אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מחקר של ה-OECD על החזרה ללימודים: המורים בישראל לא פתוחים לשינויים צילום: שאטרסטוק

מחקר של ה-OECD על החזרה ללימודים: המורים בישראל לא פתוחים לשינויים

המסמך פורסם לקראת חזרת התלמידים לבתי הספר ממערכות הלמידה מרחוק במהלך משבר הקורונה. ממצא נוסף: מורים בישראל לא מעודדים יצירתיות; לפי מומחים, הסיבה לכך היא הריכוזיות והמדיניות המדכאת של משרד החינוך

14.05.2020, 13:50 | שחר אילן
המורים בישראל הם מהפחות פתוחים במדינות המפותחות לשינויים ואלה שפחות מחפשים שינויים. ממצאים אלה מופיעים במסמך שפרסם החודש ארגון המכינות המפותחות ה-OECD, על החזרה של מדינות הארגון מהלמידה מרחוק לבתי הספר. הם מתבססים על סקר TALIS הבינלאומי, כלומר על תשובות שנתנו המורים עצמם. מומחים בישראל מסבירים בתגובה כי הסיבה לכך היא במדיניות הריכוזית של משרד החינוך שמדכאת יצירתיות.

קראו עוד בכלכליסט

ה-OECD פרסם בשבוע שעבר מחקר שנקרא "השיבה לבית הספר – מהדורה מיוחדת לימי הקורונה". מחבריו מציינים "שהתגברות יעילה על המשבר דורשת יותר מתגובה לשינוי. היא דורשת מהמורים השתתפות פעילה בעיצוב מחדש של ההוראה והלמידה". את הנתונים לקחו מחברי המסמך מסקר TALIS 2018, סקר הלמידה וההוראה של ה-OECD, שנערך בקרב מורים ומנהלים ברחבי העולם.

רפי פרץ, שר החינוך היוצא, צילום: AP רפי פרץ, שר החינוך היוצא | צילום: AP רפי פרץ, שר החינוך היוצא, צילום: AP

השאלה שהופנתה לצוותי ההוראה היתה האם רוב המורים בבית הספר בו אתה עובד פתוחים לשינוי. רק ב-70% מבתי הספר בישראל ענו המשיבים שרוב המורים היו פתוחים לשינוי. זה מיקם אותה במקום ה-26 בלבד מתוך 35 מדינות מפותחות, כלומר עשירית מהסוף. ממוצע המדינות המפותחות גבוה משמעותית – 74%. במקום הראשון וייטנאם עם 90% ואחרונה פורטוגל עם 59%.

המיקום של ישראל היה גרוע במיוחד גם בתשובה לשאלה נוספת – האם רוב המורים בבית הספר בו אתה עובד מחפשים דרכים חדשות לפתרון בעיות. בשאלה הזאת מוקמה ישראל במקום ה-27 כלומר תשיעית מהסוף. 73% מהמורים ציינו שרוב המורים בבתי הספר שלהם מחפשים דרכים חדשות לפתרון בעיות, לעומת 94% בווייטנאם הראשונה או 92% בנורבגיה השנייה. אחרונה בשאלה הזאת היתה הולנד.

גם מסמכים קודמים של ה-OECD בנושא משבר הקורונה מיקמו את המורים הישראלים נמוך בדרוג. מדובר במסמכים שפורסמו בחודש שעבר ועסקו במוכנות של מדינות שונות ללמידה מרחוק. בתחומים שונים כמו כמות המחשבים והחיבור לרשת קיבלה ישראל מיקומים טובים. אבל בתחום המוכנות של המורים לעידן הדיגיטלי היא בתחתית. מדובר בנתונים שנלקחו ממבחני PISA 2018 והם מתייחסים ל-79 המדינות שהשתתפו במבחנים.

מנהלי בתי ספר נשאלו האם למורים בבתי הספר שלהם יש את הכישורים הטכניים והחינוכיים לשלב אמצעים דיגיטליים בלימודים. ישראל מצאה את עצמה במקום ה-18 מהסוף, כלומר ה-62 מתוך 79 מדינות. המנהלים של 56% מהתלמידים בישראל בלבד סברו שלמורים שלהם יש את הכישורים לשילוב מדיה דיגיטלית. כמובן סביר שהנתון הזה השתפר דרמטית מאז. אבל הוא מעיד על איך בניגוד למדינות אחרות ישראל הזניחה והדחיקה את הלמידה הדיגיטלית.

"האקלים המרכזי הוא של חוסר אמון במורים. זה מעגל שמזין את עצמו"

 

המומחים סבורים שמי שאשם בבעיה הם לאו דווקא המורים אלא המדיניות המאוד ריכוזית של משרד החינוך. נשיאת המכללה האקדמית לחינוך בית ברל פרופ' תמר אריאב אומרת ש"משרד החינוך נותן מעט מאוד אוטונומיה למורים ולא מעודד יותר מדי חדשנות ויזמות". לדבריה, "בהכשרת המורים עובדים איתם הרבה מאוד על יזמות וחדשנות ובמשבר הקורונה הרבה מאוד מורים עשו דברים מקסימים. אבל האקלים המרכזי הוא של חוסר אמון במורים. זה מעגל שמזין את עצמו". לדבריה, גם השיח המאוד ביקורתי שמוביל משרד האוצר תורם לחוסר האמון במורים.

שר החינוך לשעבר שי פירון מסכים ש"המורים והמנהלים הישראלים לא מחונכים להיות יזמים אלא ממושמעים כי הם כל הזמן תחת רגולציה של המדינה. עצם העובדה שכל התוכניות נקבעות מלמעלה. יש מורים חדשנים אבל המערכת כל כך מדכאת. אין בעולם דברים כאלה. זה חלק מהדברים שלא הספקתי לשנות".

פירון מציין שבעולם מסמנים למנהלי בתי הספר את המטרה ומאפשרים להם חופש פעולה כיצד להגיע אליה. כך לדבריו נוהג גם עולם ההייטק הישראלי, שנחשב ליצירתי מאוד, עם עובדיו. הוא אומר שהלקח העיקרי שצריכה מערכת החינוך להפיק ממשבר הקורנה הוא להגביר האת האוטונומיה החינוכית והמנהלית של בתי הספר. לדבריו השינויים והיצירתיות "צריכים לבוא מלמטה למעלה. זה לא עובד מלמעלה למטה".

.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות