אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
היועמ"ש לבג"ץ: לבטל החסינות לח"כ כץ; "מעשיו לא היו למען מילוי תפקידו" צילום: עמית שאבי

היועמ"ש לבג"ץ: לבטל החסינות לח"כ כץ; "מעשיו לא היו למען מילוי תפקידו"

מנדלבליט הגיש לעליון את עמדתו במסגרתו העתירות שהוגשו נגד הכנסת הקודמת, לאחר שהחליטה להעניק לחיים כץ חסינות מהעמדה לדין על מרמה והפרת אמונים. על פי כתב האישום, כץ קידם חוק שהיטיב בין היתר עם חברו מוטי בן ארי, היועץ הפיננסי לקבוצת אקוויטל של חיים צוף וקובי מימון, בשעה שקיבל ממנו טובות הנאה בשווי מיליונים. חיים כץ: "סטירה לסמכות הכנסת"

08.07.2020, 19:20 | תומר גנון

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, מבקש מבג"ץ לבטל את החלטת ועדת הכנסת והכנסת הקודמת להעניק לח"כ חיים כץ חסינות מפני העמדה לדין על עבירות מרמה והפרת אמונים בפרשת ניירות הערך. כך עולה מעמדת היועמ"ש שהוגשה היום (ד') לבג"ץ כתגובתה מקדמית לעתירות שהוגשו בנושא.  

מנדלבליט טוען כי המלצת ועדת הכנסת למתן חסינות, שאושרה בהמשך על ידי מליאת הכנסת, "בטלה וחסרת תוקף כיוון שהתקבלה בחוסר סמכות, אי-סבירות קיצונית וחריגה משמעותית ממתחם שיקול הדעת של ועדת הכנסת", וכן תוך "מתן משקל בלתי ראוי לשיקולים בלתי רלוונטיים ואי-מתן משקל ראוי לשיקולים רלוונטיים".

קראו עוד בכלכליסט

ח"כ חיים כץ בדיון בוועדת הכנסת, צילום: שלו שלום ח"כ חיים כץ בדיון בוועדת הכנסת | צילום: שלו שלום ח"כ חיים כץ בדיון בוועדת הכנסת, צילום: שלו שלום

על פי כתב האישום שגובש בפרשה לאחר חקירה של רשות ני"ע, חברו של כץ, היועץ הפיננסי מוטי בן ארי, וקבוצת אקוויטל של חיים צוף וקובי מימון שלה נתן שירותי ניהול תיקים, החזיקו אג"ח בהיקף של עשרות מיליוני שקלים של חברות בקשיים, בשעה שכץ קידם כיו"ר ועדה בכנסת חוק שהטיב עימם (תיקון 44 לחוק ני"ע).

כץ, נטען בכתב האישום, היה מצוי בניגוד עניינים חריף שאותו לא חשף בפני הכנסת, אשר נבע מכך שהוא נהנה מטיפים ומידע שקיבל בחינם מבן ארי על מסחר בשוק ההון, ושהיה שווה לו כח"כ מיליוני שקלים באופן אישי. 

"החלטת ועדת הכנסת לוקה ביישום שגוי של עילות החסינות, תנאיהן ומבחניהן", נכתב בעמדת היועמ"ש שהוגשה באמצעות עוה"ד שוש שמואלי ורנאד עיד ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.

 

"מפרוטוקולי הדיונים בוועדת הכנסת (בחסינות, ת.ג) עולה עיסוק נרחב בשאלה אם בכלל נעברה עבירה פלילית ע"י ח"כ כץ. שורת חברי כנסת השמיעו עמדה לפיה המעשים נשוא כתב האישום כלל אינם מקימים כל עבירה; כי ח"כ כץ לא פעל בניגוד עניינים; שלא יכולה לקום עבירה מקום שבו החוק מועיל לקבוצה גדולה; כי ח"כ כץ לא הציג מצג תרמיתי; שאי גילוי המידע אינו בגדר עבירה משום שלא חלה על ח"כ כץ חובת גילוי; שלא התגבש בעניינו של ח"כ כץ יסוד נפשי; ושלא היה מקום להגשת כתב האישום.

מנדלבליט טוען בתגובה לעתירות, שהגישו העמותות משמר הדמוקרטיה, התנועה לאיכות השלטון והתנועה לטוהר המידות, כי הנימוקים שהעלו הח"כים בדיונים לא רלוונטיים כלל לשאלת החסינות. זאת משום שתפקיד הועדה אינו לנהל דיון לגוף כתב האישום אלא בשאלה אחרת לגמרי.

לדברי מנדלבליט העיסוק היה "במקום נימוקים המתייחסים לעילת החסינות, שיבארו מדוע המעשים דנן באים בגדר מתחם הסיכון הטבעי של פעולת חבר הכנסת ויו"ר ועדה, מהו הסיכון הטבעי לעבודת חבר כנסת ויו"ר ועדה שהתממש במקרה דנן, מהי הנקודה בה הביאה פעילות חקיקה חוקית את חבר הכנסת לדבר עבירה כהתפתחות טבעית של פעילותו התקינה ועוד.

"הפגם בעבודת ועדת הכנסת", נטען, "יורד לשורש ההחלטה משום שלפי הדין, היה עליהם להניח את דבר התקיימותן של עובדות כתב האישום כהנחת מוצא. לפי ההלכה הפסוקה, טענות בנוגע לעצם ההחלטה להגיש כתב אישום, אין מקומן להישמע בדיון בחסינות חבר הכנסת.

עוד נטען בתגובה כי: "לא ניתן משקל הולם לחומרת המעשים ולאינטרס הציבורי בתקינות הליכי החקיקה, טוהר המידות של חברי הכנסת ואמון הציבור במוסד הכנסת ובנבחריו. מתן משקל הולם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אלה, לו היה ניתן, היה מטה את הכף לטובת עריכת בירור של העבירה החמורה מושא כתב האישום במסגרת הליך פלילי.

בתגובה נכתב בנוסף כי: "התייחסות חברי הכנסת בדיוני הוועדה לנסיבותיו האישיות של ח"כ כץ, גילו, תרומתו לציבור ועוד, מקומם להישמע בשלב הטיעונים לעונש בהליך הפלילי, אם וככל שיורשע, ואין הם רלוונטיים לשאלת החסינות. עמדה זו רלוונטית, בשינויים המחויבים, גם להחלטת מליאת הכנסת המבוססת על המלצת ועדת הכנסת.

 

היועמ"ש אביחי מנדלבליט , צילום: ynet היועמ"ש אביחי מנדלבליט | צילום: ynet היועמ"ש אביחי מנדלבליט , צילום: ynet

"נוכח העובדה שהחלטת החסינות ניתנה ע"י הכנסת הקודמת ולקראת דיון אפשרי בבקשת החסינות מחדש בכנסת הנוכחית", נכתב בהנחה שהעתירות יתקבלו, "היועמ"ש מבקש מביהמ"ש לתת הנחיה ברורה לכנסת בדבר מתחם שיקול הדעת של חברי הכנסת בעניין". 

מוטי בן ארי , צילום: עמית שעל מוטי בן ארי | צילום: עמית שעל מוטי בן ארי , צילום: עמית שעל

בתגובת היועמ"ש, שהוצגה גם בדיוני החסינות, נטען עוד כי הובהר ש"המעשים שהקימו עבירת מרמה והפרת אמונים אינם באים בגדר 'מילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו' של חבר הכנסת, בהתאם לעילה של 'חסינות מהותית', אינם נופלים בטווח הסיכון הטבעי הכרוך במילוי התפקיד ואינם בגדר גלישה טבעית מביצוע פעולה חוקית במסגרתו".

מטעם חיים כץ נמסר בתגובה: "אם חסינות חברי הכנסת לא תקפה על פעולות שמטיבות עם הציבור יש לבטל לגמרי את חוק החסינות. חיים כץ פעל במסגרת עבודתו, במטרה למנוע תספורות שביצעו בעלי הון בכספי החיסכון של אזרחי ישראל. החוק שחוקק לפני כעשור, הוכיח את עצמו ובלם פגיעה בכספי המשקיעים והחוסכים בקרנות הפנסיה. כתב האישום נולד מחוסר הבנה בעבודת המחוקק, הטענה שלחברי הכנסת אין סמכות להעניק חסינות היא סטירה לסמכות הכנסת".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות