ניתוח כלכליסט
למפעילת פורטנייט שווה להקריב הכנסות כדי להילחם באפל וגוגל
אפיק גיימס עקפה את מערכות התשלומים של ענקיות הטכנולוגיה ובתגובה הן הסירו את פורטנייט מחנויות האפליקציות. ההשלכות: פרסום חיובי יקר ערך לאפיק ואובדן פלח ההכנסות הקטן ביותר מבין פלטפורמות הגיימינג
חברות, ובמיוחד חברות טכנולוגיה בולטות, אוהבות לעטוף את המעשים שלהן בטיעונים יפים כמו הגנה על פרטיות, סיוע לעסקים קטנים, דאגה למשתמשי הקצה, וכמובן הקלישאה האלמותית "להפוך את העולם למקום טוב יותר". אבל הרבה פעמים טיעונים אלו הם לא יותר ממסך דק לשיקולים ענייניים וצרים או מאבקים קטנוניים ואנוכיים. הסכסוך שהציתה בסוף השבוע אפיק (Epic), מפתחת תופעת הגיימינג פורטנייט, עם ענקיות הטכנולוגיה אפל וגוגל, הוא דוגמה קלאסית לכך.
קראו עוד בכלכליסט
הסכסוך החל ביום חמישי, כשאפיק שילבה באפליקציות פורטנייט לאייפון ולאנדרואיד אפשרות לבצע רכישות דרך מערכת תשלום משלה, כשהיא עוקפת את מערכות התשלומים המובנות של אפל וגוגל. לאפיק יש סיבה מצוינת לעשות את זה. ענקיות הטכנולוגיה גוזרות (או שמא, גוזלות) עמלה בגובה 30% על כל רכישה שמבוצעת באמצעות מערכות התשלומים שלהן, ועם מערכת משלה, אפיק לא צריכה להעביר סכומים אדירים לכיסיהן. זה לא שהעמלה נטולת צידוק לחלוטין: בכל זאת, אפל וגוגל מתחזקות פלטפורמה — חנות אפליקציות — שמאפשרת לחברות רבות להגיע למכשירים של מיליארדי משתמשים, מספקת כלי פיתוח וקידום, שירותי הפצה ועדכון ועוד.
צעד חסר תקדים
זה לגיטימי לגבות כסף על שירות כזה וגם להרוויח עליו. מה גם, שהמודל לא דורש תשלום מאפליקציות חינמיות. בנוסף, שימוש במערכת תשלומים מרכזית של מפעילת הפלטפורמה מסייע להסיר חיכוכים בהליך הרכישה מצד המשתמש ומקשה על הונאה. לכן, קל לראות למה אפל וגוגל הגיבו בהסרת פורטנייט מחנויות האפליקציות שלהן מיד כשזיהו את התרגיל של אפיק — צעד חסר תקדים כשמדובר באפליקציה כל כך פופולרית.
הנימוק הרשמי לכך לא נטול היגיון. אלו הכללים של הפלטפורמה, שחלים באופן אחיד על כל המפתחים שעושים בה שימוש. המפתחים מרוויחים לא מעט מהכלים ומהיכולות שמספקות החברות לאפליקציות באקוסיסטם שלהן, וזה רק הוגן לגבות תשלום סמלי (לתפיסתן) על שירות זה. במקרה של גוגל, קשה שלא להסכים. שכן מי שרוצה, יכול עדיין להוריד את פורטנייט לאנדרואיד ישירות מהאתר הרשמי — יש למשתמש ולחברה דרכים אחרות להגיע למכשיר.
לאפל קשה יותר לשחק עם הטיעון הזה, כי בגן הסגור של האייפון אין שום דרך להתקין אפליקציות (על מכשיר לא פרוץ), פרט לאפסטור. אם באנדרואיד אפשר לפחות להגיע למשתמשים בדרך אחרת ולבחור לא לשחק לפי הכללים של גוגל (כפי שאפיק באמת עשתה לפני כשנתיים, כשהוציאה זמנית את פורטנייט מהפלייסטור), באפל, מי שלא משחק לפי הכללים פשוט לא יהיה באייפון.
אפיק הגיבה בתביעות שהגישה נגד אפל וגוגל, כאשר התביעה נגד אפל תוקפת ישירות את הגן הסגור שלה וטוענת נגד המונופול שיש לחברה על הפצת תוכנה וגביית תשלום באקוסיסטם של האייפון. אף שהטיעונים לגבי הגודל ההיסטורי של המונופול של אפל קצת מוגזמים, בעיקרון החברה צודקת. הגן הסגור, שבו אפל שולטת בכל ההיבטים של פעילות האפליקציות במכשירי המובייל שלה, הוא בעייתי ופוגע במפתחים חיצוניים וגם בצרכנים, שרוכשים מכשיר יקר אך לא יכולים לעשות בו כרצונם. מצד שני, יש גם יתרונות למודל של אפל, כמו יצירת סביבה בטוחה ומאובטחת יותר שמקשה על ניצול לרעה מצד גורמים עוינים (יש סיבה שכלי הפרצה של NSO הישראלית לאייפון כל כך יקרים).
אפשר לקיים דיון נרחב על מודל הגן הסגור, ויש אנשים שבאמת מנהלים אותו. למשל ספוטיפיי, שטוענת שהעמלה שגובה אפל מציבה אותה בעמדת נחיתות כשהיא נאלצת להתחרות באפל מיוזיק. המחיר שגובות החברות על שירות המוזיקה בסטרימינג שלהן זהה, אך בשעה שאפל גורפת לכיסה את כל הסכום שמשלם המשתמש, ספוטיפיי משלשלת רק 70% ממנו בעוד השאר מועבר לאפל. אם היא רוצה לגרוף סכום זהה לאפל, היא צריכה לגבות מחיר גבוה יותר (אך לפי כללי אפל, אסור לה לגבות מחיר נמוך יותר בפלטפורמה אחרת), או לחסום את האפשרות לרכוש מינוי דרך האייפון (כפי שעשתה, וכפי שגם עושה נטפליקס) — שתי ברירות שפוגעות ביכולת שלה להתחרות באפל. טענות אלו מצד ספוטיפיי עומדות בלב חקירת הגבלים עסקיים שמנהלת נציבות האיחוד האירופי וגם כיכבו בשימוע בקונגרס שבו השתתף המנכ"ל טים קוק לצד מנכ"לי גוגל, פייסבוק ואמזון.
אבל אפיק לא מעוניינת באמת לנהל דיון כזה. היא לא באמת יוצאת לקרב עקרוני נגד הגן הסגור. היא יוצאת למאבק אינטרסנטי נקודתי, כזה שאפילו לא מעמיד אותה בסיכון מהותי. כי בשעה שאפיק מפנה את כל התותחים שלה נגד אפל וגוגל, היא מתעלמת מתחום אחר שרווי בגנים סגורים: קונסולות הגיימינג. מיקרוסופט, סוני ונינטנדו מפעילות פלטפורמות סגורות שמאפשרות למפתחים להגיע רק דרך החנויות שלהן ורק דרך מערכות התשלומים שלהן, וגם הן גובות עמלה של 30%. אבל אפיק לא רק שלא תוקפת אותן, אלא שבמקביל לקמפיין נגד אפל וגוגל, היא השיקה הנחה קבועה של 20% על עסקאות בקונסולות.
מתוקשרות יותר מנינטנדו
יש טיעונים להצדקת הגנים הסגורים של הקונסולות, בעיקר שפיתוחן וייצורן הוא הליך יקר מאוד, ושהחברות מוכרות אותן בהפסד על מנת להרוויח ממכירת תוכנה. אבל גם פיתוח וייצור האייפון הוא יקר, ובאנדרואיד גוגל מייצרת הכנסות בעיקר ממכירת תוכנה, שכן מרבית המכשירים בשוק מיוצרים ומשווקים על ידי חברות אחרות.
הסיבה שאפיק לא תקפה את הקונסולות אינה עקרונית או אידיאולוגית, אלא מונעת משיקולים מעשיים: הן מהוות חלק משמעותי הרבה יותר בשוק של פורטנייט מהפלטפורמות האחרות. לפי נתונים מ־2019 שמתייחסים לשלושת משחקי באטל רויאל הפופולריים ביותר, 71% מהגיימרים שיחקו בהם על קונסולות, 17% על מחשבים אישיים ורק 12% על מכשירי מובייל.
מנגד, אפל וגוגל הן חברות מעניינות ומתוקשרות הרבה יותר מסוני, מיקרוסופט ונינטנדו. אפיק בחרה במהלך שיאפשר לה להשיג אפקט תקשורתי מרבי תוך פגיעה מזערית בהכנסותיה. מיעוט זניח מקרב השחקנים בפורטנייט מגיע מעולם המובייל, אך ההד התקשורתי של מהלך נועז לכאורה נגד שתיים מהחברות המדוברות בעולם הוא עצום. תוסיפו לכך את העובדה שהחברות נמצאות בעיצומו של עליהום ציבורי (לא בלתי מוצדק) בגין התנהגות אנטי־תחרותית, והנה מטרה נוחה. לא כדי להשיג הישג מהותי בעבור הגיימרים שלה, אלא כדי להצטייר כמגינת המשתמש הקטן נגד החברות המרושעות, לצבור הון חברתי ולזכות בפרסום חיובי יקר ערך בעולם. לא שווה אובדן של כ־12% מההכנסות? לגמרי שווה.
3 תגובות לכתיבת תגובה