מקצה השיפורים בחוק הקורונה: אותן בעיות ליבה, באריזה דמוקרטית

שתי עזים שמנמנות וכמה טלאים קטנים הוצאו מתזכיר חוק הקורונה החדש שפרסם בסוף השבוע משרד המשפטים, לאחר מאבק ציבורי שהגיע עד כדי הפגנות, וכלל גם סיקור תקשורתי נרחב נגד החוק והערות שמסר הציבור בכתב לתזכיר החוק שפורסם בסוף השבוע שעבר. שני התיקונים החשובים בתזכיר החדש הם: חיזוק מעמדה של הכנסת וביטול סמכות השוטר להיכנס ללא צו לבית מגורים. שר המשפטים אבי ניסנקורן מסר כי טיוטת החוק החדשה גובשה בידי המשנה ליועמ"ש, עו"ד רז נזרי, "בתיאום עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ראש הממשלה החלופי ושר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין וראש המל"ל מאיר בן שבת".  

בשלב הקריטי של אישור הגבלת זכויות אדם נוסף לתזכיר החדש נדבך חשוב: "לא אושרו התקנות בידי הוועדה (ועדת הכנסת או ועדה אחרת שנקבעה לשם כך – מ.ג.) בתוך שבעה ימים מיום פרסומן ברשומות — יפקע תוקפן". כלומר בוטלה הסמכות הבלעדית של הממשלה להגביל זכויות ולהשעות מנגנונים דמוקרטיים ללא אישור הוועדה בתוך שבוע. ועדיין – נותר לתהות עד כמה תגרע הוועדה מההגבלות שתטיל הממשלה. התהליך, לפחות, כעת תקין הרבה יותר.

שר המשפטים אבי ניסנקורן | צילום: תומריקו

הכנסת (ועדה מטעמה) מופיעה גם בסעיף ביצוע החוק. בסעיף 15 של התזכיר המקורי, תחת הכותרת "ביצוע" נכתב: "ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה". הא ותו לא. הכל מתחיל ונגמר בראש הממשלה. בתזכיר החדש, בסעיף 38, תחת הכותרת "ביצוע ותקנות", ניכרת הרחבה משמעותית: "ראש הממשלה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצוע, ואולם תקנות לביצוע יותקנו בידי הממשלה; תקנות לפי סעיף זה טעונות אישור הוועדה". לא רק נתניהו ואין בלתו כמוציא לפועל של החוק החדש, אלא גם "הממשלה" וגם "הוועדה". מראית העין הדמוקרטית זכתה כאן לשדרוג רציני.

העז הגדולה השנייה היא הוצאתו מהתזכיר החדש של סעיף 12(ד)(3). זהו הסעיף שמסמיך שוטר ללא צו "להיכנס למקום, לרבות למקום המשמש למגורים". כלומר נמנעה פלישת השוטרים לתוך בתינו וחצרינו ללא צו. זו בשורה מנחמת במיוחד על רקע האירועים האחרונים, בישראל ובארה"ב, של התעמרות קשה עד קטלנית של שוטרים באזרחים.

ולעוד כמה נחמות בתזכיר החדש לעומת המקורי. לעניין משך ההכרזה על מצב החירום. "מצב חירום בשל נגיף הקורונה תעמוד בתוקפה לתקופה שתיקבע בה בהתחשב בהתפשטות הצפויה של נגיף הקורונה בישראל ושלא תעלה על 30 ימים". לעומת זאת, בתזכיר המקורי תקופת ההכרזה היתה "שלא תעלה על 45 ימים". 30 יום, 30 אחוז פחות לתקופה שניתן כמובן להאריכה.

בתזכיר החדש מופיעה הצהרה שלא הופיעה במקורי – התקנות המגבילות "יותקנו בשים לב לזכויות ולצרכים של אנשים עם צרכים מיוחדים". במקור נעדרה הצהרה זו.

לעניין ביטול ההכרזה על אזור מוגבל יש הבדל בנוסח בין שני התזכירים. החדש קצר וחד־משמעי יותר – "חדלו להתקיים הנסיבות המצדיקות את ההכרזה על אזור מוגבל, תבטל ועדת השרים את ההכרזה". כלומר קו ישר ומחייב עובר בין "חדלו להתקיים הנסיבות" לבין "תבטל ועדת השרים את ההכרזה". בתזכיר המקורי הנוסח מסורבל יותר, אם כי מהותית לא שונה בהרבה.

שינוי קוסמטי מעניין הוכנס לסעיף קביעת העבירות. בתזכיר המקורי נכתב שלמרות חוק העונשין, שמחייב אישור ועדה של הכנסת לתקנות שבהן נקבעו עבירות ועונשים, "רשאית הממשלה לקבוע... כי הפרת הוראה בתקנות אלו היא עבירה פלילית שעונשה קנס". בתזכיר החדש הועלמה המילה "פלילית" שהקפיצה רבים, וכעת נכתב "על עבירות שקובעת הממשלה בתקנות רשאית היא לקבוע עונש קנס בלבד". ועדיין מדובר בעבירות פליליות, שלא ברורה נחיצותן בגלל הסמכויות הפליליות שממילא קיימות בפקודת בריאות העם ובסנקציות על התנגדות להוראת שוטר. האפשרות שהממשלה שומרת לעצמה לברוא עבירות פליליות, למרות שעונשן קנס בלבד, בהחלט מדאיגה. ויש בתזכיר החדש גם החמרה אחת, כנראה תיקון שהוכנס לתזכיר החדש לעומת המקורי: הגבלת פעילות ספורט למרחק של עד 500 מטר ממקום המגורים. בתזכיר המקורי נשמטה המגבלה של 500 מטר.

הפגנה בתנאים

לעניין הפגנה אין הבדלים גדולים בין התזכיר המקורי לחדש. המילה הפגנה נזכרת שלוש פעמים בשני החוקים. פעם ראשונה בסעיף הגבלות הפעילות במרחב הציבורי, במסגרת החריגים שיבטיחו שירותים חיוניים. הרשימה כוללת “הצטיידות במוצרים חיוניים, קבלת שירותים חיוניים, סיוע לאדם שיש לו קושי או מצוקה הדורשים סיוע, טיפול חיוני בבעל חיים, יציאה למקום עבודה חיוני” וגם - “הגעה למשכן הכנסת, השתתפות בהפגנה או הגעה להליך משפטי”.

האזכור השני נוגע לריחוק החברתי. לא רק אהבה היא ריחוק כדברי נתניהו אל גם הפגנה. במסגרת ההגבלה על התקהלות במרחב הציבורי נכללים “תנאים לעניין אופן קיום הפגנה או תפילה או טקס דתי” שלגביהם תוסמך הממשלה לקבוע את התנאים החיוניים למניעת התפשטות הנגיף.

האזכור השלישי נוגע להכרזת אזור מוגבל, כלומר בידוד וסגר שחלים במהודק על אזור סכנה מובהק. כאן ההגבלה היא חד־משמעית: “לא יצא אדם המתגורר דרך קבע באזור המוגבל ממקום מגוריו למרחב הציבורי, אלא לאחת מהפעולות או המטרות האלה”, ואחת מהן היא ההפגנה. התזכיר מתייחס להפגנה כאחת מהזכוית הבסיסיות, לצד הצטיידות במזון, קבלת שירות רפואי וגם פעילות ספורט, תפילה או טבילת אישה במקווה טהרה.

שאלה של מניע

ההפגנות בתל אביב נגד חוק הקורונה שולבו במסרים "מצילים את המדינה", "נתניהו הביתה" וארדואניזציה בחסות הקורונה. את המסרים האלה ניתן היה לבסס על כמה סעיפים דרקוניים בתזכיר החוק, ועדיין ברור שהמניע להפגנות הוא קודם כל נתניהו ורק אחר כך התזכיר. ואפשר לשלב בין השניים: גם אם מצב החירום יהפוך לחיוני ומתחייב, אין להפקיד בידי החשוד בפלילים את הכוח והסמכויות להפקיע זכויות אדם ולהשעות מנגנונים חשובים בדמוקרטיה. ייתכן שלראש ממשלה אחר בזמנים אחרים יימצאו ההצדקות לכך, אבל ניגוד העניינים הקבוע שמרחף וירחף בשנים הקרובות על ראשו של נתניהו מטיל ויטיל עננה כבדה על מניעיו והחלטותיו, גם כשהמצב באמת מצדיק זאת, ולא מדובר רק בחירום בריאותי. מי יודע, ואולי גם הסיפוח, מהלכים כלכליים דרמטיים או אפילו מלחמה קטנה בצפון או בדרום, הם רק כלים ותרגילים במאמצי הישרדותו של ראש הממשלה הנאשם ובניסיונות לחלצו מצרותיו האישיות. ככה זה כשאתה מושקע בשתי חזיתות – האישית והציבורית. ואצל נתניהו הצטברו כבר מספיק ראיות שהאישית קודמת לציבורית.

כמעט במקביל התפוצצו בישראל ובארצות הברית מעשי רצח של שוטרים שקטלו בדם קר אזרחים. ג'ורג' פלויד במינסוטה ואיאד אל־חאלק במזרח ירושלים. בארצות הברית הובערה המדינה מקצה לקצה בהפגנות שהתכנסו למסר קצר ופשוט Black Lives Matter (חיי שחורים נחשבים). בישראל אין סיכוי להפגנה דומה, אלא בהקשר הפוליטי. כי בישראל אין קונצנזוס והסכמה רחבים על כלום. לא על חיי אדם, לא על עקרונות דמוקרטיה וזכויות אדם. הכול פוליטי וגם זה כבר לא. הכל אישי. הכל זה ביבי או רק לא ביבי. וזה חל גם על ההפגנה נגד חוקי הקורונה.

הצהרת כוונות חיונית

שר המשפטים אבי ניסנקורן שיגר בהודעה לתקשורת, במקביל לתזכיר החדש, גם סדרה של "עקרונות מרכזיים שהוטמעו בטיוטת החוק". חלקם חדשים ואכן הוטמעו ("שוטר לא יורשה להיכנס לביתו של אדם ללא צו", "תקנות חייבות לקבל את אישור הכנסת תוך שבוע", "הממשלה תחויב בהתחשבות מיוחדת באנשים עם צרכים מיוחדים"); חלקן כבר היו קיימות ולא ברור למה מונה אותן השר שוב ("הכרזה על יישוב או שכונה כאזור מוגבל תהיה תקפה לשבוע", היה קיים גם בתזכיר המקורי); וחלקן, סוג של הצהרת כוונות כמו "כנסת ישראל תמשיך בפעילותה", "בתי המשפט ימשיכו בפעילותם" או "החלטות הממשלה יתקבלו תוך התייחסות להשלכות הכלכליות על הציבור והמשק". אלה לא קשורים לתזכיר חוק הקורונה, אבל טוב לדעת וטוב לשמוע אותם שוב משר המשפטים.