קרן המטבע: לאסונות טבע השפעה קטנה בלבד על הבורסות

לפי הדו"ח, שבוחן את השפעת הסיכון הפיסי של שינוי אקלים (בדמות אבדן חיים ורכוש וכן שיבוש הפעילות הכלכלית) על היציבות הפיננסית, משקיעים לא מתמחרים כראוי את הסיכונים הרלוונטיים. זאת, אף שלפי הערכות הנזק הכולל של אסונות אקלימיים עומד בממוצע על 1.3 טריליון דולר בשנה.

שיטפונות | צילום: בלומברג

"אחרי שבחן כ-350 אסונות אקלימיים ב-50 השנים האחרונות (בדגימה של 68 כלכלות שמייצגות 95% מהתמ"ג העולמי), הצוות שלנו מצא שההשפעה הממוצעת היתה צנועה: ירידה של 2% במניות הבנקים ו-1% בכלל השוק", נכתב בפוסט בבלוג הרשמי של IMF, שמסכם את הממצאים. "ב-10% מהמקרים, ההשפעה המצטברת על השוק היתה גדולה מ-14 דולר, מה שמעיד על כך שיש אסונות אקלימיים בעלי השפעה משמעותית על היציבות הפיננסית. לדוגמה, להוריקן קתרינה מ-2005, עם הנזק האבסולוטי הגדול ביותר (1% מהתמ"ג של ארה"ב) לא היתה השפעה על מדדי המניות. מנגד השיטפונות בתאילנד ב-2011, עם ההשפעה הגדולה ביותר ביחס לגודל הכלכלה, גרמו לירידה של 30% בערך המניות בתוך 40 ימים". הנזק של שיטפונות אלו עמד על 10% מהתמ"ג של תאילנד, וזאת מבלי לשקלל את כל העלויות העקיפות שנגרמו כתוצאה מאבדן פעילות כלכלית.

משבר האקלים צפוי להגדיל את התכיפות ואת החומרה של אסונות כמו שיטפונות, גלי חום ובצורות, ולהגדיל את הלחץ הכלכלי על שווקים ומדינות. "תמחור העלייה בסיכון פיסי הוא אתגר מרתיע למשקיעים, שצריכים להעריך את הסבירות של תרחישי אקלים שונים ואת השלכותיהם", אומרים ב-IMF. "בבחינה של 2019, המחקר שלנו מצא ששווקי המניות לא שיקפו תרחישי התחממות גלובליים מוכרים ואת השינויים הצפויים בסיכון הפיסי כתוצאה. חוסר תשומת לב זה עלולה להוות סיכון מרכזי ליציבות השווקים בעתיד".

אחד הפתרונות שמציעה הקרן להתמודדות עם בעיה זו הוא חיוב חברות לדווח על החשיפה שלהן לסיכוני אקלים שונים. "מספר הולך וגדל של חברות החל לדווח וולנטרית על סיכונים כתוצאה משינוי אקלים", נכתב בדו"ח. "ואולם, פיתוח מדיניות דיווח מחייבת ועולמית יהיה צעד חשוב בשימור היציבות הפיננסית. בטווח הקצר, ניתן לבסס דיווח חובה על סיכוני אקלים על סמך עקרונות מוסכמים. בטווח הארוך, ניתן לשלב דיווח על סיכוני אקלים בהצהרות פיננסיות בהתאם לסטנדרטי הדיווח המקובלים בעולם".