אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דו"ח ה־OECD: המיתון עוד לפנינו והוא יהיה קשה מהתחזית צילום: אבי כהן

דו"ח ה־OECD: המיתון עוד לפנינו והוא יהיה קשה מהתחזית

כלכלני הארגון מעריכים כי אם מגפת הקורונה תיעלם, התמ"ג בישראל יירד ב־6.2%; במקרה של התפרצות גל שני, התמ"ג יירד ב־8.3%; ב־OECD ממליצים: הכסף שהממשלה מפזרת חייב להגיע לבריאות, לאוכלוסיות חלשות ולהשקעות איכותיות

11.06.2020, 12:20 | אדריאן פילוט

דו"ח שפרסם אתמול ארגון ה־OECD על השפעת מגפת הקורונה על כלכלת המערב, לרבות ישראל, יש חשיבות עצומה. ראשית, הארגון הכלכלי השני בחשיבותו בעולם קובע כי המיתון שצפוי השנה הוא החמור ביותר מאז קום המדינה. שנית, ב־OECD סבורים כי הוא יהיה חמור יותר מכפי שהגופים הכלכליים הישראלים חוזים. ב־OECD צופים ירידה של 6.2% בתוצר – ובתנאי שלא יהיה גל שני של קורונה ואילו בבנק ישראל חוזים ירידה של 5.3% בלבד.

קראו עוד בכלכליסט

שלישית, התחזיות האלה מבקשות להבהיר ולהתריע שעוד לא סיימנו עם האירוע הזה שנקרא משבר הקורונה. ייתכן גם שיהיה גל שני של קורונה ואז המצב יהיה באמת שחור: ירידה של8.3% בתוצר ב־2020 ורק תחילה של התאוששות ב־2022.

האמירה של כלכלני ה־OECD חשובה במיוחד בימים אלו שבהם יש תחושה שהמיתון מאחורינו: אנשים קונים, חופי הים עמוסים, המסעדות מלאות והקניונים מפוצצים. השאננות הזו מטעה. המיתון לא מאחורינו, אלא הוא לפנינו.

אופי המשבר הכלכלי שונה הפעם. הרבה מהפעילות הכלכלית שאנו רואים היום זו פעילות מדומה. יותר מ־429 אלף הלוואות, בסכום כולל של 6 מיליארד שקל, נדחו עד כה בהתאם להוראות בנק ישראל ועוד כ־20 מיליארד שקל ניתנו כהלוואות לעסקים. עוד כמה מיליארדי שקלים ניתנו לעצמאיים, ועוד לא דיברנו על כמיליון ישראלים שממשיכים לקבל שכר (מופחת) כדמי אבטלה.

בשלב כלשהו, ולפי המלצות ה־OECD הוא חייב להגיע כמה שיותר מאוחר, כל ההטבות האלו ייעלמו. מדינה אינה יכולה לממן שליש מעובדי המגזר הפרטי, ובנקים חייבים להתחיל לגבות חוב.

"הממשלות חייבות להמשיך לתמוך"

 

לפי ה־OECD, בסוף אפריל היו בישראל כמיליון מובטלים, שהם כרבע מהשכירים, ולא כולם יחזרו למקום עבודתם. ואם לא די בכך, מאחר שמדובר במשבר גלובלי, גם שאר כלכלות העולם נקלעו למיתון, מה שיקשה עוד יותר על התאוששות המשק הישראלי שבו היצוא מהווה כ־28% מהתוצר.

אם אכן המשק הישראלי יסיים את השנה עם שיעור אבטלה של 8% (מדובר בשיעור ממוצע, שכן האבטלה בסוף השנה צפויה להיות דו־ספרתית) תהיה זו סיבה לחגיגה למרות שמדובר בשיעור כפול מזה שהיה כאן עד פברואר. בלי תמיכה ממשלתית ועם החזר הלוואות – המצב ייראה הרבה פחות ורוד, ורק אז נבין את המשמעות של הקורונה הכלכלית.

נתניהו וכץ, צילום: אבי כהן נתניהו וכץ | צילום: אבי כהן נתניהו וכץ, צילום: אבי כהן

התחזיות האלה חשובות, אך חשובות יותר ההמלצות שהאירגון סיפק למדינות המערב – מה לעשות, ובעיקר מה לא לעשות.

ה"אל תעשה" הראשון קשור להפסקת הסיוע הממשלתי, הן הפיסקאלי על ידי הממשלה (סיוע תקציבי וגם הלוואות וערבויות) והן המוניטארי על ידי בנק ישראל. "ממשלות יהיו חייבות להמשיך לתמוך באנשים וגם בחברות עד שתהליך ההתאוששות יהיה מבוסס היטב. רק צמיחה גבוהה יותר תסייע לשרת את החוב", הסבירה לאורנס בון, הכלכלנית הראשית של הארגון, שהפצירה בהנהגת המדינות לא להתחיל את הקונסולידציה (צמצום תקציבי) מוקדם למדי.

בהקשר הזה אמרה בון כי בניגוד לתיאוריה הכלכלית המקובלת, הגדלת הגירעון והחוב במקרה של הקורונה לא תביא לאינפלציה, שכן יש ירידה דרמטית בביקושים. כמו כן, בניגוד למיתונים קודמים בהיסטוריה המודרנית, הריבית כיום היא כמעט אפסית כך שהמשקל של החזרי החוב ביחס לתוצר הוא נמוך במונחים היסטוריים. ובכל זאת יש ל־OECD מסר חשוב לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר ישראל כץ. "מאחר שאין 'כסף חינם', הוא חייב להיות מיועד היטב ולמטרות הנכונות – לבריאות, לאוכלוסיות החלשות והנזקקות ביותר ולהשקעות איכותיות", הדגישה בון.

בון הפתיעה את הקהל כאשר המליצה מפורשות לחזק את מדיניות הרווחה והסיוע, המלצה לא אופיינית ל־OECD. ההמלצה הזו החלה להתהוות כבר בתחילת המשבר אך היא קיבלה משנה תוקף כאשר התגברה ההבנה שביטוחי בריאות פרטיים, לדוגמא, לא ממש מסייעים במקרה של מגיפה עולמית ושכולנו נמצאים באותה סירה. או שכולם יינצלו או שאף אחד לא יינצל.

כלכלני ה־OECD, שאינם מאופיינים בהיותם סוציאליסטים, מתריעים כי הפגיעה החמורה ביותר תהיה בעובדים החלשים ביותר, בעלי השכר הנמוך והכישורים המועטים. במקביל, המשבר יפגע במיוחד בצעירים ובאופן לא פרופורציונאלי שכן רובם עובדי בסקטורים שהקורונה היכתה בהם קשות: תיירות, הארחה, בידור, פנאי ועוד.

"תשקיעו באנשים שלכם"

 

יתרה מזו, מדובר בסקטורים המאופיינים בהתקשרויות קצרות ללא מתן תנאים סוציאליים. ב־OECD רומזים כי הצורך בסולידריות ובסיוע הדדי – מה שנקרא בעברית העכשווית "להיכנס מתחת לאלונקה" – איננו צו מוסרי או מצפוני בלבד אלא צורך קיומי. "אלו קבוצות שייפגעו בצורה קשה מאוד, וזה יכול להביא לתסיסה חברתית", אמרה בון. מי שמפקפק בכך יכול להתבונן בתמונות הביזה בערים הגדולות של הכלכלה העשירה ביותר בעולם.

הנקודה המעניינת ביותר שעולה מהדו"ח היא לא התחזיות ולא הסיכונים, אלא ההזדמנויות שהאירוע ההיסטורי הזה מציב בפני העולם. ומדובר בהזדמנויות שכמו המגיפה עצמה, הן חסרות תקדים. ב־OECD סבורים כי העובדה שחלקים נרחבים מהאוכלוסייה מובטלים, מאפשרת להנהגה לעצב מחדש את הכלכלות. זה לא אומר שהממשלות לא צריכות לסייע למובטלים. להיפך. אך בד בבד, סקטורים כלכליים שלמים ייעלמו או היקפם בכלכלה ירד משמעותית ולכן יש מקום לנתב עובדים לסקטורים עם אופק של צמיחה ובעלי פריון ושכר גבוה. "תשקיעו באנשים שלכם", סיכמה הכלכלנית הראשית של ה־OECD. וזו המלצה חשובה תמיד, קל וחומר בימים אלה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות