקנים".

אנחנו מסתכנים בחזרה למחירים של טרום רפורמת כחלון.

אנג'י: "לציבור יש טראומה ובצדק בגלל הגישה החזירית שהיתה לפני עשור, אבל אותם אנשים ובעלים לא נמצאים איתנו, אלא המותגים. כחלון לחץ חזק מדי על הברקסים, אפשר ללחוץ מחדש על דוושת ההאצה בתבונה ובבקרה, כך שהשוק לא ישתולל. במצב הנוכחי הציבור מפסיד".

חבילות הסלולר בארץ זולות מדי?

ברמן: "מאוד נמוכות יחסית לעולם ולכוח הקנייה. זו תולדה של שוק מוטה תחרות ופחות מוטה השקעות ותשתיות. השוק צריך לפעול בצורה רציונלית, והרגולציה צריכה לשמור על זה".

אנג'י: "אי אפשר להעלות מחירים ולתת את אותו שירות. כדי לדחוף את המחירים למעלה החברות צריכות להציע שירותים עם ערך מוסף, אך נדרש עדכון רגולטורי. עבור שירותי דור 5 לדוגמה צריך לקבוע מחיר מינימום של 60 שקל, זה נמוך משמעותית לעומת מדינות מתקדמות. זה ישאיר לחברות קצת כסף להשקעות, כי עכשיו אין להן גרוש. אי אפשר שחברות כמו רמי לוי יורידו שוב את המחירים מטה, אין סיבה כלכלית והגיונית לכך".

אריקסון ונוקיה נושאות כעת עיניים לעבר מכרז דור 5, הנמצא בשלב הגשת ההצעות של חברות הסלולר, שצפויות לרכוש מהן את הציוד. המדינה מציעה שני תמריצים, המגיעים לכחצי מיליארד שקל: הפחתה זמנית באגרות התדרים, בכפוף לאישור ממשלה; ומענקים לפי עמידה ביעדי פריסה. ברמן ואנג'י מסמנים את המכרז כצעד הראשון שעליו יש לשים דגש כחלק מאסטרטגיית היציאה מהמשבר והמוכנות למשבר הבא.

אנג'י: "תוכנית התמריצים טובה אך לא מספקת. המענק הכספי נמוך בהשוואה למצב הכלכלי העגום של החברות והשחיקה המתמשכת בהכנסות. הפיגור של המכרז גדל מיום ליום. לאור כשל השוק ומשבר הקורונה, אני ממליץ לדלג על השלב המכרזי ולחלק את התדרים, ויתחשבנו עם חברות הסלולר כשהשוק יתייצב".

ברמן: "חבל שלא פורסם לו"ז יציב ומחייב למכרז, שייצר ודאות. דחייה נוספת נראית לי לחלוטין לא לעניין. התמריצים לא ודאיים והיה ראוי שהיו יותר אגרסיביים. הממשלה צריכה לשקול הטבות נוספות באגרות התדרים שהחברות משלמות. בפועל, ההכנסות ירדו מאוד ואגרות התדרים לא ירדו, אולי אפילו עלו. לגבי חלוקת תדרים בחינם, ברמה העקרונית יש בזה טעם לפגם כי זה משאב קריטי".

למה אנחנו צריכים בכלל דור 5?

ברמן: "תשתית תקשורת טובה ומתקדמת קריטית למערכת הבריאות. כמות ביקורי הרופא הווירטואליים גדלה פי שמונה. תחשוב על מחלקה אוטונומית שמרושתת דור 5, ואם נדרש לבודד אותה, היא תופעל על ידי רובוטים. כבר בשלב הפינוי באמבולנס הטיפול יוכל להתחיל מרחוק מול הרופא. לאזרח הקטן דור 5 יספק רשת מהירה יותר, יכולות של מציאות מדומה וגיימינג, ובעולם העסקי זה יוביל לשיפור בתהליכים עסקיים ולחיסכון בעלויות כוח אדם".

אנג'י: "מעבר לחוויות בידוריות כמו צריכת שידורי ספורט עם זמני תגובה קצרים ושיחות וידיאו טובות יותר, דור 5 יאפשר היערכות המשק לשעת חירום באמצעות רשתות סלולריות פרטיות וסגורות עבור גופים כמו נמלים, בתי חולים, מפעלים וערים. רשת כזו תאפשר רציפות תפקודית והמשכיות עסקית בעת משבר. זה לא נפוץ בארץ כי אין לזה מספיק מודעות, אבל בעולם זה מתקדם יפה. בקרוב תהיה מערכת ראשונה כזו בנמל אשדוד. כמו כן דור 5 יוכל לשמש גם כבסיס לאינטרנט קווי בבתים".

אתם ערים לקונספירציה של הקשר בין דור 5 לקורונה?

ברמן: "זה קשקוש וכל דיבור על זה מקומם אותי".

האם יש חשש מקרינה מוגברת?

ברמן: "המעבר לדור 5 הוא לא מהפכה אלא יותר אבולוציה. זו אותה טכנולוגיה כמו דור 4, ולהפך - יש מנגנונים משופרים יותר, לא תהיה פה הרעה. אין הוכחה שקושרת בין תחלואה לשידורי סלולר".

אנג'י: "קרינה מסוכנת היא בתדרים גבוהים כמו רנטגן. באמצע יש קרינה מתדרים בינוניים, שזה פשוט האור הנראה לעין. תדרי סלולר ו־WiFi הם בתדרים נמוכים. הטענה שריבוי אנטנות ייצור יותר קרינה מופרכת מיסודה, להפך. ריכוזי האנטנות יהיו במקומות תעשייתיים, בתי חולים ונמלים".

אם תשקיע בתשתיות במגזר העסקי, במשבר הבא המגזר הפרטי שוב לא יהיה ערוך עם המעבר לעבודה מהבית.

אנג'י: "היום אנחנו יודעים להקים רשת חכמה שבעתות חירום תנתב אוטומטית את המשאבים לכיווני הבתים".

לפני שרצים לדור 5, יש פה בכלל דור 4?

ברמן: "דו"ח ממאי 2019 של חברה בינלאומית מצא שהכיסוי בארץ הוא רק 70%".

אנג'י: "דור 4 בארץ במצב לא טוב, ראינו שתוך כדי המשבר המדינה שחררה לחברות תדרים. מכרז דור 5 הוא למעשה קודם כל שיפור תשתיות דור 4".

לשחרר את הסיבים

 

ברמן ואנג'י מסמנים את פריסת הסיבים האופטיים, היכולים לספק מהירות קווית של עד 1,000 מגה, כצעד נוסף בהיערכות המדינה למצב חירום. כיום החברות היחידות שפורסות סיבים הן פרטנר ו־IBC של סלקום, שהנגישו כ־30% ממשקי הבית. עם זאת, רק כ־5% מהבתים מחוברים פיזית לתשתית. בזק עצרה את פריסת הסיבים בשל מחלוקות עם משרד התקשורת. במתווה האחרון הציע המשרד לוותר לבזק על חובת הפריסה האוניברסלית ולהקים קרן למימון פריסה במקומות לא כלכליים, שתמומן על ידי החברות.

ברמן: "צריך להקל, לא לתת כסף. אין לי פתרון קסם. בבזק העלו כמה בעיות שדורשות פתרון”.

אנג'י: "פריסת הסיבים נעשית בקצב אטי יחסית ורק באזורים משתלמים, כמו מגדלים. אני תומך בהקמת הקרן, אך צריך לחשוב מאיפה יגיעו מקורות המימון. בנוסף, התשתית של בזק לא מנוצלת היטב היום, והיא יודעת לשדרג אותה. הבקשה לשדרוג יושבת במשרד כבר מעל שנה. אני אומר, שחררו אותה, זה יכפיל את קצב הגלישה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות