אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נתניהו דורש תקציב חד־שנתי ממניע פוליטי צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

נתניהו דורש תקציב חד־שנתי ממניע פוליטי

מחלוקת מדומה: בלי קשר למשך הזמן שייקבע לתקציב המדינה, היקף השינויים והקיצוצים שנעשו בו באופן קבוע התקרב בשנים האחרונות ל־10% ועמד על עשרות מיליארדי שקלים בכל שנה

22.06.2020, 07:00 | עמרי מילמן

במחלוקת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין ראש הממשלה החליפי בני גנץ בנוגע לשאלת אישורו של תקציב חד־שנתי ל־2020 בלבד, או דו־שנתי שיקיף גם את שנת 2021 - מקבל נתניהו שמצדד בתקציב חד־שנתי רוח גבית מבכירי משרד האוצר.

אלא שכל הנימוקים בעד ונגד הופכים למגוחכים כאשר בוחנים את היקף השינויים והקיצוצים שנעשו במהלך כל שנה בתקציב. כך למשל בין השנים 2013 עד 2017 היקף השינוי בתקציב עמד על בין 6.8% ל־13.3% מסך התקציב באותן שנים. על אותם תקציבים השפיע לכל היותר מבצע צבאי ממוקד, שבוודאי אינו משבר בסדר גודל של נגיף הקורונה. השינויים בכל תקציב עמדו על עשרות מיליארדי שקלים, כפי שעולה בטבלה שריכז מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

קראו עוד בכלכליסט

 ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ. פניית פרסה מההסכם שנחתם, צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ. פניית פרסה מההסכם שנחתם | צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן  ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ. פניית פרסה מההסכם שנחתם, צילומים: אלכס קולומויסקי, אוראל כהן

בסוף השבוע החולף נחשפו מכתבים מפורטים של הממונה על התקציבים שאול מרידור, ושל החשב הכללי רוני חזקיהו שתומכים במהלך, אבל לא הם אלה שביצעו פניית פרסה. היה זה דווקא ראש הממשלה שבמהלך כל שנות כהונותיו הארוכות צידד תמיד בתקציבים דו־שנתיים, כולל במהלך גיבוש ההסכם הקואליציוני האחרון עם כחול לבן בו סוכם מפורשות כי התקציב שיאושר באוגוסט הקרוב יהיה דו־שנתי. אז היה זה גם אינטרס מובהק של כחול־לבן שראתה באישור תקציב דו־שנתי באוגוסט ובאישור תקציב 2022 כבר בתחילת השנה הבאה - רשת בטחון פוליטית מפני הליכה לבחירות מוקדמות במקרה של אי־אישור תקציב.

התפנית בעמדת נתניהו מעצימה את ההערכות ששיקוליו פוליטיים: בהסכם שנועד לרצות את כחול לבן וכעת, כשהוא מתבשם מהסקרים שמנבאים לליכוד עד 40 מנדטים לו היו נערכות בחירות כיום, ומתחיל לחשוב על הקלפי כאפשרות ממשית.

התמודדות לטווח קצר

בפועל, ועם כל הכבוד לדרגים המקצועיים באוצר, אין משמעות אמיתית לאישור תקציב חד־שנתי כעת. סוגיה קריטית בהרבה היא עצם אישורו של תקציב בין אם במסגרת דו־שנתית ובין אם שנתית. זו גם העמדה החד־משמעית של נגיד בנק ישראל, היועץ הכלכלי לממשלה, שלא נכח, כמובן, בפגישה שהתקיימה בסוף השבוע בהשתתפות נתניהו וגנץ, שר האוצר ישראל כץ, שר הכלכלה פרץ, בכירי משרד האוצר ויו”ר המועצה הלאומית לכלכלה שסברו כולם כי תקציב חד־שנתי הוא צו השעה.

הממונה על התקציבים שאול מרידור הבהיר במכתבו שמוען לנתניהו ולכץ שמעל הכל יש לקבל החלטה עד יום חמישי שעבר כדי שניתן יהיה לעמוד בלוח הזמנים הרצוי והדחוף שלפיו תקציב 2020 יאושר עד ה־24 בספטמבר ותקציב 2021 יאושר עד 24 בפברואר. גורמים שנכחו בדיון הדגישו כי סוכם שהמועד האחרון לקבלת החלטה נקבע למוצאי שבת, אולם נכון למועד כתיבת שורות אלה החלטה עכדיין לא התקבלה. מחיר העיכובים שגובה הדיון המחודש עלול להיות גבוה מהמחיר שיגבו אי דיוקים בתקציב הדו־שנתי.

ישנו כמובן בסיס להמלצות לאשר תקציב שנתי. כך למשל לפי הממונה על התקציבים שאול מרידור “יש למקד את המשאבים בתקציב המדינה לשנת 2020 בהתמודדות עם ההשפעות קצרות הטווח של משבר הקורונה. לצד זאת המלצתנו כי תוגש במסגרת חוק ההסדרים תוכנית כלכלית מקיפה הכוללת רפורמות מבניות להאצת הצמיחה, עידוד התחרות והורדת יוקר המחיה שיאפשרו למשק להתמודד טוב יותר עם השפעות נגיף הקורונה”.

בנייר עמדה שהציג החשב הכללי רוני חזקיהו הוא ציין כי לא מומלץ לאשר תקציב דו־שנתי בשל אי־הוודאות בנוגע להתפרצות מחדש של נגיף הקורונה וחוסר היכולת לחזות את קצב ההתאוששות של המשק מהמשבר הכלכלי ואת היקף ההכנסות הצפויות ממסים בשנת 2021.

מסיטים תקציבים בקלות

דרך אחרת להבין את גודל האבסורד באזהרות מפני הצורך בשינויים קיצוניים הוא בחינת השינויים בתקציבים האחרונים, דרך הקיצוצים הרוחביים שנעשו בשנת 2018 בלבד. היקף הקיצוצים עמד על 6.5 מיליארד שקל בשנת 2019, אלא שכדי לקבל החלטות מבלי לשלם את המחיר באופן מיידי הוסיפו לכך קיצוצים בסדר גודל של 22 מיליארד שקל. כלומר, היקף הקיצוצים והסטות התקציב באותה שנה עמדו על 28.5 מיליארד שקל.

למעשה ניתן להסתכל גם על העבר הקרוב יותר - 2020. במהלכה, למרות שלא אושר כלל תקציב, הממשלה הצליחה בקלות יחסית להקצות 100 מיליארד שקל למטרות שונות כדי להתמודד עם המשבר. היכולת הבינונית שלה להשתמש בפועל באותו כסף זה כמובן עניין אחר, אך להסיט משאבים היא ידעה.

80 מיליארד שקל מתוך ה־100 אושרו בכלל מעל ראשה של הכנסת במסגרת תקנות שעת חירום, אך היתר עברה בצורה של חקיקה סדורה. אמנם אם יהיה גל שני ב־2021 או שקצב ההתאוששות יהיה איטי מהצפוי המצב לא יצדיק רמיסה כל כך גסה של ההליך הדמוקרטי, אבל כמו שראינו, גם בתוך חוקי המשחק אפשר לעשות הרבה.

הטענה כי אי־הוודאות בקיץ לגבי 2021 לא מאפשרת את אישור התקציב הדו־שנתי מעט משונה, שכן כפי שאנחנו רואים בימים האחרונים, אי־הוודאות קיימת כל הזמן. גם בדצמבר ובינואר, לא באמת נדע מה יקרה עד סוף 2021. ולכן, לפצל את התקציבים רק כדי להשיג עוד חודש של מידע, מהלך שיוצר גם צל משמעותי של בחירות נוספות, אינו בהכרח הצעד הנבון עבור המשק הישראלי עכשיו.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות