מילים באוויר: שטות או החלטה אמיצה של לאנה דל ריי?

"עזבתי את העיר שלי בשביל סן פרנסיסקו / לקחתי טרמפ על מסוק של ביליונר". כך נפתח אלבום האודיו החדש של לאנה דל ריי, "ויולט מתכופפת אחורה על הדשא", שהוא גם שם הספר הראשון שלה, שיוצא בספטמבר בהוצאת סיימון ושוסטר. אלבום הספוקן וורד, שיצא בסוף יולי, כולל את ההקראה הדרמטית של דל ריי לצד ליווי מוזיקלי על הפסנתר של המפיק והשותף המוזיקלי שלה, ג'ק אנטונוף, שהפיק את האלבום Norman Fucking Rockwell בשנה שעברה.

עבור אלו שמעולם לא תפסו טרמפ על מסוק פרטי, הניסיון להזדהות עם האלבום החדש צפוי לכישלון. בשיר הראשון, LA Who am I to Love you, דל ריי פונה ללוס אנג'לס, העיר שהיא מתארת כ"לא בדיוק ערה, ולא בדיוק ישנה", מתוך געגועים מלאי מצוקה. "LA, מכרתי את הזכויות על החיים שלי בשביל צ'ק גדול", היא מתייפחת, "מי אני שאצטרך אותך". החזרה הרפטטיבית על שמה של לוס אנג'לס מהדהדת משוררים דגולים, אבל לא מצליחה ליצור ערך מוסף משל עצמה. בנוסף, קשה להזדהות עם דל ריי כשהיא מדברת על געגועים לנדודים בין ערים גדולות כשהמציאות של רובנו כוללת הישארות במקום, כשהשמיים ברוב העולם עדיין סגורים.

לאנה דל ריי | צילום: גטי אימג'ס

"מעולם לא התאהבתי, אבל מה שלא תהיה ההרגשה הזו, הלוואי שכולם היו יכולים להרגיש את זה", מלחששת דל ריי על רקע סקסופון ג'אזי ב "The Land of 1000 Fires". השיר הזה מגלם בתוכו את הטענה המרכזית של מתנגדיה של דל ריי, וכאילו נוצר כדי להוכיח את טענותיהם. המרכזית בהן הוא שהיא לא טבעית, אלא מוצר: סך כל ההשפעות עליה, ולא סינגר סונגרייטרית כפי שהיא מתיימרת להיות. דל ריי משחקת ומתכתבת עם אימג'ים אמריקאיים היסטוריים, ומגלמת את הארכיטיפ הנשי של "פעם", היפהפיה המסתורית שהגיחה מהעבר הנוסטלגי שיש לה הכל, אבל לעולם לא תהיה מאושרת.

בניגוד לקליפים האסתטיים להפליא, שמצליחים לצייר את דל ריי בצבעים המדויקים לה, הספוקן וורד דווקא חושף את חולשותיה. זהו תחום המתכתב באופן מובהק עם ראפ, וכולל הגשה דרמטית של טקסטים בעלי אופי מחאתי או מהפכני. הבחירה של דל ריי להיכנס לעולם הספוקן וורד כדי למלא אותו באסתטיקה שלה לא מצליחה לשכנע. "באותו רגע החלטתי לעשות כלום לגבי הכל", היא מדקלמת בשיר הנושא בהקראה אפופת אפקטים, רגע אחרי שסיפרה על ויולט, ילדה בת 7 ששרועה על הדשא מלא הפרחים. עבור אלו שמתעקשים לברוח אל עולמות אוטופיים מרוחקים בתקופה מאתגרת זו, האלבום החדש של דל ריי הוא הסחת דעת באורך 40 דקות. "אני משוררת אמיתית!" היא מתריסה ב־"Salamander" (סלמנדרה), ולא ברור אם היא מנסה להוכיח את זה לנו או לעצמה.