אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ג'מג'ם וסע: מופע דרייב אין משוחרר בתל אביב צילום: שני ניצן

ג'מג'ם וסע: מופע דרייב אין משוחרר בתל אביב

הרכב חדש של נגני ג’אז מוכשרים מצא פתרון מקורי למצב: מופע דרייב אין דינמי - "זה עובד טוב ואנחנו מבסוטים"

20.05.2020, 08:23 | מאיה נחום שחל

ארבעה נגני ג’אז בינלאומיים מוכשרים ועסוקים באמצע שנות ה־20 לחייהם מצאו עצמם בתקופת הקורונה מול לוח הופעות ריק. התשוקה והגעגוע לנגן מול קהל הולידו את הדרייב אין ג’אז, פלטפורמה חדשה להופעות ג’אז חיות המתקיימות בהתאם להנחיות וההגבלות של המציאות החדשה שנכפתה עלינו. המופעים מתקיימים מדי שבת ב־18:00 בחניון הסוללים 1 בתל אביב. מי שיזמו את הרעיון הם הסקסופוניסט אלכסנדר לוין (בנם של המחזאי חנוך לוין והשחקנית ליליאן ברטו) והמתופף אביתר סליבניק. הם נולדו באותו יום (בני 24) וחברים מגיל אפס, שניהם מתגוררים בניו יורק ומופיעים בעולם - לוין מנגן בהרכב של עומר אביטל, וסליבניק בהרכב של אלי דג’יברי. הם צירפו אליהם את חבריהם, הפסנתרן גדי להבי והבסיסט דור סמוכה, ואחרי פיילוט מוצלח שכלל רשימת תפוצה מחתרתית, פתחו בשבוע שעבר את המופע לקהל הרחב וחנכו עמוד אינסטגרם drivin’jazz שבו ניתן להתעדכן ולהזמין מקומות.

קראו עוד בכלכליסט

הכל התחיל כשאמא של סליבניק (המעצבת ורד סליבניק) ראתה את הקאמבק של הדרייב אין באירופה והציעה לאמץ את הקונספט להופעות ג’אז. היא רתמה למשימה את ברטו, ויחד הן עזרו לשניים לממש את היוזמה. “הרעיון נשמע מדהים, אבל בהתחלה לא ידענו איך זה יעבוד עם המרחק והקהל בתוך המכוניות, כי אנחנו רגילים למועדון”, אומר לוין. “הופתענו לטובה מכל הבחינות - הסאונד מעולה, לא צריך הרבה ציוד, החניון מקסים עם גרפיטי מדהים על הקירות, אנשים נהנים, זה עובד טוב ואנחנו מבסוטים”. “אנחנו סוגרים את הליין אפ לפני כל הופעה והיא מורכבת גם מקטעים מקוריים וגם מקטעים לא סטנדרטיים רגילים של ג’אז, שהם יותר ברוח התקופה”, אומר סליבניק. “בשבת ננסה גם קטעים כמו ג’יימס בראון ופרינס. אנחנו משתדלים לעשות סט דינמי שיתאים לסיטואציה”.

הדרייב אין ג’אז. “אנחנו ממש מרגישים ורואים איך כולם נהנים בתוך המכוניות", צילום: שני ניצן הדרייב אין ג’אז. “אנחנו ממש מרגישים ורואים איך כולם נהנים בתוך המכוניות" | צילום: שני ניצן הדרייב אין ג’אז. “אנחנו ממש מרגישים ורואים איך כולם נהנים בתוך המכוניות", צילום: שני ניצן

אז איך זה עובד? מגיעים עם הרכבים, פותחים חלונות, יש גם כאלה שמציבים כיסא נוח צמוד לדלת. בכניסה מחולקות שקיות בוטנים ומומלץ להביא שתייה מהבית. אחרי תקופה ארוכה שבה אנשים נמנעו להתקהל ולצאת מהבתים, יש משהו משחרר באווירה הבלתי רשמית והחופשית. את מחיאות הכפיים קשה לשמוע אז במקום זה זוכים הנגנים לצפירת המכוניות.

איך זה להופיע מול קהל כשלא רואים את הפנים?

לוין: “אני חייב להגיד שזה לא מפריע לי. זה מוזר כי אנחנו לא רגילים לזה, אבל אנחנו ממש מרגישים ורואים מתוך המכוניות שכולם נהנים, מזיזים את הגוף והעיניים שלהם זוהרות. זה לגמרי עניין של אנרגיה. אנחנו מאוד קשובים למה שקורה ולפעמים מאלתרים ומשנים את הסט בהתאם לקהל”.

סליבניק: “אני מסכים לגמרי וחושב שזה דוחף אותנו לנגן אפילו עוד יותר טוב כדי לקבל פידבק שונה מהרגיל, איזו צפירה טובה”

.

תמשיכו גם אחרי הסרת ההגבלות?

“יכול להיות. אנחנו חושבים על זה. זה ממש עובד ונהיה לגמרי לא תלוי קורונה. כרגע אנחנו רק מנגנים, אבל מתכוונים בהמשך גם להביא זמרים אורחים. חושבים מה הכי יתאים למוזיקה שלנו”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות