אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
קופות החולים ישלמו לבתי החולים - גם אם לא צרכו שירותים צילום: יואב דודקביץ עמית שעל

קופות החולים ישלמו לבתי החולים - גם אם לא צרכו שירותים

לפי החלטת משרדי הבריאות והאוצר, קופות החולים יעבירו ב-2020 100% מהכנסות גם אם הן לא השתמשו בשירותי אשפוז. מנגד, בתי החולים לא יוכלו להעביר את הכסף לתאגידים - שנמצאים על סף קריסה

22.07.2020, 16:38 | אדריאן פילוט

משרד האוצר והבריאות סיכמו לפני זמן קצר בדיון מתוח, על הכללים שינחו את העברת הכספים בין קופות החולים לבתי החולים. מדובר בסעיף התקציבי הגדול ביותר במערכת הבריאות.

כך למשל סעיף "האשפוז", המהווה 43% מסל הבריאות ועומד על כ-26 מיליארד שקל, אותם קופות החולים משלמות מדי שנה לבתי החולים בגין השירותים שהם מעניקים למבוטחים - אזרחי ישראל.

קראו עוד בכלכליסט

לפי ההסכם שיצא כעת לשימוע בקרב קופות חולים ובתי חולים, קופות החולים יעבירו בשנת 2020 לבתי החולים –הן הכלליים והן הפסיכיאטרים- לא פחות מ-100% מהכנסות שהעבירו בשנת 2019- גם אם הקופות לא צרכו ולא יצרכו ב-2020 שירותים כמו ב-2019 (" הבטחת מינימום").

לדוגמא, אם קופת חולים א' שילמה ב-2019 לבית חולים ב' 100 מיליון שקל אך בגלל הקורונה בשנת 2020 הקופה תצרוך שירותים רק בהיקף של 50 מיליון שקל - "הבטחת המינימום" עליה סוכמה בין המשרדים יגרום לכך שהקופה תשלם 100 מיליון שקלים כמו ב-2019 - בתוספת היוקר.

מימין: שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כץ, צילום: יואב דודקביץ עמית שעל מימין: שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כץ | צילום: יואב דודקביץ עמית שעל מימין: שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כץ, צילום: יואב דודקביץ עמית שעל

הקורונה לא רק שיבשה קשות את חיינו, אלא גם את חיי השחקנים במערכת הבריאות. כפי שנחשף בכלכליסט בסוף יוני, בתי חולים ספגו מכה כפולה ואנושה בגלל הקורונה: לא רק שההוצאות של בתי החולים זינקו, אלא גם שהכנסות צנחו כאשר חלק מהכנסות בתי החולים בימי שגרה נעלמו כלא היו. החל מתיירות מרפא ומתן שירותים לתושבי הרשות הפלשתינית ועד ירידה בהכנסות של קניונים, בתי מלון וחניונים בתוכם. אך בעיקר מדובר בשירותי אשפוז שכמעט ונעלמו בגלל הפחד של האזרחים להידבק - ובגין אותם שירותים משלמים הקופות כ-26 מיליארד השקלים.

באותם ימים החלו טענות שהקופות חסכו הרבה כסף כי האזרחים לא הגיעו לבתי החולים - טענות שהקופות דחו על הסף בטענה שהם טיפלו בחולי קורונה, ביצעו בדיקות, ובזבזו הון במיגון הצוות. ההחלטה של האוצר והבריאות משמעותה היא כי גם קופה שלא השתמשה בשירותי בית חולים ב-2020, תאלץ לשלם את אותו הכסף ששילמה ב-2019 (ועוד מעודכן למחירי 2020). אגב, לפי ההסכם עוד סוכם בין המשרדים כי בגין טיפולי קורונה עצמה – הקופות לא יקבלו אף הנחה וישלמו את המחיר המלאה בהתאם למחירון (בניגוד לכמעט כל שאר הפרוצדורות האחרות בהן זוכות הקופות להנחות מבתי חולים). אגב, סעיף 6 להסכם, קובע כי אסור לקופות ולבתי חולים להסכים על כל הנחה או סיכום שמנגד לסיכום אליו הגיעו משרד האוצר והבריאות.

אלא שמנהלי בתי החולים לא ישמחו כשיגיעו לקרוא את סעיף האחרון של החוזה - שכן האוצר והבריאות הסכימו על איסור של העברת כספים בין בית חולים לתאגידי הבריאות שבתוך המרכזי הרפואי (מרכז רפואי מורכב מבית החולים ומתאגיד הבריאות ששוכן לצידו).

תזכורת: חלק ניכר מהתקציבים של המרכזיים הרפואיים מגיע מתאגידי הבריאות - גופים הפועלים ליד בתי החולים ובבעלותם, כדי לנצל את משאבי בתי החולים גם אחר הצהריים, ונהנים מעצמאות ניהולית מוחלטת. מדובר בפתרון ייחודי של מערכת הבריאות בישראל שנוצר כדי לטפל בתת־התקצוב המתמשך בבתי החולים הממשלתיים כאשר הגופים הללו הם אלו שמאפשרים לבצע מספר רב של פעולות שבבתי החולים עצמם בלתי אפשרי לבצע, לרבות גיוס תרומות, קיצור תורים לניתוחים ואשפוזים, גיוס רופאים וכוח אדם, רכישת ציוד ומכשירים חדשים, ביצוע מחקרים וגם תגמול נוסף לרופאים- אך בניגוד לבית החולים- בגלל שהוא אינו תחת פיקוח של האוצר - הוא לא מקבל תמיכה או סיוע ומחזיק עצמו לבד.

פעילותם של תאגידי הבריאות זינקה, והם מהווים היום כשליש מפעילות בתי החולים ומנהלים יחד בין 2.5 ל–3 מיליארד שקל. בבית חולים כמו שיבא מעסיק התאגיד כ־45% מכלל העובדים (3,500). מהכסף שזורם לתאגיד, כ־40% מופנים לבית החולים ומכאן שמדובר במנוע הכנסות חיוני להם, שבזמן הקורונה, כבה כמעט לחלוטין. לפי הערכות של משרד הבריאות, אם לא יוזרם כסף לתאגידי הבריאות שבתוך המרכזים הרפואים, הם ייאלצו בתוך שבועות לפטר מאות עובדים.

לפי החוזה, רק שרי האוצר והבריאות יחד יכולים לאשר לבית חולים להעביר כספים שהגיעו מ"הבטחת המינימום" שישלמו הקופות בשנת 2020, וזו אחרי שהם יקבעו את הקריטריונים ברורים. לדוגמא: אם בית החולים א' קיבל מקופות החולים 100 מיליון שקל בגין "פעילות אמיתית" ועוד 600 מיליון שקל בגין "הבטחת מינימום" - הוא יוכל לסייע לתאגיד רק מקופת ה-100 מיליון שקל ולא מסך ה-700 מיליון שקל.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות