למה הוחלט לא להעלות את היטל יבוא המלט

אכזבה ליצרנית המלט נשר: ההיטל על יבוא המלט מטורקיה ויוון לא יועלה ויישאר על שיעור מינימלי של 0.25%. כך החליטה הוועדה המייעצת להיצף.

הוועדה דחתה את המלצתו של הממונה על ההיצף במשרד הכלכלה, דני טל, להטלת היטל בשיעור של עד 30% על המלט המיובא מיוון וטורקיה בטענה כי הוא נמכר בישראל במחיר הנמוך ממחירו בארץ הייצור וגורם נזקים ליצרנית המלט נשר עד כדי חשש להמשך קיומה.

מפעל מלט של נשר. הנפגעת העיקרית מהיבוא מיוון וטורקיה | צילום: טל שחר

החלטת הוועדה, שעדיין לא נמסרה רשמית, הפתיעה את הגורמים בענף. הציפיה היתה כי הפעם הוועדה תאמץ, לפחות בחלקה, את המלצת הממונה, במיוחד לאחר מגפת הקורונה שחידדה את החשש מתלות ביבוא. בנוסף, שר הכלכלה החדש עמיר פרץ הכריז, גם בהתייחסו לסוגיית המלט, שייתן עדיפות למפעלים ישראליים.

זו הפעם השנייה שהוועדה אינה מאמצת את החלטתו של הממונה על ההיצף. בפעם הקודמת החליט שר הכלכלה אלי כהן להשית היטל סמלי של 0.25% על המלט המיובא, אך הורה לטל להמשיך לעקוב אחר מצבה של נשר ולהמליץ שוב במקרה של הרעה במצבה, מה שאכן קרה.

מה גרם לוועדה לקבל החלטה המנוגדת להמלצת הממונה? מבדיקת "כלכליסט" עולה כי ניתן להגדיר את הסיבה כחוסר אמון של חברי הוועדה ב"התבייכנות" של חברת נשר לגבי המשך ההרעה בתוצאותיה עד כדי חשש להמשך קיומה, או כלשון הוועדה "לא נמצא קשר נסיבתי ליבוא".

אין ספק שמעמדה של נשר, המצויה בבעלות לן בלווטניק, נפגע לאחר שהיתה מונופול בשוק הישראלי במשך עשרות שנים. החברה ירדה בנתח השוק מ־90% לכמחצית מזה ונאלצה להוריד את מחיריה. נשר הציגה מסמכים המעידים כי הפסדיה הולכים ומעמיקים ופוגעים ביציבותה.

יבואנית המלט סימנט שבבעלות מספנות ישראל – שאחד השותפים בה הוא שלומי פוגל הנחשב מקורב לראש הממשלה נתניהו – הציגה זווית שונה שכנראה התקבלה.

סימנט, המייבאת מלט מיוון וטורקיה, טענה כי טבעי שמונופול שתימחר ביוקר את מוצריו, רווחיו יישחקו כשנכנסת לראשונה תחרות למגרש שלו וכי לאחר תקופת הסתגלות והתייעלות יש להניח שישוב ויציג תוצאות טובות יותר. לטענת סימנט, לנשר לא נגרמו הפסדים עמוקים אלא שחיקת רווחים משמעותית.

לרעתה של נשר עמדה גם העובדה שסימנט הציגה מסמכים לפיהם נמשכו מחברת משאב, חברת האם של נשר, כ־500 מיליון שקל כהלוואת בעלים.

נשר טענה כי מקור הכסף הנמשך הוא במכירת נכסים ולא מפעילותה השוטפת של נשר וכי מדובר בהלוואות שנלקחו לפני שלוש שנים, אך היה בכך כדי לסדוק את התמונה הקשה על מצבה של החברה.

כמו כן סימנט הציגה נתונים לפיהם בשנתיים האחרונות, יבוא המלט מיוון וטורקיה לא גדל ולעומת זאת היה גידול ביבוא של מלט מקפריסין, שאותו הממונה לא חקר הממונה.

מעל לכל ריחפה הטענה שאין לפגוע בתחרות וכי הוזלת המלט מאז החל היבוא חסכה למשק מאות מיליוני שקלים. למרות מה שמסתמן כניצחון היבואנים צריך לזכור שמפעל המלט הר טוב, בבעלות משפחת ויל, לא עמד בתחרות והפך ליבואן של חומר גלם למלט. כמו כן, נשר סגרה את המפעל שלה בחיפה.