אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"הרבה כסף מיותר נשפך על המגפה, במקום לתגבר את הבדיקות והמעבדות"

"הרבה כסף מיותר נשפך על המגפה, במקום לתגבר את הבדיקות והמעבדות"

יו"ר הסתדרות עובדי המעבדות אסתר אדמון מזהירה מגל קורונה נוסף בסתיו: "מספיק להוסיף 100 עובדים למעבדות כדי לכסות את הבדיקות של כולם"; היא מתארת את מחדלי משרד הבריאות באיתור מטופלים ובהעברת תוצאות: "כשניסו למחשב את התהליך המערכות נפלו, הרבה דגימות הלכו לאיבוד ונמסרו תשובות לא נכונות"

10.05.2020, 15:04 | הגר רבט

אסתר אדמון, יו''ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, מתריעה כבר מתחילת המשבר הנוכחי על מצבן הקשה של המעבדות בישראל ומצביעה על הבלגן שמאפיין את ההתנהלות של משרד הבריאות. כעת היא דוחפת לגיוס מהיר של עובדי מעבדה נוספים לפני גל קורונה נוסף.

קראו עוד בכלכליסט

״עשינו חישוב שמספיק להוסיף רק 100 עובדים כדי לכסות בדיקות מקיפות של כל עם ישראל״, היא אומרת בשיחה עם "כלכליסט". ״למשרד הבריאות ומשרד האוצר נדמה שמחר בבוקר הקורונה נעלמת, הלוואי שאני טועה, אבל הקורונה תישאר כאן בשנה הקרובה. כל כך הרבה כסף מיותר נשפך על המגפה במקום לתגבר את הבדיקות והמעבדות".

יו"ר עובדי המעבדות אסתר אדמון. "לתגבר במהירות את כוח האדם במעבדות" יו"ר עובדי המעבדות אסתר אדמון. "לתגבר במהירות את כוח האדם במעבדות" יו"ר עובדי המעבדות אסתר אדמון. "לתגבר במהירות את כוח האדם במעבדות"

אדמון מוסיפה כי "יכול להיות שלא היו הרבה מתים עד כה אבל מה עם הנזקים האחרים? מה עם המשפחות שמוצאות עצמן בלי עבודה? עם ילדים שסגורים בבית בתנאים כאלה? עם האלימות במשפחה שמתגברת בתקופות כאלה? אני בעד סגר, אבל ככל שעושים יותר בדיקות כך הבידוד יכול להיות נקודתי יותר ולא צריך לסגור את המשק כולו. עוד כמה חודשים תהיה התפרצות של שפעת במקביל לקורונה, חייבים להתכונן ליתר ביטחון״.

אדמון מתארת מערך שירותי מעבדות שנמצא על סף קריסה כבר שנים. היא מזכירה שוב ושוב את דו"ח מבקר המדינה של 2016 שחשף ליקויים חמורים, כמו גם דו"ח של משרד הבריאות עצמו מ-2017 לפיו שכר עובדי המעבדות, רבים מהם בעלי תואר שני ומעלה, נמוך יותר מזה של רופאים, אחיות ורוקחים. זאת על אף שמדובר בעובדים שנדרשים לתקופת הכשרה ארוכה - 4 שנים לעובד מעבדה בכיר - והם בעלי אפשרויות קידום מוגבלות מאוד.

מנהלי המעבדות מתארגנים עצמאית

כדי להבין את המחדל שאדמון מתארת צריך להבין כיצד פועלות המעבדות בשגרה. כל בית חולים גדול בארץ מתפעל כמה סוגי מעבדות: המטולוגיה (דם), בקטרולוגיה (חיידקים), גנטיקה, ורולוגיה (וירוסים) ואחרות. מערך הבדיקות עצמו עובד ברובו באמצעות קופות החולים: רופאת המשפחה מכניסה הפניה לבדיקות למערכת הממוחשבת, אחות המרפאה מבצעת את הבדיקה וזו נשלחת למעבדה המתאימה.

מדובר במערך ממוחשב ומנוטר לכל אורך התהליך. "ברגע שהאחות לקחה את הבדיקה ב-7:00 בבוקר אני מקבלת התראה אצלי במעבדה שהיא אמורה להגיע אליי עד 9:00״, מסבירה אדמון. אם הבדיקה לא מגיעה גם על כך מתקבלת התראה ונבדק מיד היכן אירע הכשל. כמובן שלכל אורך הדרך הבדיקה ״מוצמדת״ לשם המטופל כדי למנוע טעויות באבחון.

עם ההתפרצות העולמית של הקורונה, מספרת אדמון, פנו עובדי המעבדות למשרד הבריאות בבקשה להכין אותן לבדיקות הנחוצות, אך התשובה בוששה לבוא. ״לא היה עם מי לדבר ובהתחלה השאירו הכל במעבדת האם בשיבא. רק אחרי שהסגנית שם נדבקה וסגרו את המעבדה הקימו בזריזות 3 מעבדות נוספות״.

המעבדה בשיבא. רק אחרי שסגרו אותה בגלל הדבקה הקימו בזריזות 3 מעבדות נוספות, צילום: עמית הובר המעבדה בשיבא. רק אחרי שסגרו אותה בגלל הדבקה הקימו בזריזות 3 מעבדות נוספות | צילום: עמית הובר המעבדה בשיבא. רק אחרי שסגרו אותה בגלל הדבקה הקימו בזריזות 3 מעבדות נוספות, צילום: עמית הובר

בינתיים, אומרת אדמון, ״מנהלי המעבדות נרתמו עצמאית להכין את הצוות ולגייס עובדים. גייסנו עובדים ממעבדות אחרות והקמנו חמ״ל בכל בית חולים - בזמן שאנחנו מחכים לאישור לבצע בדיקות ממשרד הבריאות. רק אחרי שפנינו לתקשורת פתחו בהתחלה 20 מעבדות ואז 35. אבל ללא הסכם שכר שעות עבודה או גיוס תקנים. אנשים לא ראו את המשפחות, לא ידענו מה זה שינה. בדיקת קורונה היא מאוד קשה - קודם כל בקרות האיכות שלה, שנית אנחנו עובדים בחדר ממוגנים בתנאים מיוחדים וקשים מאוד שבשגרה מוגבלים לעבודה של שעתיים, אבל אנשים עבדו שם 12-16 שעות בלי להתלונן. האוכלוסיה לא מכירה את המעבדות, הם לא מודעים לעבודה הקשה שנעשתה שם״.

לצד העיכובים ותנאי העבודה, אדמון מציירת תמונה קשה מאוד של התנהלות משרד הבריאות. ״במקום לסמוך על המערכת הקיימת החליטו להקים מערכת חלופית בזמן משבר״. במשך כחודשיים במקום להמשיך ולעבוד באמצעות המערך המסודר והמוכר של קופות החולים, בדיקות הקורונה התבצעו על ידי מד״א. ״אין לי טענות למד״א שנרתמו למשימה, אלא למי שקיבל את ההחלטה. הדגימות החלו להגיע בצורה לא מסודרת, חלקן לא נדגמו כמו שצריך, חלקן עם תעודות זהות שלא תאמו את שם הנבדק״, מספרת אדמון.

מעבודה עם מערכת ממוחשבת שמקטלגת את כל הבדיקות והנבדקים כבר מרגע מתן ההפניה על ידי הרופא, החלו לעבוד במעבדות במתכונות אד הוק: לא רק שהם לא ידעו בכל בוקר כמה דגימות יקבלו ומתי, כל דגימה שהגיעה עובדי המעבדה היו צריכים להזין למחשב ידנית, מה שיצר לא מעט בלבול. ״כשאנחנו מכניסים דגימות למחשב ידנית הסנכרון שלנו הוא מול משרד הפנים. נוצר מצב שדגימה שאמורה להיות בבאר שבע אני מגלה שנלקחה בוולפסון, הרבה דגימות הלכו לאיבוד״.

יש לך מושג כמה?

״אני רוצה מאוד להיזהר בתשובה כאן, אבל לדעתי מדובר על אלפים, בוודאי יותר מאלף. קודם כל לא היה לנו בקרות, את לא יודעת מי נדגם ואיפה, רק מי בסוף הגיע אליך. אם בדיקה נשלחה לוויצמן אני לא יודעת עליה״.

אדמון מספרת בדיעבד גם על משבר הרגנאטים שיצר פניקה קלה בציבור: ״מטעמי תקציב, מעבדות מחזיקות חומרים רק לחודש קדימה. בתחילת המשבר ביקשנו לקנות חומרים לשלושה חודשים ולא הקשיבו לנו. נוצר מצב שכבר אי אפשר הי לרכוש מארה״ב ואירופה וחיכינו למשלוח מהמזרח. ברגע שהתרענו שצפוי מחסור בחומרים באו והורידו את כמות הבדיקות, אמרו בואו נעשה יותר למאושפזים ופחות בדיקות לקהילה. במצב כזה למה שמנהל בית חולים יעשה בדיקות לקהילה? הוא מעדיף לתת את מה שיש למטופלים שלו״.

בנוסף, מספרת אדמון הבעיה היתה שהחומרים שהוזמנו מספק חדש לא התאימו לקיטים הקיימים. ״העובדים של מעבדת בילינסון ישבו במשך כמה ימים רצופים כדי למצוא את הקיט המתאים ולסנכרן את כל המכשירים בהתאם״.

מה יעשו עם הציוד שנרכש למכון ויצמן

אדמון מתוסכלת שבמקום להעביר תקציבים נוספים למעבדות הקורסות, בחרו במשרד הבריאות להפנות תקציבים לסייענים חיצוניים, מחברת מיי הרטיג׳ שלקחה על עצמה הקמת מעבדה פרטית, למכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב. ״זה לחזור על אותה טעות שעשו עם מד״א במקום לתת למערך המעבדות שפועל תחת בקרת איכות מחמירה במיוחד לטפל בבדיקות. מה גם שכל השקעה שעושים עכשיו היא השקעה לדורות, הציוד שקיבלנו ישאר איתנו לשנים הבאות ולמגפות הבאות, הוא לא הולך לשום מקום. מה יעשו עם ציוד שנרכש עבור מכון ויצמן?״.

בדיקות קורונה מגיעות למכון ויצמן. מה יעשו עם הציוד?, צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק של מכון ויצמן בדיקות קורונה מגיעות למכון ויצמן. מה יעשו עם הציוד? | צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק של מכון ויצמן בדיקות קורונה מגיעות למכון ויצמן. מה יעשו עם הציוד?, צילום: מתוך קבוצת הפייסבוק של מכון ויצמן

כשמציינים בפני אדמון שהתחושה בציבור באותה תקופה היתה כזו של בהילות ושואלת אם אולי היא זו שגרמה לשלל גופים, פרטיים וציבוריים כאחד, לנסות לסייע במערך הבדיקות, היא עונה שהבעיה אינה עם אותם גופים מתנדבים, אלא עם המערכת שנעזרה בהם במקום להביע אמון במערך המעבדות הקיים. ״אם המצב היה כזה שהמעבדות לא היו מתפקדות, אז בוודאי שצריך להיעזר בכל מי שמציע, גם אם הסטנדרטים טובים פחות, אבל זה לא היה המקרה, פשוט החליטו שלא להתייעץ איתנו. יש לנו גם מעבדות שמתמודדות עם 15 אלף בדיקות ביום בהליכה״.

ב-17 באפריל, בשיא המשבר, אדמון הוציאה מכתבה פומבי למשרד הבריאות בו היא מפרטת את ההתנהלות הלקויה ומצרה על כך שאין נוכחות של נציג התחום בין מקבלי ההחלטות: ״היעדר שיתוף פעולה עם המומחים במעבדות, והדרתם מתהליך קבלת ההחלטות ותכנון מערך ההתמודדות עם הנגיף, גרם כבר לשרשרת כשלים בכל השלבים, בתהליך ביצוע הבדיקה, משלב הדיגום, ועד שלב הדיווח״.

אדמון מעולם לא זכתה לתגובה מהממשרד לטענתה, אבל כמה ימים אחריו, כשהגל הראשון החל להראות סימני ירידה, החזירו במשרד הבריאות את הבדיקות לקופות החולים. אדמון סבורה שבמשרד הבינו שעשו טעות. ״הם יודעים כמה דגימות נפסלו וכמה הלכו לאיבוד. לפעמים מד״א דגמה ושלחה אלינו ללא תיעוד אנחנו היינו צריכים להעביר תוצאות ידנית למשרד הבריאות כדי שהם יאתרו את המטופל ויודיעו לו! כשניסו למחשב את התהליך המערכות נפלו ונמסרו תשובות לא נכונות״.

מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. התשובות נמצאות בשטח ולא אצל הדרגים הגבוהים מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. התשובות נמצאות בשטח ולא אצל הדרגים הגבוהים מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. התשובות נמצאות בשטח ולא אצל הדרגים הגבוהים

עם החזרה החלקית לשגרה, אדמון טוענת שהמעבדות שוב נדחות לפינה ושלמרות הבלגן הקודם, הממשלה גוררת רגליים. ״חייבים לגייס עובדים מהר כדי להיערך להתפרצות של נובמבר. והם אדישים. גם ככה קשה לגייס ולהכשיר. עובד חדש צריך לעבור למשל הליך חיסונים שרק הוא אורך חודש וחצי״.

איך את מסבירה את זה?

״אני לא יודעת, אבל אם יש משהו שאני מאמינה בו זה שבכל משבר התשובה נמצאת אצל האנשים למטה - הם אלה שנושמים את הדברים ואליהם צריך לפנות״.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות