אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דחיית התקציב: המזימה הזדונית של נתניהו וכץ הצליחה חלקית צילום: אבי כהן

דחיית התקציב: המזימה הזדונית של נתניהו וכץ הצליחה חלקית

מטרת דחיית התקציב היא המשך חיסול שומרי הסף, המוסדות, הכלכליים והפקידים ששומרים על הניהול המקצועי והראוי של ישראל. הרצון של נתניהו ברור: להשתמש בכספים למימון קמפיין בחירות

24.08.2020, 22:21 | אדריאן פילוט
אתמול בלילה, באולם ועדת הכספים התרחש אירוע היסטורי. כץ, בשליחות נתניהו, ביקש לקטול אחד מהמוסדות או הכלים החשובים ביותר־אם לא החשוב מכולם בגיבוש המדיניות המאקרו־כלכלית המודרנית: תקציב המדינה. זה לא שנתניהו לא רוצה תקציב דו־שנתי, הוא לא רוצה תקציב בכלל - כשם שהוא לא רוצה להיות מחויב לתהליכים, לביקורת, לפיקוח, לעבודות מטה, לנתונים ובטח לא לפקידות המקצועית.

קראו עוד בכלכליסט

הקורונה והתקציב ההמשכי (1 חלקי 12) נתנו לו את כל התירוצים שהוא היה צריך. באמצע השנה הוא החזיר לפתע את "הקופסאות התקציביות", ישראבלוף שהומצא ב־2006 כדי לממן את תוכנית ההתנתקות בלי לרשום את הסכום במגבלת ההוצאה והגירעון.

בנימין נתניהו וישראל כץ, צילום: אבי כהן בנימין נתניהו וישראל כץ | צילום: אבי כהן בנימין נתניהו וישראל כץ, צילום: אבי כהן

במקום זאת, הממשלה מגייסת את הכסף באמצעות אג"ח, תוציא את הכסף, והיא תחזיר אותו מתישהו – אבל הוא לא יירשם בספר התקציב כהוצאה. ההסבר היה אז כי מדובר באירוע חד־פעמי. עכשיו נתניהו נזכר באותו טריק וביקש ליישם אותו שוב, רק בהיקף של 88.4 מיליארד שקל - בינתיים. וככה, כמו קסם, כאשר מדינות בכל העולם יראו איך התקציבים שלהם מזנקים, בישראל הוא יגדל במקצת.

אתמול, נתניהו וכץ הלכו צעד נוסף והעלימו את התקציב עצמו, וניסו למחוק יחד איתו את אגף תקציבים. תקציב 1 חלקי 12 מחייב ניהול מורכב כי התקציב של השנה שעברה אף פעם לא מספיק לתקצב את הצרכים של השנה שבאה אחריה. הסיבה פשוטה: הריבוי הטבעי של האוכלוסייה וההזדקנות שלה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" בתחילת השנה, מלחמת חורמה של ממש התחוללה בין אגף התקציבים לבין החשב הכללי סביב אותה שארית שהסתכמה על כ־12-11 מיליארד שקל (התוספת הטבעית). ממשלת נתניהו־גנץ, לא הסכימה על תקציב חד־שנתי או דו־שנתי ואתמול בערב, רגע לפני פיזור הכנסת, היא דחתה את סוגית אישור התקציב. לא ברור אם אנשי כחול לבן הבינו את זה, אבל נתניהו וכץ רצו לבצע מגה־פיגוע כלכלי, והם הצליחו למחצה.

הם דרשו מועדת הכספים לאפשר להם לקבוע כראות עיניהם את השימושים באותם 11 מיליארד שקל ללא פיקוח הכנסת או הממשלה וגם ללא אישור או פיקוח של אגף התקציבים. אם היו מצליחים במזימה, היו הורגים את תהליך התקצוב כפי שנהוג בעולם , וגם את האגף. הקצאה של 11 מיליארד שקל ללא פיקוח או הכוונה של אגף התקציבים־ שווה ל"היעלמותו" הלכה למעשה.

בסוף, נתניהו וכץ רשמו ניצחון חלקי: מדינת ישראל אכן תתנהל כמעט כל 2020 ללא תקציב - לראשונה בהיסטוריה. אבל, כץ יצטרך לגבש רשימה של השימושים של אותם 11 מיליארד שקל ואגף התקציבים יהיה חלק בתהליך.

כל הפקידים שחזו באירועים הללו נותרו ללא מילים. לדברי אחד מהם, זה לא משנה אם יחס החוב־תוצר יעלה מ־61% ל־78% - אבל אם הבלגן הזה יימשך זה כבר סיפור אחר.

לקרוא למה שקורא כאן בלגן זה רחוק מהמציאות. מדובר במשימה זדונית להמשך חיסול שומרי הסף, המוסדות, הכלכליים והפקידים ששומרים על הניהול המקצועי והראוי של ישראל - שנתניהו כשר אוצר היה מבכירי האדריכלים שלו. הרצון של נתניהו ברור: להשתמש בכספי הציבור כדי לממן קמפיין בחירות.

אם יש לנפתלי בנט 19 מנדטים בסקרים, הוא יזרים כסף לישיבות של הציונות הדתית. לא צריך להיות כלכלן גדול כדי להבין מה יעשו חברות הדירוג והמשקיעים הבינלאומיים כאשר יבינו כי ממשלת ישראל לא רק החליטה לפתוח "קופה שניה" מתחת לדלפק, אלא גם מוציאה כסף ללא קו אדום, ללא מסגרת וללא תוכנית. מי שסבור כי מהקו הזה אי אפשר לרדת, שימתין ל־23 לדצמבר, מועד תום "ההודנה" בין נתניהו לגנץ.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות