אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רישוי המקצועות בישראל גם ככה ארוך ומסואב – העיכוב בשל הקורונה יוביל למחסור בעובדים צילום: בית החולים שיבא

רישוי המקצועות בישראל גם ככה ארוך ומסואב – העיכוב בשל הקורונה יוביל למחסור בעובדים

רופאים, אחיות, עורכי דין, מורים וגננות - בישראל יש למעלה מ-150 מקצועות שדורשים רישיון כדי לעסוק בהם. הליכי ההכשרה והרישוי ברבים מהם הוקפאו עקב הקורונה - מה שייגרום למחסור ועיכוב בכניסת אנשי מקצוע לשוק; "זה לא שלא יהיורופאים, אבל אם ישראלים רגילים לחכות לתור חצי שנה - אז בגלל העיכוב ברישוי יחכו שנה"

05.05.2020, 10:10 | מעין מנלה
ישראל היא אחת המדינות בהן הדרישה לרישיון על מנת לעסוק במקצוע מסויים היא הרווחת ביותר. רופאים, עורכי דין ואדריכלים אבל גם חשמלאים, לוכדי נחשים ודוגמי מים – כולם צריכים לעמוד בדרישות מסויימות על מנת להשיג רישיון שיאפשר להם לעסוק במקצוע. למעשה, יש בארץ למעלה מ-150 מקצועות מורשים ו-25% מכוח העבודה מחזיקים ברישיון כדי לעסוק במקצוע שלהם. בימי הקורונה הוקפאו הכשרות, התמחויות ורישויים מה שצפוי להוביל למחסור ממשי ומורגש באנשי מקצוע החל מרופאים, דרך עורכי דין, רואי חשבון ועד אנשי חינוך. 

קראו עוד בכלכליסט

בגלל ההגבלות, הפיטורים וההוצאה לחל"ת שהתרחשו ומתרחשים בעקבות נגיף הקורונה, הכשרות התמחויות ורישויים נדחו או הוקפאו מה שצפוי ליצור מחסור בעיקר אנשי מקצוע בתחום הרפואה. "במקצועות הבריאות זה הכי בולט כי במהלך ההגבלות עצרו את כל תכניות ההכשרה. גם ככה יש עומס מיוחד על המערכת והעומס הזה, הולך להיות יותר גדול כי כל הדברים שנדחו יתרכזו בזמן קצר ויהיה צורך משמעותי בכוח אדם. בישראל גם ככה ההתמחות היא אחת מהארכות בעולם, וזה הולך ליצור פער עצום, כבר עכשיו יש מחסור בכוח אדם - ישראלים רגילים לחכות בתור לרופאים חצי שנה, אז אחר כך בגלל העיכוב יחכו שנה", אומר יאיר אושרוב, חוקר באוניברסיטה העברית וב-OECD בנושא רגולציה של מקצועות ושוק העבודה.

הפגנת מורים במהלך הפסקת הלימודים בשל הקורונה, צילום: גולן פרידנפלד הפגנת מורים במהלך הפסקת הלימודים בשל הקורונה | צילום: גולן פרידנפלד הפגנת מורים במהלך הפסקת הלימודים בשל הקורונה, צילום: גולן פרידנפלד

נוכח המחסור הצפוי בכוח אדם רפואי, מדינות רבות התאימו והגמישו את הרגולציה שקובעת את התנאים לעסוק במקצועות הבריאות (בעיקר רופאים ואחיות, אבל גם מקצועות נוספים כמו עוזר רופא ואפילו פיזיותרפיסטים). מבחנים המשיכו להתקיים, חלקם הוסבו למבחנים בעל פה או שנמצאו פתרונות אחרים כמו למשל הסתמכות על חוות דעת של ממונים. בישראל ערכו הכשרה מזורזת לאחיות, אבל בינתיים בעיקר השעו תוכניות לימוד והכשרה, במה שעשוי להביא למחסור בולט גם אחרי שהקורונה תחלוף. המחסור לא אומר שייגמרו הפיזיותרפיסטים או האחיות בארץ אבל בסופו של דבר אנשים ייצטרכו לחכות יותר זמן לאנשי מקצוע. "השוק רגיל לפעול לפי מכסה מסויימת של בעלי מקצוע, וכל עיכוב, בייחוד במקצועות שגם ככה יש בהם עומס מיוחד, רק מגדיל את המחסור", הוא אומר.

מלבד מקצועות הרפואה, מקצועות הדורשים התמחות כמו רואי חשבון או עורכי דין גם כן נפגעו מהמשבר. תוכניות הכשרה מתעכבות, מבחני רישוי נדחים ומתמחים עוצרים באמצע ההתמחות. כרגע למשל עבור מתמחים בעריכת דין וראיית חשבון שהוצאו לחל"ת, פז"ם ההתמחות אינו דופק. "מדובר באנשים שרוצים כבר להיכנס לשוק העבודה אבל בגלל המצב הזה הם לא יכולים. המדינה גם לא באה לקראתם. עורכי דין או רואי חשבון שהתחילו התמחות והוצאו עכשיו לחל"ת – הם יצטרכו למצוא התמחות מחדש בשביל ארבעה חודשים. זה פוגע אישית באנשים שחלקם חייבים להתחיל לעבוד וגם פוגע בשוק שלא יהיה לו את כוח האדם המתאים לביקוש. יש עוד עשרות רבות של מקצועות שדורשים התמחות או עבודה תחת פיקוח וכרגע הם בבעיה".

מקצועות כאלה הדורשים עבודה בפיקוח או התמחות כדי לקבל רישוי בישראל הם למשל פסיכולוג, מורה, חוקר פרטי, שמאי מקרקעין, רב חובל, חשמלאי בדרגות שונות, סוקר (של קרקע), בודק דוודים, מורה נהיגה, סוכן מכס, בודק מעליות או מעליתן, פקח טיסה.

התחום השלישי המרכזי שצפוי להיפגע מהעיכוב ברישון הוא הוראה. גם מורים וגם גננות זקוקים לרישיון על מנת לעסוק במקצוע. כרגע יש עיכוב בהכשרות וצפוי להיות מחסור גם ככה אם יהיו כאלה שנמצאים באוכלוסיית סיכון או בבידוד וכן עקב הקטנת מספר התלמידים בכיתות ובגנים. "לצד זאת, נוכח אבטלה ופיטורים רבים, צפוי להיות כוח אדם זמין שיכול לאחר הסבה כלשהי להיות מורה, אך כיום התהליך ארוך מדי כדי לענות על הצורך המיידי", אומר אושרוב.

התוצאה של העיכוב והקפאת ההכשרות והרישוי צפויה לגרום לפי אושרוב למחסור בכוח אדם במקצועות שגם ככה בגלל הרישוי אינם עומדים בהיצע. פגיעה שתהיה חמורה כשמדובר בשירותים דחופים וחיוניים כמו רפואה וחינוך וחשש אמיתי שחלק מהאנשים פשוט יפסיקו את ההכשרה, בייחוד כשיהיה קשה למצוא מקום להתמחות נוכח המשבר הכלכלי.

מבחינת המועמדים עצמם תהיה דחייה של הכניסה לכוח העבודה, שיבוש לוח הזמנים שלפיו עבדו ותכננו את הקריירה שלהם. "למשל רואה חשבון שעכשיו ההתמחות שלו מושעית או המבחן שלו נדחה, ייאלץ לוותר על משרת רואה חשבון במשרד אחר אם לא יספיק לסיים את חובותיו במועד. הדחייה יכולה להיות מאוד משמעותית אם לא ימצאו מקום להתמחות בו, כאמור לאור המשבר הכלכלי. אני מזכיר שלפעמים מדובר בתוכניות של מספר שנים לא מבוטל וההתמחות היא השלב האחרון, או הלפני אחרון לפני המבחן", הוא אומר. לעומת זאת, על המעסיקים של אותם מתמחים העיכוב לא משפיע כמעט כלל. "הם לא מחוייב להמשיך להעסיק אותם וברוב המקרים לא מחויבים לדאוג לסיום ההכשרה של המתמחים".

לכן, הוא מציע ואף ייעץ  לממשלה בנושא, להחשיב את התקופה כחלק ממניין ההכשרה, גם עבור מי שפוטר או בחל"ת; לקצר באופן כללי את תקופות ההתמחות; לאפשר מנגנון חלופי אם בכל זאת מתעקשים על התמחות: למשל מבחן בעל פה או אישור של מי שפיקח על המתמחה שהוא כשיר (במידה שהוא אכן כזה); לערוך מבחנים בהקדם בהתאם להנחיות משרד הבריאות, אפילו לערוך מבחנים אונליין, או כאמור להחליף מבחנים.

"כמובן, שככל שאנחנו חושבים שתוכנית ההכשרה היא נדרשת, אז צריך לנהוג בהיגיון. אם מתמחה סיים רק חודש מתוך שנה אז לא ניתן לתת לו את הרישיון, אבל אם הוא סיים 10 חודשים, זה מספיק בהחלט נוכח האירועים", הוא אומר.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות