דאב פילקי ממשיך להרגיז את הממסד

"היֹה היו פעם שוטר וכלב משטרה. הם נפצעו בפיצוץ גדול. לרופא בבית החולים היו בשורות רעות עבורם. 'הראש שלך גוסס, שוטר'. 'הגוף שלך גוסס, כלב'. אבל אז לגברת אחות היה רעיון כביר: 'בואו נתפור את הראש של הכלב לגוף של השוטר'!" כך נולד איש הכלב, גיבור־על, שוטר חביב, שאוהב ללקק פרצופים ולשחות עם דגים.

הדמות המשונה הפכה את חייהם של מיליוני ילדים והורים למצחיקים יותר, בעקבות סדרת "איש הכלב" שכתב דאב פילקי האמריקאי (בעברית מתפרסם כעת "איש הכלב 4 סופר גור" בהוצאת כנרת זמורה ביתן). 

דאב פילקי | צילום: איי פי

סדרת "איש הכלב" נולדה ב־2016, והיא מעין סדרה־בת ל"קפטן תחתונים" הוותיקה והידועה של פילקי. ב"קפטן תחתונים" נולדו הדמויות הראשיות ג'ורג' והרולד: שני נערים, חברים טובים, שסובלים מקשיי למידה ושונאים את בית הספר, אחד כותב השני מאייר, והם מפרסמים חוברות קומיקס. "איש הכלב" הוא למעשה הקומיקס שהם כביכול כותבים. כולם כמובן פרי דמיונו הקודח של דאב פילקי, שבעצמו היה ילד עם קשיי למידה והפרעות קשב וריכוז.

ספרי "איש הכלב" זוכים להצלחה אדירה ומכרו עד כה 26 מיליון עותקים בעולם. כל מהדורה של ספר חדש מודפסת ב־5 מיליון עותקים. העולם הביזארי והמופרע של "איש הכלב" אפילו הפך למחזמר מצליח בניו יורק. ב־2019 בחר המגזין "פאבלישרז ויקלי" בדאב פילקי לאיש החזק בעולם הספרים: "קפטן תחתונים" מכרה יותר מ־90 מיליוני עותקים, ו"איש הכלב 7" היה ספר הילדים הנמכר ביותר בארצות הברית באותה שנה.

פילקי, לצד ג'ף קיני מחבר סדרת "יומנו של חנון" - סדרה שמיועדת לקהל קצת יותר מבוגר, והיא גם שונה ומתונה יותר - הפך את הרומן הגרפי לילדים לז'אנר להיטי, שמצד אחד נחשב למעודד קריאה וספרות, ומצד שני שנוי במחלוקת. לפני שנים אחדות הכניס איגוד הספריות האמריקאי את ספרי "קפטן תחתונים" לרשימת הספרים האסורים, בעקבות תלונות של הורים על ההומור הגס, ועל המסרים האנטי־חינוכיים.

הספר "איש הכלב"

"דאב פילקי וג'ף קיני ממש ראש בראש", אומרת יעל מולצ'דסקי, עורכת ספרות הילדים והנוער בהוצאת כנרת. "אני חושבת שפילקי עבר את קיני ב־2019, אבל ההשוואה הזאת טיפה לא הוגנת כי 'יומנו של חנון' זו סדרה שמחזיקה מעמד כבר 13 שנה. אנחנו עדיין מוכרים אלפי עותקים מ'יומנו של חנון' כל שנה. מ'איש הכלב' אנחנו מוכרים יותר מ־10,000 עותקים מכל ספר".

מולצ'דסקי רואה בקומיקס ז'אנר שמכניס ילדים לעולם הקריאה, ומעודד מיומנויות קריאה. "הוא גם אמנות בפני עצמו כי הוא נותן חינוך חזותי, ומכניס את הילדים לעולם של יחסי טקסט ואיור", היא אומרת. "הרי כל המדיה החברתית בנויה על זה”.

ההומור של פילקי פרוע, קיצוני, יש בו ביקורת חברתית, ובאופן מובלע הוא גם מעודד סובלנות. "עצם הרעיון של הכלאה בין גוף אדם לראש כלב, כבר יש בו ביקורת חברתית”, אומרת מולצ’דסקי. “הוא כאילו אומר ראש של כלב תמים, טוב ונכון. ראש אדם הרבה פחות שווה: השוטר האולטימטיבי שבאמת מחפש את הטוב ואת הצדק צריך ראש של כלב".

הד"ר רימה שיכמנטר, מרצה בתוכנית למחקר תרבות הילד והנוער באוניברסיטת תל אביב, הקדישה פרק שלם לפילקי בספרה "מבטים חדשים על ספרות ילדים" (הוצאת האוניברסיטה הפתוחה). "כש'קפטן תחתונים' היה בשיאו בארה”ב, הוא היה בראש רשימות המוחרמים. קוראים מבוגרים התלוננו על העלבת בתי ספר ומוסדות חינוך, שנאת נשים, ואפילו תלונה מגוחכת על עירום בספר. לצד זאת היה מבול של תגובות הורים, שטענו שזה הספר הראשון שילדים עם קשיי קריאה סיימו, זה הניע אותם להיכנס לעולם הקריאה. פסיכולוגים טענו שדווקא הומור הפיפי־קקי הוא טוב ומשחרר. אנשי חינוך אמרו שהספר מעודד אוריינות, כי יש בו משחקי מלים, משחקי אותיות וכמובן עצם הרעיון שילדים עוסקים בכתיבה".

לדעת שיכמנטר, הכתיבה של פילקי מתוחכמת, ומתאימה לעידן הפוסט מודרני עם קפיצות בין ז'אנרים, אזכורים של ספרים ידועים ושבירת החיץ בין המספר לקוראים, וב"איש הכלב" במיוחד יש המון פארודיות ספרותיות, לא רק על גיבורי־על כמו סופרמן, אלא גם על ספרי מופת: מ"מרי פופינס" ועד ספרי צ'רלס דיקנס.

"פילקי עצמו הפך לגיבור תרבות", אומרת שיכמנטר, "יצאו עליו ביוגרפיות. הוא לועג לממסד, מותח ביקורת על בתי הספר, המורים והמנהל, היחסים בין תלמידים, בריונות, חסימת היצירתיות, חסימת ההומור”.

יש הרבה ערכים אנושיים בספריו והוא מאוד מקדם שונות גזעית ומגדרית.

"אלה ספרים אינטליגנטיים. הוא פשוט מותח הכל עד הקצה. עצם היכולת שלו לפנות גם לילדים וגם למבוגרים היא דבר נדיר. חוץ מזה, כמה ספרים באמת מצחיקים יש? מאוד קשה להצחיק בספרות ודאב פילקי מצליח בכך”.