אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה לימדה אותנו את מחיר הכלכלה השיתופית צילום: איי אף פי

דו"ח טכנולוגי

הקורונה לימדה אותנו את מחיר הכלכלה השיתופית

בשעה שיש עסקים שיחזרו לפעילות בצורה מהירה יחסית, הקורונה מעמידה סימן שאלה גדול מעל לפעילות של חברות שיתופיות רבות. וגם: מג'יק ליפ, הנמצאת במשבר קיומי, מגייסת 100 מיליון דולר

06.05.2020, 10:08 | עומר כביר
בעולם הישן, זה שלפני מגיפת הקורונה, כלכלה שיתופית היתה אחת המגמות הבולטות בשטח. זה קרוב לעשור לימדו אותנו חברות שונות לחלוק את הכל – מכוניות, דירות, משרדים, קורקינטים – ואנחנו טרפנו את זה. זה היה מדליק, זול, שונה, חתרני.
חינכו אותנו לכלכלה שיתופית - ואז הגיע הקורונה, צילום: AP חינכו אותנו לכלכלה שיתופית - ואז הגיע הקורונה | צילום: AP חינכו אותנו לכלכלה שיתופית - ואז הגיע הקורונה, צילום: AP

זה היה גם בעייתי בטירוף: שירותי נסיעות כמו אובר וליפט החריפו משמעותית את בעיית עומסי התנועה באזורים אורבניים, תוך שהם מעלים את זיהום האוויר ומערערים את התחבורה הציבורית השוויוונית יותר. הקורקינטים החשמליים השיתופיים, שנולדו במידה מסוימת כפתרון לבעיית העומסים שיצרו הרכבים של אובר וליפט, הפכו למטרד עירוני בדמות רוכבים שמזגזגים בין הולכי רגל או מצבורים של קורקינטים על מדרכות (ולא במקרה, אחד הרגעים המספקים השנה בטלוויזיה היה הפרק הראשון בעונה 10 של תרגיע, ובו לארי דייוויד הולך ברחוב וכלאחר יד משטח לקרקע שורת קורקינטים שחוסמים את דרכו).

ואיירבנב, כמובן, שינתה מרקמים עירוניים בצורה קיצונית והפכה שכונות, לפעמים מרכזים אורבניים שלמים, שבעבר היו מלאים בהוויה מקומית עשירה ואותנטית לאזורים גנריים שבהם גרים באופן כמעט בלעדי תיירים מזדמנים ששואבים מהשכונה את כל הייחוד שהיה לה (ובדרך גם מחסלים בתי עסק מקומיים שאינם מסעדות).

ואז הגיע נגיף הקורונה. הכלכלה העולמית עצרה בחריקת בלמים, ובשעה שחברות טכנולוגיות רבות דווקא מצאו דרך לשרוד, שלא לומר לשגשג, הפעילות של חברות הכלכלה השיתופית נעצרה לחלוטין. הן אולי ממתגות את עצמן כחברות טכנולוגיה, ואין ספק שיש רכיב טכנולוגי משמעותי בפעילות שלהן, אבל בסופו של דבר הן חברות שחיות במרחב הלא-מקוון וצריכות אנשים שיגיעו באופן פיסי וישתמשו בשירותים שלהן כדי להתפרנס. ונכון לעכשיו, זה לא בדיוק קורה: אף אחד לא נוסע באובר, לא תופס סיבוב על קורקינט של ליים או בירד, לא הולך לעבוד בחלל המשותף של WeWork, ובטח שלא נוסע לחופשה, שלא לומר מתנחל באיזה חדר מטונף בדירת Airbnb.

והזעזועים מורגשים היטב ומאלצים את החברות לבצע מהלכים נואשים. ליים, למשל, מנהלת בימים אלו מגעים עם אובר להשקעה של 170 מיליון דולר לפי שווי של 510 מיליון דולר (רבע משוויה בסבב הגיוס הקודם בפברואר 2019), בתוספת אופציה לרכישה מלאה בעתיד.

משבר? אובר מתעניינת בליים, צילום: אלעד מלכה משבר? אובר מתעניינת בליים | צילום: אלעד מלכה משבר? אובר מתעניינת בליים, צילום: אלעד מלכה

אחרות נכנסות למוד חירום והחלו במהלכים קיצוניים הרבה יותר כמו פיטורים נרחבים. בירד, למשל, נפרדה בתחילת אפריל מ-400 עובדים. האחרונה והבולטת מבין אלו היא איירבנב, שלפי דיווחים מהלילה צפויה לצאת בסבב קיצוצים אדיר במסגרתו תיפרד מ-1,900 עובדים, כרבע מכוח העבודה שלה. לדברי המייסד והמנכ"ל, בריאן צ'סקי, הקיצוצים הכרחיים לאור תחזיות החברה להכנסות נמוכות במחצית מאלו שרשמה ב-2019. "אנו עוברים ביחד את המשבר המחריד ביותר בתקופת חיינו, ומתחילתו התיירות העולמית נעצרה. הפעילות העסקית של איירבנב ספגה מכה קשה", הוא כתב במזכר לעובדים, לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל.

אף שצ'סקי לא התייחס לכך, סביר גם שהתוכניות להנפקת החברה אופסנו לתקופה לא ידועה. ההערכות, אגב, מדברות על הפסד של מיליארד דולר בחצי הראשון של 2020. הפיטורים באיירבנב מגיעים אחרי שבכירי החברה הסכימו לקיצוץ שכר בסך 50% לתקופה של חצי שנה, ותצטרף אליהם גם עצירה של יוזמות חדשות בתחומי התחבורה, הפקות הסרטים והמלונאות המסורתית יותר.

עד כאן, אין הבדל מהותי בין חברות כלכלה שיתופית לעסקים אחרים שנפגעו מהמשבר, גדולים וקטנים. כולם ספגו ירידה בהכנסות, רבים נאלצו לבצע מהלכים נרחבים. נקודת הפיצול נוגעת ליום שאחרי המשבר, או ליתר דיוק ליום שאחרי השלב הראשון של המשבר, זה שאנו נמצאים עתה בראשיתו: שלב ההקלה והשחרור מהסגר והכניסה לשגרה החדשה. כי בשעה שיש עסקים רבים שיחזרו לפעילות בצורה מהירה יחסית – חנויות, סופרים, קניונים – כאשר אם יסבלו פגיעה נוספת יהיה זה בעיקר לאור המשבר הכלכלי, הקורונה עצמה מעמידה סימן שאלה גדול מעל לפעילות של חברות שיתופיות רבות.

Airbnb תשרוד את המשבר?, צילום: איי אף פי Airbnb תשרוד את המשבר? | צילום: איי אף פי Airbnb תשרוד את המשבר?, צילום: איי אף פי

יש כאלו בעלי סיכוי גבוה לשרוד. הפעילות של ליים ובירד נעצרה כמעט לחלוטין כי אף אחד לא יוצא מהבית. אבל ביום שאחרי? קצת אלכוג'ל או מגבוני חיטוי ואין ממש סיבה לחשוש ממי שהשתמש בקורקינט קודם לכן. יש סיכוי סביר שהן יתאוששו במהירות, ובתוך זמן לא רב נחזור כולנו לקלל את הרוכבים שכמעט דרסו אותנו בעודנו הולכים להנאתנו על המדרכה. זו הסיבה שאובר מעוניינת להשקיע בליים: בחברה סבורים כנראה שהשקיעה הנוכחית היא זמנית, ורואים הזדמנות פז לרכוש במחיר מציאה נתח משמעותי מחברה שתתאושש בעתיד הנראה לעין. לאובר יש כבר חברת קורקינטים שיתופיים – ג'אמפ. אז אם הם מהמרים שם על חברה נוספת כנראה שיש לה אמונה בעתיד של התחום.

המצב של אובר עצמה מורכבת מעט יותר. אנשים יהיו הרבה פחות להוטים להיכנס למכונית עם אדם זר שמצבו הרפואי אינו ידוע. מצד שני, בעבור מי שאין לו רכב פרטי מדובר בחלופה מוצלחת הרבה יותר מאשר להידחס עם עוד עשרות אנשים באוטובוס או ברכבת תחתית, ואמצעים פשוטים כמו מחיצה בין הנהג לנוסע וחיטוי הרכב אחרי כל נסיעה יכולים להפוך את החוויה למושכת יותר. האפשרות היחידה שאולי תהיה עדיפה היא קורקינט שיתופי, אבל אובר כבר דואגת לבצר את הפעילות שלה בתחום זה.

חללי העבודה wework , צילום: AFP חללי העבודה wework | צילום: AFP חללי העבודה wework , צילום: AFP

מנגד, יש חברות שייקח להן זמן רב להתאושש, אולי לא ישרדו את המשבר בכלל. WeWork היא הדוגמה הבולטת. החברה בנתה את עצמה על יצירת מרחבי עבודה שיתופיים שמאפשרים ליזמים עצמאיים או לחברות קטנות לקבל שירותי משרד במחיר זול יחסית וללא צורך בהתחייבות ארוכת טווח. זה היה מצוין בעידן הקודם, ונעצר לחלוטין לאור הסגר והמעבר לעבודה מהבית. אבל גם אחרי החזרה לשגרה החדשה אי אפשר שלא לתהות מי ירצה בכלל ללכת לעבוד במשרד מזוהם עם עוד עשרות נשאים פוטנציאלים שישתעלו לו על העמדה המשותפת? שלא לדבר על כך שאחרי חודשיים של עבודה מהבית, יהיו לא מעט יזמים וסטארט-אפים שיתהו שמא זה לא מצב עדיף וחסכוני יותר על עבודה במרחב משותף.

נראה שזה בדיוק מה שחשבו בסופטבנק, המשקיעה הגדולה של וויוורק, כשהחליטו בתחילת אפריל לסגת מעסקה לרכישת מניות החברה בשווי 3 מיליארד דולר. העתיד של וויוורק הרבה פחות מבטיח בעולם של ריחוק פיסי וחשש תמידי ממגיפה, והפתרונות האפשריים שלה בעל פוטנציאל הצלחה קטן הרבה יותר.

מצבה של איירבנב מורכב במיוחד. עכשיו, כמו כל תעשיית התיירות, הפעילות שלה בקיפאון מוחלט, וזה יימשך זמן רב יותר מאשר בתעשיות האחרות של חברות הכלכלה השיתופית – יעבור עוד זמן רב עד שהתיירות העולמית תתניע מחדש. בכל הנוגע לתיירות מקומית, המשיכה של איירנבנב קטנה הרבה יותר (מי רוצה לנסוע לחופשה במדינה שלו רק כדי ללון באיזו דירה?), והחברה נמצאת כאן בחיסרון לעומת בתי מלון שיכולים לפחות להציע חוויית חופשה גם באזור שמוכר ללקוח. בכל הנוגע לתיירות עולמית, גם כשזו תחזור קשה יהיה לשפוט איך תתמצב איירבנב. סביר להניח שהאפשרות של שכירת חדר בדירה בה מתגורר עוד אדם (שגם כך כבר לא היתה פופולרית במיוחד) תעלם כמעט לחלוטין.

שכירת דירה שלמה אמנם עדיפה על בית מלון בכך שהיא מונעת את הצורך לחלוף בחלל משותף גדול ועמוס אורחים מזדמנים דוגמת לובי ומעליות, אך מנגד סובלת מחיסרון בכך בכל הנוגע לתנאי הסנטיריה. מלונות יחזרו לפעול תחת הוראות קפדניות לניקיון החדרים בין אורחים ולחיטוי קבוע של המרחבים המשותפים. יהיה קשה להבטיח סטנדרט דומה בנכסי איירבנב, מה שעלול להרתיע תיירים. תוסיפו לכך את האפשרות שמחירי הלינה במלונות יהיו נמוכים במיוחד, ואיירבנב מאבדת עוד יתרון שלה.

כמו בהרבה תחומים כיום, בלתי אפשרי לחזות מה צופן העתיד לאיירבנב בפרט ולכלכלה השיתופית בכלל. אך מהלך הפיטורים הנרחב מלמד על כך שבחברה סבורים שהמשבר לא הולך להעלם במהירות, ושהוא מחייב שינויים משמעותיים באופן הפעילות שלה, אולי אפילו ביסוד המודל העסקי שלה. לא הייתי ממהר להכריז שמשבר הקורונה יחסל את הכלכלה השיתופית, אבל אפשר להעריך בוודאות גדולה מאוד שהוא הולך לטלטל אותה מהיסוד ולעצב אותה מחדש.

קצרצרים

 

1) הזכרנו את ההחלטה של סופטבנק לסגת מהתוכנית לרכישת מניות וויוורק. אז המייסד ומי שאמור היה להיות אחד הנהנים העיקריים מהעסקה, אדם נוימן, לא ממש אהב את המהלך. השבוע הוא הגיש תביעה נגד סופטבנק, בטענה שהחברה "חזרה בה מהבטחתה לשלם על הטבות שכבר קיבלה". בהתחשב בכך שמאז תחילת המשבר נמנעת וויוורק מתשלום דמי שכירות על נכסים שבהם היא מחזיקה, מדובר בטענה קצת צבועה.

המשקפיים של מג המשקפיים של מג'יק ליפ | צילום: NagicLeap המשקפיים של מג

 

2) מג'יק ליפ, מפתחת משקפי ה-AR המהפכניים שלא היו באמת מהפכניים, נמצאת במשבר קיומי אחרי שאף אחד לא רצה לקנות את המוצר היקר שלה. עתה, לפי דיווח, היא מגייסת 100 מיליון דולר "מחברת טיפול רפואי גדולה". החברה כבר ביצעה פיבוט לשוק העסקי, אחרי כישלון המשקפיים כמוצר צרכני. הגיוס המדובר מצביעה על התחום שבו היא שואפת להתמקד.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות