אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כולנו נשלם על הבחירות שלהם צילום: חיים הורנשטיין

ניתוח כלכליסט

כולנו נשלם על הבחירות שלהם

בשטח כבר מתרבים הסימנים לבחירות עוד בטרם הוכרזו: תפקידים בכירים במשרדי הממשלה וברשויות התכנון אינם מאוישים, מתוך הנחה שימיה של הממשלה ספורים • מספר אישורי תוכניות הבנייה צנח, הרפורמות הפיננסיות שותקו ופרויקטי תשתית מתעכבים • קבוצות מחאת העצמאים כבר מנהלות מלחמת בחירות

10.08.2020, 06:51 | כתבי כלכליסט

במערכת הפוליטית גוברות ההערכות שישראל בדרך לבחירות רביעיות, כאשר הכנסת תתפזר ביום שני בעוד שבועיים על רקע אי אישור התקציב לשנת 2020. אלא שעוד לפני הכרזה רשמית על בחירות, בשטח כבר נראים סימנים ברורים המעידים כי זהו הכיוון שאליו צועדת המדינה: תפקידים בכירים לא מאויישים מתוך הנחה שימיה של הממשלה ספורים.

קראו עוד בכלכליסט

כך למשל טרם הוקם מטה התכנון במשרד הפנים שבידי אריה דרעי. במשך שלושה חודשים דרעי טרם מצא יו"ר למטה, ככל הנראה בשל חששם של מועמדים אפשריים מחוסר הוודאות בנוגע להמשך קיומה של הממשלה. התוצאה הצפויה היא ירידה חדה באישור תוכניות בנייה, מה שעלול להוביל למשבר דיור. במקביל, סימן מובהק נוסף להליכה לבחירות אפשר למצוא בתוך משרדו של רה"מ החלופי עצמו - בני גנץ. משרדו הצליח לגייס עד כה רק ארבעה עובדים ובהם המנכ"ל המיועד הוד בצר.

תחום נוסף שמלמד על השטח המבעבע בדרך לקלפי הוא הקרבות בקבוצת הפייסבוק של מחאת העצמאים. שלל פוסטים עלו בעד ונגד ראש הממשלה בנימין נתניהו לצד פוסטים התוהים האם לא הגיע הזמן להקים מפלגה שתאחד סביבה את העצמאים. רגע לפני ההכרזה הרשמית, "כלכליסט" בוחן מה יהיו ההשלכות על אזרחי ישראל כתוצאה מהליכה קרובה לבחירות.

עיכוב במינויים הבכירים

ממפכ"ל דרך פרקליט מדינה ועד שופטים

 

הקדמת הבחירות תמשיך את השיתוק בגופי אכיפת החוק. היא תביא לדחייה במינויים של מפכ"ל המשטרה, פרקליט המדינה, ונציב שירות בתי הסוהר. המשטרה ושב"ס פועלים כבר כשנה ושמונה חודשים בלא מפכ"ל ונציב שב"ס קבועים בשל שלוש מערכות הבחירות שנערכו. אם יוקדמו הבחירות, אזי המינויים הללו יבוצעו רק על ידי הממשלה החדשה שתוקם לכל המוקדם בינואר־פברואר 2021. המשמעות היא שהמשטרה והשב"ס יפעלו בלא ראשים במשך למעלה משנתיים. הדבר מעכב לא רק ביצוע תוכניות חדשות ועתידיות אלא גם קידום של קצינים בארגונים הללו. השר לביטחון פנים אמיר אוחנה הודיע שימנה בקרוב מפכ"ל, אלא שהמינוי צריך להיות בהסכמה עם בני גנץ. במשבר הקיים כיום בין הליכוד לכחול לבן לא נראה שיסכמו על מועמד מוסכם עד לפיזורה של הכנסת.

שי ניצן פרש בסוף 2019 ממשרת פרקליט המדינה וכממלא מקומו מונה דן אלדד. לאחר מכן, פרש אלדד ממילוי המקום ובסמכויות פרקליט המדינה מחזיק היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלביט. בתקופת הבחירות לא ניתן לבצע מינויים של נושאי משרות בכירים ובהם שלוש המשרות הללו.

150 בכירים במשק: דרוש תקציב דו שנתי בעלי הון, יזמים ומנכ"לים פנו בקריאה לח"כים ולממשלה: תקציב כזה יקנה ודאות ויניע את הכלכלה צלי גרינברגלכתבה המלאה

מינוי נוסף שיהיה קשה מאוד להוציא לפועל הוא מחליף לחשב הכללי רוני חזקיהו שהודיע לפני שבועיים כי יפרוש עם אישור התקציב או בחודש אוקטובר. בתקופת בחירות האפשרות למנות חשב כללי, אחד משומרי הסף החשובים ביותר במערכת הציבורית עלולה להיות מוגבלת. החשב הכללי בתקופה כזו הופך להיות לדמות הכלכלית החשובה ביותר, והיכולת שלו לעמוד בפני לחצים פוליטיים ולשמור על קופת המדינה חיונית לשמירה על המסגרות.

גם מינויי שופטים צפויים להתעכב. הוועדה לבחירת שופטים לא התכנסה מאז נובמבר 2018 ובינתיים הצטברו עשרות משרות שופטים ורשמים שממתינות לאיוש. מנתונים שמסרה אתמול דוברת בתי המשפט עולה כי 11 שופטים פרשו מאז והתקן שלהם טרם אויש ובנוסף ישנם 8 תקני שופטים ו־6 תקני רשמים נוספים שהתקבלו בשנת 2019 וטרם אוישו.

מחיר המשרדים המיותרים

50 מיליון שקל על כלום

הממשלה הנוכחית הקימה חמישה משרדים מיותרים שעלותם נאמדת בכ־50 מיליון שקל. כך עולה מחישוב שערך "כלכליסט". נתון זה אינו כולל תקציבי פעולה למשרדים הללו. מדובר במשרד רה"מ החלופי בראשות בני גנץ, משרד הדיגיטל הלאומי בראשות דודי אמסלם, משרד ההשכלה המשלימה ומשאבי במים בראשות זאב אלקין, משרד ההתיישבות בראשות צחי הנגבי והמשרד לחיזוק קשרי קהילה בראשותה של אורלי לוי אבקסיס.

אם אמנם הממשלה תתפרק בעוד שבועיים, המשרדים הללו ימשיכו לתפקד עד להקמתה של ממשלה חדשה, בינואר־פברואר 2021. כלומר, במשך כתשעה חודשים (ממאי 2020 ועד פברואר 2021) יפעלו משרדים מיותרים אלה שגם לא יספיקו לקדם הרבה בתקופת ממשלת המעבר. ל"כלכליסט" נודע שמשרד האוצר אישר עד כה תוספת של 115 משרות למשרדים הללו, אך המשרדים הצליחו לגייס רק כמות קטנה של עובדים, כשבולטת העובדה שמשרד רה"מ החלופי גייס רק ארבעה עובדים.

המשבר בין נתניהו לבין גנץ הלך והעמיק אתמול: נתניהו ביטל את ישיבת הממשלה שנועדה להיערך אתמול בבוקר. שרים וח"כים בליכוד כבר החלו אתמול להיערך לפריימריז. גם בכחול לבן מריחים את הבחירות ושחררו כבר לציבור מסרונים המאשימים את נתניהו בגרירת המדינה לבחירות.

הפגיעה בחינוך

בלי סיוע לנוער בסיכון וללא יום לימודים ארוך

אי אפשר לתאר את הנזק שייגרם למערכת החינוך מהליכה לבחירות בדרך אחרת מאשר אסון חינוכי. שנת הלימודים תפתח לכאורה אבל חלק גדול מהערך המוסף של מערכת החינוך צפוי להיסגר. מדובר מצד אחד בשורה ארוכה של תוכניות סיוע לפריפריה, כולל יום לימודים ארוך ומפעל ההזנה. מצד שני מדובר בתוכניות למצוינות דוגמת פרויקט היוקרה של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט להגדלת מספר הנבחנים במתמטיקה, אנגלית ומדעים 5 יחידות. כן צפויים להיפגע הצהרונים בגני הילדים והכיתות הנמוכות מה שמעלה את השאלה כיצד בדיוק יתפקד המשק.

מערכת החינוך מתנהלת כאילו היא לא באמת מאמינה שהדברים האלה יישארו ללא פתרון. אבל האמת היא שאם הולכים לבחירות בלי תקציב – אין כרגע שום דרך חוקית לפתרון הבעיה. חמור מכך – יצירת פתרון עוקף תקציב עתיד להציג את ישראל כמדינה שאיבדה ריסון ושליטה תקציביים ולזרז את הורדתה בדירוגי האשראי הבינלאומיים. זה יכול לעלות לישראל בתוספת ריבית במיליארדים על חובות עתידיים שלה. את חוסר המודעות העיקרי מפגין משרד החינוך שאינו מציף את הבעיה ומתנהג כמעט כאילו היא לא קיימת.

מה שמשותף לכל התוכניות שצפויות להיעלם במלואן או בחלקן הוא שהן מופרטות ולכן נחשבות לתקציב לא קשיח. בשנה של תקציב המשכי, הממשלה עובדת לפי 1/12 מהתקציב הקודם לכל חודש בתוספת הצמדה למדד. זה יוצר צורך בקיצוצים מסוימים שהם לכאורה לא גדולים. אלא שהקיצוצים האלה אינם יכולים לבוא מהחלקים הקשיחים של התקציב דוגמת שכר עובדים קבועים ולכן הם נופלים בעיקר על תוכניות פעולה ותמיכות לעמותות. במשרד החינוך, שבו שכר המורים מהווה מרכיב גדול כל כך של התקציב, התוכניות נפגעו קשה במיוחד. לכאורה הן היו אמורות להיפגע כבר בינואר, אבל הסגירה שלהן נדחתה עד סוף שנת הלימודים.

הסכום שדרוש להפעלת התוכניות הוא 3.5 מיליארד שקל לשנת הלימודים כולה או 1.4 מיליארד שקל לשנת התקציב הנוכחית עד סוף דצמבר. במצב החוקי הקיים, הפתרון היחיד האפשרי הוא אישור תקציב חדש, שבינתיים לא נראה באופק. השיטה של אישור תקציבים מיוחדים ב"קופסאות" משמשת רק להוצאות שנובעות ממשבר הקורונה ולכן אינה רלבנטית למקרה זה. גורם נוסף שנפגע הן הישיבות ש־400 מיליון השקלים חסרים בתקציבן מאותה סיבה.

כיתב בבית ספר בזמן מגפת הקורונה, צילום: אלכס קולומויסקי כיתב בבית ספר בזמן מגפת הקורונה | צילום: אלכס קולומויסקי כיתב בבית ספר בזמן מגפת הקורונה, צילום: אלכס קולומויסקי

התחום הרגיש ביותר שיפגע הוא תוכניות לנוער נושר ונוער בסיכון. מדובר בין היתר בתוכנית היל"ה המטפלת בנוער נושר ובה כ־7,000 תלמידים שעלותה מוערכת ב־140 מיליון שקל. יפגעו עוד מספר תוכניות לטיפול בנוער בסיכון, למשל תוכנית אמ"ץ למניעת נשירה שבה כ־5,000 תלמידים ומיועדת בעצם למנוע מתלמידים להגיע לתוכנית היל"ה.

הנושא השני הוא הסיוע לפריפריה. שורה של תוכניות שמיועדות לתגבר את החינוך בפריפריה ולקרב את הילדים לשוויון הזדמנויות יתבטלו. מדובר ביום לימודים הארוך שהתוכניות המפעילות אותו מתוקצבות בכמיליארד שקלים, אך לא ידוע כמה מהם בסכנה. כן מדובר במפעל ההזנה שעלותו הגיעה ב־2019 ל־350 מיליון שקל ויום הלימודים הארוך אינו יכול להתקיים בלעדיו. המשרד כבר הודיע ל־4,000 עובדים בתוכנית קרב שהעניקה שעורי העשרה ל־300,000 ילדים בפריפריה על פיטוריהם. משרד החינוך השקיע בה 120 מיליון מתקציבו וקרנות פילנטרופיות וההורים הוסיפו 120 מיליון שקל.

מבחינת הכלכלה הפגיעה העיקרית הצפויה היא מביטול הצהרונים. יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס מזהיר בעניין זה במכתב לראש הממשלה נתניהו ש"ללא הארכת יום הלימודים בגני הילדים וכיתות א-ב לא יחזור המשק לתפקידו". עלות הצהרונים מוערכת ב־900 מיליון שקל לשנה או 90 מיליון לחודש.

אלא שגם תוכניות להצטיינות צפויות להיפגע. כך למשל יבוטל התקצוב של 80 מיליון שקל של אחת התוכניות המצליחות ביותר של משרד החינוך – התוכנית להגדלת מספר הנבחנים במתמטיקה, אנגלית ומדעים ברמה של חמש יחידות בעלות של 80 מיליון שקל. נמצאות בסכנה תוכניות למחוננים שעלותן כ־35 מיליון שקל.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני אומר ש"משתקים את כל הנושאים החברתיים במדינה. זה חוסר אחריות ממדרגה ראשונה. אדם יורה לעצמו בראש". ח"כ מאיר כהן מיש עתיד אמר ש"לא זוכרה לי פתיחת שנת לימודים כל כך קשה. מערכים שלמים בסכנת התמוטטות".

בני גנץ ובנימין נתניהו. גם ישיבת הממשלה בוטלה בשל הקרע ביניהם , צילום: חיים הורנשטיין בני גנץ ובנימין נתניהו. גם ישיבת הממשלה בוטלה בשל הקרע ביניהם | צילום: חיים הורנשטיין בני גנץ ובנימין נתניהו. גם ישיבת הממשלה בוטלה בשל הקרע ביניהם , צילום: חיים הורנשטיין

עיכוב ברפורמות הפיננסיות

קושי למנוע את קיצוץ מסגרות האשראי

חוק ההסדרים שאמור היה לעבור ביחד עם התקציב, מכיל לא מעט רפורמות בתחום הפיננסים, שעלולות להיתקע אם ניגרר למערכת בחירות נוספת. אולם הנושא הדחוף ביותר שדורש טיפול הוא סוגיית קיצוץ מסגרות האשראי ללקוחות הפועלים ולאומי. בהתאם לחוק שטרום הבנקים מחויבים לקצץ סכום של 12–15 מיליארד שקל מהמסגרות בכרטיסי אשראי ללקוחותיהם. אלא שלאור המשבר הכלכלי, עולה השאלה האם נכון לבצע כעת קיצוץ בהיקף שכזה, שיכלול גם את מובטלי המשבר. היום תתכנס ועדת הכספים לדון בסוגיה. אם אכן יוחלט לבצע התאמה מסוימת (דחיית החוק, או שינוי בהיקף הקיצוץ), יהיה קשה מאוד לקדם זאת אם הכנסת תתפזר, ואז בעוד כמה שבועות ישגרו הבנקים את הודעות הקיצוץ ללקוחותיהם.

בנוסף, סוגיית העלאת גיל הפרישה לנשים תקועה כבר שנים ארוכות. לאי העלאת גיל הפרישה יש השלכות ארוכות טווח בדמות הפריון במשק, והשחיקה בהיקף קצבאות הפנסיה, אולם יש לה גם השלכה מיידית. קרנות הפנסיה הוותיקות ייאלצו לקצץ ליותר מרבע מיליון הגמלאים שלהם 1.3% מהקצבה החודשית החל מהשנה הבאה. הקיצוץ ייעשה כדי למנוע את העמקת הגירעון בקרנות, שנגרם מכך שהעלאת גיל הפרישה היתה אמורה להתבצע כבר לפני שמונה שנים, ונדחתה מאז. לאחרונה התערב בנושא יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ, שמנסה לגבש פשרה. בין האפשרויות שנבדקות הן העלאת גיל הפרישה רק לנשים הנמצאות בקרנות הפנסיה הוותיקות. פיזור הכנסת יבלום כל מהלך שכזה. עקרונית ניתן יהיה לדחות שוב את הקיצוץ, אך ספק אם רשות שוק ההון תסכים להמשיך לדחיית הקיצוצים, מה שיביא לגידול נוסף בגירעון הקרנות.

בנוסף לכך חוק ההסדרים כלל רפורמות נוספות כמו הכנסת הבנקאות הפתוחה לישראל. אמנם בעת משבר סוגיה שכזו נראית כמו מותרות, אולם לא ניתן להתעלם מחשיבותה. מדובר ברפורמה חשובה שאמורה לקדם כניסת שחקנים טכנולוגיים לענף הפיננסים בישראל.

דיור

המשבר שבדרך: לא בונים מספיק

הקיפאון בפעילות הממשלה וחוסר היציבות הפוליטית עלולים ליצור משבר דיור חמור. על פי נתונים שהגיעו לידי "כלכליסט", מתחילת השנה מוסדות התכנון אישרו תוכניות לבניית 35 אלף דירות בלבד, מהן רק 9,000 במרכז. בקצב זה עד סוף השנה יאושרו כ־55 אלף דירות, כשליש ממספר הדירות שאושרו ב־2019 ו־50% מהיעדים שהגדירה הממשלה.

עד כה לא הוקם מטה התכנון עליו סוכם בהסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס, במסגרת החזרת מינהל התכנון למשרד הפנים שבידי אריה דרעי. המטה אמור היה להוביל את מדיניות התכנון ולהוציא אותה לפעולה. במשך שלושה חודשים דרעי טרם מצא יו"ר למטה, ככל הנראה בשל חששם של מועמדים אפשריים מחוסר הוודאות לגבי ימיה של הממשלה הנוכחית.

אתמול אמור היה דרעי להציג בפני ועדת השרים לחקיקה את הוראת השעה החדשה, אך בגלל המשבר הפוליטי הדיון בוטל. כבר עתה ברור כי מטה התכנון יצמצם את כוחו של מנהל התכנון ושל העומדת בראשו, דלית זילבר, שלא אהבה גם את הארכת תוקפה של הוותמ"ל – ועדת העל הממשלתית לקידום מתחמי בנייה למגורים – על חשבון כוחן של הוועדות המחוזיות.

ב־2010 קיבלה הממשלה החלטה לאשר כ־60 אלף דירות לפחות בשנה. ב־2017 אישרה את התוכנית האסטרטגית לדיור שהכינה המועצה הלאומית לכלכלה שהציבה יעד שאפתני – לאשר עד 2040 תוכניות ל־2.6 מיליון דירות. כדי לעמוד ביעד הזה, בכל אחת מהשנים 2017–2020 מוסדות התכנון התבקשו לאשר 104 אלף דירות.

על פי הנתונים, הצניחה החדה במספר הדירות המאושרות נובעת בעיקר מהקיפאון בפעילות הוותמ"ל. מתחילת השנה היא אישרה כ־4,000 דירות, וכ־6,000 בקצב שנתי - כ־72 אלף דירות פחות מהיעד. העצירה בפעילות הוותמ"ל החלה במרץ בשל צעדי החירום כתוצאה ממשבר הקורונה, ודיונים בכל מוסדות התכנון בוטלו. מאז החל המשק לחזור לפעילות וכך גם ועדות התכנון המחוזיות. לעומת זאת, הוותמ"ל לא חזרה לפעילות מלאה.

ממשרד הפנים נמסר כי "מטה התכנון נמצא בשלבי אישור מול נציבות שירות המדינה. עד כה אושר תקן עבור יו"ר מטה התכנון במסגרת ועדת השירות של נציבות שירות המדינה וזהותו תיקבע בהמשך".

תחבורה

הרכבת הקלה תיתקע

כניסה לסבב בחירות רביעי תוך שנה וחצי עלולה לתקוע את כל הפרויקטים בתחבורה שמתוכננים כיום, ובראשם פרויקט הקו הראשון, האדום, של הרכבת הקלה בתל אביב. הפתיחה המתוכננת שלו זזה מסוף 2021 לאמצע 2023, ושרת התחבורה מירי רגב כבר ביקשה סיוע דחוף של 1.1 מיליארד שקל עבורו. אם מוסיפים את מכרזי שני הקווים האחרים של הרכבת שנתקעו (ירוק וסגול), ואת פרויקט המטרו האדיר (תת קרקעי, 22 רשויות מקומיות, 150 מיליארד שקל) שמחייב חקיקה, המסקנה היא שפקקי התנועה עלולים ללוות אותנו עמוק לתוך העשור הבא. על אלה צריך להוסיף את מכרזי אשכולות האוטובוסים שמסרבים לצאת, ואת פרישתו המפתיעה אתמול של מנכ"ל רשות התחבורה הארצית אמיר אסרף, אחרי שנתיים בתפקיד, לטובת משרה במגזר הפרטי.

בנמלים עלולות להיתקע החתימה על רפורמה בנמל אשדוד ובחירת מפעיל פרטי חדש לנמל בחיפה. גם התוכנית וההבטחות הגדולות לפנות את מפרץ חיפה מבית הזיקוק ושאר המפעלים ייכנסו להקפאה עמוקה, כמו גם קידום תשתיות טעינה ארציות לרכב חשמלי.

כתבו: שחר אילן, צבי זרחיה, אתי אפללו, אמיתי גזית, עירית אבישר, נעמי צורף, ליאור גוטמן, עמרי מילמן, ענת רואה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות