אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דמי האבטלה הממוצעים באפריל: 3,500 שקל בלבד צילום: דנה קופל

דמי האבטלה הממוצעים באפריל: 3,500 שקל בלבד

בחודש אפריל שילם ביטוח לאומי 3.1 מיליארד שקל ל־890 אלף מובטלים - שהם 3,500 שקל למובטל בממוצע. הסכום הנמוך מעיד על כך שמרבית מובטלי הקורונה מגיעים מהשכבות החלשות ביותר ובעלי שכר נמוך

24.05.2020, 06:52 | שחר אילן

התשלום הממוצע למובטל עמד בחודש אפריל על כ־3,500 שקל. זאת מתוך סכום כולל של 3.1 מיליארד שקל ששולמו ל־890 אלף מובטלים. אלא ש־100 אלף מובטלים מתוכם הצטרפו במהלך החודש, ולפיכך קיבלו דמי אבטלה רק על חלק מהחודש - 40% ממנו בממוצע. התשלום הריאלי - שהוא התשלום אילו כולם היו מקבלים דמי אבטלה על חודש מלא - עומד על 3,700 שקל. כך עולה מניתוח "כלכליסט" לנתוני הביטוח הלאומי.

קראו עוד בכלכליסט

התשלום הנמוך הוא עוד ביטוי לכך שמובטלי הקורונה נמנים בחלקם הגדול עם השכבות החלשות בחברה ועם מקבלי משכורות נמוכות במיוחד. השכר הממוצע של מובטלי הקורנה עומד על 7,000 שקל בלבד, בעוד השכר הממוצע למשלם דמי ביטוח לאומי עומד על 10,350 שקל - כלומר מובטלי הקורונה משתכרים בממוצע שני שליש מהשכר הממוצע.

מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר. גובה דמי האבטלה רחוק מלספק מענה, צילום: דנה קופל מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר. גובה דמי האבטלה רחוק מלספק מענה | צילום: דנה קופל מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר. גובה דמי האבטלה רחוק מלספק מענה, צילום: דנה קופל

סיבה נוספת לכך שהתשלום בחודש אפריל היה נמוך במיוחד היא חג הפסח. זאת משום שדמי האבטלה מחושבים לפי ימי עבודה ולא חודשים. באפריל, בגלל החג, היו 24 ימי עבודה לעומת 26 בחודש רגיל. כלומר תשלום ממוצע של 3,500 שקל בחודש שכלל 24 ימי עבודה, הם שווי ערך ל־3,800 שקל בממוצע בחודש בן 26 ימי עבודה, ללא ימי שבתון כלל.

לפי נתונים שמסר ביטוח לאומי ל"כלכליסט" היקף התשלומים לדמי אבטלה באפריל האחרון עמד על 3.1 מיליארד שקל - סכום כפול לעומת 1.6 מיליארד שקל במרץ, שהיה החודש הראשון של משבר הקורונה.

למרות זאת, הסכום באפריל מפתיע לרעה בהיותו נמוך. במרץ רוב המבוטחים קיבלו דמי אבטלה עבור שליש חודש. זאת משום שההוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת התחילה באמצע החודש, ומובטלים אינם מקבלים תשלום עבור חמשת הימים הראשונים. כיוון שכך, ניתן יהיה לצפות שבאפריל התשלומים יותר מאשר יוכפלו. נראה שמספר ימי העבודה הנמוך באפריל הוא שהשפיע, ויחד איתו הצורך להחזיר חלק מסכום המקדמות שניתנו במרץ.

לא מספק ביטחון סוציאלי

עדות נוספת לכך שמובטלי הקורונה מגיעים משכבות השכר הנמוכות ביותר הוא שהתשלום היומי הממוצע למובטל ירד מ־205 שקל בינואר לפני המשבר ל־173 שקלים בלבד ליום באפריל - כלומר 16% פחות.

ביטוח אבטלה אמור לספק ביטחון סוציאלי. התשלומים הנמוכים מראים שספק גדול אם הוא אכן עושה זאת. דמי האבטלה בישראל נמוכים מראש ונעים בין 30% ל־80% מהשכר. אמנם ככל שההכנסה נמוכה יותר דמי האבטלה קרובים יותר לשכר. עם זאת ככל שההכנסה נמוכה יותר בדרך כלל גם החסכונות נמוכים יותר, ההכנסה הפנויה קטנה יותר ולכן האפשרות לקצץ בהוצאות קטנה מאוד.

החלשים ביותר נפגעו

סיבות אחרות שמסבירות את תשלומי האבטלה הנמוכים במשבר הקורונה הן ש56% מהמובטלים החדשים הן נשים. לפי הלמ"ס שכרן של נשים הוא כ־66% מזה של גברים; בנוסף, 48% מהמובטלים הם בני עד 34. לפי כללי ביטוח לאומי צעירים עד גיל 28 מקבלים חלק קטן משכרם. כך, צעיר שמשתכר 5,000 שקל בחודש יקבל דמי אבטלה של 2,900 שקל בלבד.

סיבה נוספת היא ריבוי משרות חלקיות בין מובטלי הקורונה. משרות חלקיות מאפיינות יותר נשים מגברים ומאפיינות סטודנטים. לפי הלמ"ס 69% מהמועסקים במשרה חלקית הן נשים. 33% מהנשים עובדות במשרה חלקית לעוטמת רק 16% מהגברים. לפי התאחדות הסטודנטים 140 אלף סטודנטים זכאים לדמי אבטלה, מתוך 200 אלף שפוטרו או הוצאו לחל"ת, סביר שרובם הועסקו במשרה חלקית.

מנכ״ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר אמר בתגובה ש"האנשים החלשים ביותר בחברה הם שנפגעו באופן משמעותי ממשבר הקורונה. גובה דמי האבטלה על פי החוק הקיים רחוק ממתן מענה. מדובר בהפחתה של עשרות אחוזים מהשכר". שפיגלר מזכיר ש"דו"ח העוני האחרון התריע שסכומי הקצבאות לא מספיקים לקיום בימי שגרה וודאי שלא בשעת חירום, כשמיליון מובטלים נאבקים ׳להשאיר את הראש מעל המים". עוד הוא מעיר ש"יש עשרות אלפי אנשים מהחלשים ביותר בחברה שכלל לא מקבלים דמי אבטלה בשל חובת הקיזוז של כפל קצבאות". 

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות