אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שותפויות הגז מסרבות להתחייב על יצוא גז והמגעים להקמת צנרת התפוצצו צילום: אלבטרוס

בלעדי לכלכליסט

שותפויות הגז מסרבות להתחייב על יצוא גז והמגעים להקמת צנרת התפוצצו

שותפויות תמר ולווייתן מסרבות להתחייב לשלם כ־2 מיליארד שקל בעשור כעמלה על הזרמת הגז בצנרת החדשה שתוקם, והמדינה חוששת שהן יקימו צנרת עצמאית. הגדלת היצוא מוטלת בספק

18.08.2020, 08:12 | ליאור גוטמן

המגעים שמנהלת המדינה מול שותפויות הגז על הקמת צנרת יצוא גז חדשה למצרים התפוצץ, והמגעים הרשמיים בין הצדדים הופסקו. כך נודע ל"כלכליסט". מדובר במגעים שעורכת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) מול שותפויות הגז תמר ולוויתן, שאמורים להוביל למסגרת חוזית להקמת צנרת ייצוא חדשה, שתכלול התחייבויות מצד שותפויות הגז להזרמת גז מישראל למצרים לעשר שנים לפחות.

קראו עוד בכלכליסט

במרץ האחרון החליטה רשות לקדם צנרת הולכה ימית חדשה, באורך של כ־45 ק"מ, שתשרת מספר מטרות: הראשונה, הגדלת קיבולת ההולכה, שמוגבלת לכ־4.5 מיליארד מ"ק בשנה. הגדלת הקיבולת תאפשר למדינה להסב עד 2025 את ארבע יחידות הכוח הפחמיות באשקלון לגז טבעי. המטרה השנייה היא לאפשר לשותפויות הגז להגדיל בעשרות אחוזים את היקף היצוא למצרים ממאגרי תמר ולוויתן, כך ששתי השותפויות, שמייצאות כבר היום, אבל בהספק יחסית נמוך, יוכלו להגדיל את היקף היצוא לרף החוזה שנחתם בסוף 2019 מול המצרים, כ־6.5 מיליארד מ"ק לשנה.

אסדת לווייתן, צילום: אלבטרוס אסדת לווייתן | צילום: אלבטרוס אסדת לווייתן, צילום: אלבטרוס

הבעיה הייתה שבעת חתימת החוזה ליצוא למצרים שותפויות הגז ידעו שאין מספיק קיבולת הזרמה כדי לעמוד בחוזה, ולכן הגדלת היצוא הותנתה בכך שהמדינה תבנה צנרת חדשה. רשות הגז בחנה את הנושא וגילתה שהבנייה משתלמת כלכלית, כיוון שהגדלת היצוא תגדיל את הכנסות המדינה מתמלוגים ומסים, ותאפשר במקביל לחברת נתיבי גז הבורסאית ליהנות מעמלת הזרמת גז שנאמדת בכ־200 מיליון שקל בשנה, לאורך 10 שנים (כלומר 2 מיליארד שקל בעשור).

נתיבי גז הזהירה לאחר ההחלטה של רשות הגז שעלויות המימון החדשות לבניית הצנרת יגדילו את המינוף הפיננסי שלה ברמה מסוכנת. לכן, בשל החשש ששותפויות הגז ינצלו את המדינה רק לטובת היצוא שלהן (עם אפשרות שהוא יפסק בעתיד, מסיבה פוליטית למשל), רשות הגז החליטה על מספר התניות. הראשונה היא שחלוקת המימון על הצנרת החדשה ע"ס 630 מיליון שקל תיפול בעיקר על שותפויות הגז, שישאו ב־56.5% מהמימון.

עוד נקבע שחלקו של הציבור (כ־270 מיליון שקל) ילווה בהעמדת ערבות בנקאית לפירעון מיידי מצד שותפויות הגז, על 110% מהסכום, כלומר על כ־300 מיליון שקל. ערבות זו תאפשר לנתיבי גז לממן את החלק שלה גם אם יתגלה בעתיד שאין יצוא חדש. התנאי השלישי היה ששותפויות הגז יתחייבו לשלם את מלוא קיבולת ההזרמה של הגז (כלומר אותם 200 מיליון שקל לשנה) ולאורך 10 שנים, בין אם יש שימוש בצנרת ובין אם אין.

לתדהמת המדינה, התברר ששותפויות הגז מסרבות להתחייב לשלם על קיבולת ההולכה מראש. שותפויות הגז טענו שהמדינה סוחטת אותן ומנסה להוציא מהן כסף, אולם מבדיקת "כלכליסט" עולה שהחשש בקרב משרדי הממשלה הוא ששותפויות הגז יקימו צנרת ימית עצמאית משלהן, שתחבר בין מאגרי הגז הימיים לצפון מצרים. זאת, תוך מינוף הכיסים העמוקים של שברון האמריקאית, שאמורה לרכוש את נובל אנרג'י.

מציאות שכזו תשאיר את ישראל עם צנרת גז חדשה, שהשימוש בה יוגבל לכמה שנים בודדות, ונתג"ז תפסיד הכנסות של 200 מיליון שקל בשנה. בכירים במשק האנרגיה עקצו את שותפויות הגז באומרם שאולי הן לא מאמינות שחוזה הייצוא למצרים יחזיק כ"כ הרבה זמן, ולכן הן מעדיפות לצמצם סיכונים פיננסים.

במשרדי הממשלה לא מתכוונים לוותר, והמוטו הוא שאם התנאים שנקבעו במקור (כלומר לשלם על קיבולת ההולכה לאורך 10 שנים) לא מקובלים על יצואני הגז, אז המדינה לא תקים את הצנרת החדשה, וחוזי היצוא למצרים, שאמורים להשתדרג בעוד 22 חודשים, ישארו בקיבולת הנוכחית ו"ששותפויות הגז ישברו את הראש לבד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות