אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרוש משקיע לחברת דואר הפסדית ובמשבר צילום: אוראל כהן

ניתוח כלכליסט

דרוש משקיע לחברת דואר הפסדית ובמשבר

תוצאות דואר ישראל חושפות עד כמה פגע משבר הקורונה בחברה, שהפסידה במחצית 163 מיליון שקל. בזמן שהחברה מחפשת משקיע ל־20% ממניותיה, תהליכים מרכזיים כמו רפורמה כוללת, הפרדת בנק הדואר ומיפוי נכסיה, תקועים

30.08.2020, 08:09 | אביאור אבו

בחודש שעבר יצאה דואר ישראל לדרך עם מהלך משמעותי של הפרטת החברה, אך השפעותיו של משבר הקורונה מאיימות על הסיכויים למציאת משקיע. ביום חמישי פרסמה החברה את תוצאותיה לרבעון השני של השנה, שמצטרף לרבעון הראשון והקשה. הכנסות החברה ירדו ברבעון ב־24% בשל הירידה ברכישות מט”ח ובהזמנות חבילות מחו”ל, והיא חתמה את הרבעון עם הפסד של 58 מיליון שקל. את המחצית הראשונה של השנה חתמה הדואר עם הפסד של 163 מיליון שקל.

קראו עוד בכלכליסט

כשברקע התוצאות הקשות, מתמודדת חברת הדואר עם תהליכים מרכזיים מאוד שישנו את פניה, כל זה בזמן הניסיונות למציאת משקיע חיצוני. השלב הראשון בתהליך ההפרטה הוא מכירת 20% ממניותיה, ואילו השלב השני, הנפקה של 20% נוספים לציבור דרך הבורסה, צפוי להתרחש במהלך 2022. על פי הערכה ראשונית ברשות החברות, שווי חברת הדואר עומד כיום על 1.25-1 מיליארד שקל. המשקיע יידרש להוכיח איתנות פיננסית כך שיחזיק בהון עצמי מינימלי של 250 מיליון שקל, היקף נכסים מינימלי של 625 מיליון שקל ורמת מינוף מקסימלית של 70%. למרות הדרישות הגבוהות, המשקיע נכנס לחברה שעתידה לוט בערפל.

דחייה בפעם ה־15

לפני כשבועיים נדחה בפעם ה־15 יישום תיקון 11 לחוק הדואר שחוקק ביולי 2012. מטרת התיקון היא הפיכתו של בנק הדואר למסחרי, תוך הגברת התחרותיות בשוק הבנקאות והנגשת שירותים לאוכלוסיות חלשות. לשם כך, נקבע כי יש לבצע הפרדה מבנית מלאה בין חברת הדואר לבין חברת בנק הדואר. עוד באוקטובר 2018 העביר מבקר המדינה ביקורת קשה על דחיית המהלך: "עיכובים רבים ביישום ההפרדה, שנדחה באופן שיטתי שוב ושוב, פוגעים בפוטנציאל הפיתוח של בנק הדואר ובקידום שירותיו לשכבות החלשות בציבור".

העיכוב מתאפשר לאור סמכות שר התקשורת לדחות את תחילת התיקון בכל שישה חודשים, אם הוא נוכח כי לא התקיימו ארבעה תנאים שנקבעו בו: הודעת הבנק כי באפשרותו לתת את השירותים הכספיים שנקבעו, כגון מתן אשראי; הצגת הון עצמי של 150 מיליון שקל; מינוי דירקטוריון; וחתימה על הסכם קיבוצי.

ביוני 2018 הודיע דירקטוריון הדואר שעמדתו היא שלא לבצע את ההפרדה, ואנשיו אף פנו לשר התקשורת שיפעל לקידום התיקון בחוק. כמו כן, ההפרדה היתה התנאי לכך שהחברה תקבל חלק גדול מהתמורה הכספית מההפרטה לצורך השקעה. בינואר 2020 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה על הסרת ההתניה ואף לא קבעה ייעוד ספציפי לכסף. בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הכלכלה, אמרה מנכ"לית משרד התקשורת, לירן אבישר בן־חורין: "אני לא רואה איך בארבע השנים הקרובות הופך בנק הדואר למסחרי. בתוך חצי שנה נגיש לוועדה תיקון לחוק אשר יפסיק את הדחיות החוזרות ונשנות".

שלוש ועדות ציבוריות הוקמו זה מכבר במטרה לבחון את שוק הדואר: ועדת שגיא ב־2007, ועדת רייך ב־2014 וועדת רוזן ב־2018. בזמן שהמלצותיהן של שתי הוועדות הראשונות לא יושמו בפועל, המלצותיה של ועדת רוזן עדיין נמצאות תחת עדכון לאחר התייחסויות שהתקבלו בשימוע לציבור. פרסומן צפוי בתחילת אוקטובר. ועדת רוזן הוקמה למרות החשש שהביעו באגף תקציבים במשרד האוצר: "אנו סבורים כי זמן זה אינו מיטבי לצורך הקמת הוועדה, שכן המלצות שיינתנו ייצרו אי־ודאות אצל מציעים פוטנציאליים בהליך ההפרטה".

דו"ח ועדת רוזן לא מתמודד עם מחדלי הממשלה מליישם המלצות קודמות, ולא ברור כיצד אלה ייושמו הפעם. המלצות הוועדה צפויות להשפיע ישירות על התוצאות הפיננסיות של החברה, בהן צמצום מספר יחידות הדואר, הסרת פיקוח המחירים על חלוקת דואר, ביטול העברת חבילות לבית הנמען והשקת שירותים ללא אישור משרד התקשורת.

שר התקשורת הנדל שר התקשורת הנדל שר התקשורת הנדל

שר התקשורת יועז הנדל ושר האוצר ישראל כץ הודיעו כי רפורמה רחבה בדואר שמתבססת על המלצות הוועדות צפויה להיכלל בחוק ההסדרים, אלא שלאחר פרסום ההודעה נמסר ממשרד האוצר כי "הנושא עדיין בדיונים".

מיליארד שקל נכסים

למרכיב הקרקע חשיבות מיוחדת בהפרטה, משום ששווי קרקעות הדואר משקף במידה רבה את שווי החברה. בעת אישור מתווה ההפרטה בוועדת הכספים ב־2018, אמר מנכ”ל הדואר דני גולדשטיין: "להערכתנו, שווי הנכסים הוא 1.5-1 מיליארד שקל". בדו"ח החברה ל־2019 עמד שווי נכסיה על כ־6.5 מיליארד שקל, כמיליארד שקל מתוכם קרקע ונדל"ן.

עוד ב־2017, דו"ח חריף של מבקר המדינה קבע ליקויים רבים בניהול נכסי חברה: מרביתם לא רשומים על שמה; נכסים עומדים ריקים במצב תחזוקה ירוד; שימוש בנכסים יקרים במקומות מרכזיים; ואי־חיוב סוכני דואר בגין שימוש בנכסים. "אי־תיקון הליקויים עלול להביא לכך שהמדינה לא תקבל תמורה מלאה ואמיתית כנגד זכויותיה בחברה במסגרת ההפרטה", קבע המבקר.

רשות החברות הממשלתיות ורשות מקרקעי ישראל סיכמו כי הדואר ורמ"י ימפו את נכסי הדואר כדי למנוע הישנות של מסירת נכסים ציבוריים במחיר שאינו משקף את שוויים, כפי שאירע בהליך הפרטת בזק. למרות זאת, החברה מכרה בניין מרכזי ברחוב ההגנה בתל אביב לידיים פרטיות תמורת 155 מיליון שקל. בעקבות כך הגיש מנהל רמ"י עדיאל שמרון תלונה למבקר המדינה. נכון להיום, טרם הסתיים תהליך המיפוי.

עו"ד יגאל לוי, לשעבר סמנכ"ל בכיר דואר במשרד התקשורת, אמר ל”כלכליסט”: "קידום ההפרטה דווקא בעיתוי הנוכחי נראה תמוה. מעבר למשבר הכלכלי העולמי ולירידה הדרמטית בפעילות הדואר, הרי שטרם הסתיים השימוע על המלצות ועדת רוזן, שישפיעו מאוד על שווי החברה. לכך יש להוסיף את השאלות הפתוחות סביב עתיד בנק הדואר, שגם המדינה מתחילה להפנים שלא ניתן לנתקו מחברת הדואר. יש לקוות שאם בכל זאת תקודם הפרטת הדואר, לא נמצא עצמנו עם ‘מכירת חיסול’ של נדל"ן ציבורי ועם חברה ריקה מנכסים".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות