מי אשם בשחיקת קצבאות הזקנה ל-18% מהשכר הממוצע?

בשעת לילה מאוחרת דפק ראש עירית ראשון לציון על דלתה של ר', קשישה האוספת בקבוקים ברחוב כדי לממן תרופות לבעלה החולה, והביא לפתחה ארגזי מצרכים שרכש בכספו. מחממת את הלב כפי שתהיה, צדקה שכזו לא תפתור את בעייתם של אלפי אזרחים קשישים ההולכים ומתדרדרים אל מתחת לקו העוני, בעוד שכרם של נבחרי העם עולה כתופח משנה לשנה.

קצבאות הזקנה אמורות להיות הרובד הראשון של מערכת הפנסיה ולהבטיח רמת חיים סבירה גם למי שאין לו פנסיה כלל או אין לו פנסיה משמעותית. מאות אלפים ממקבלי קצבת הזקנה והשארים מקבלים גם השלמת הכנסה, משום שאין להם שום הכנסה אחרת או שהכנסתם נמוכה מאוד.

על פי נתוני הביטוח הלאומי, 2011 היתה השנה שבה קצבת הזקנה הגיעה לשיא ערכה היחסי בעשור הזה. בשנה זו עמדה הקצבה ליחיד על 1,444 שקל, 17.3% לערך מהשכר הממוצע במשק אז.

נכון לינואר 2020, קצבת זיקנה ליחיד היא 1,558 שקל כלומר תוספת של 114 שקל על פני עשר שנים. חייבים אנו לשבח ולקלס כי יחיד מעל גיל 80 מקבל 1,646 שקל, כלומר 100 שקל נוספים לחודש. מדהים.

היום מהווה הקצבה רק 14.2% מהשכר הממוצע. מאז 2011 נשחקה קצבת הזקנה (אשר גם כך היא עלובה בהשוואה למדדים בינלאומיים), ביחס לשכר הממוצע ב-18%.

שחיקה זו נבעה כתוצאה מהחלטתו בשנת 2003 של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, להצמיד את קצבאות הביטוח הלאומי למדד המחירים לצרכן ולא לשכר הממוצע במשק. לחובתו של נתניהו יש גם לזקוף את ביטול ביטוח אבטלה לעצמאים, וביטול המס המקביל במערכת הבריאות שדרדר אותה לחור שחור. איך אפשר לשכוח את החגיגות לפני כשנתיים בקרב הגמלאים כאשר שר האוצר כחלון אישר למקבלי הקצבות העלאה בסך שישה שקלים.

אין יכולים להתקיים בכלל מקצבת זקנה? | צילום: עומר כהן

חברי הכנסת לא "פרייארים"

לעומת הקשישים שאין להם לובי, הרי חברי הכנסת אינם "פרייארים". הם הבינו מוקדם מאד במערכה שאין חיים בצל המדד. ב-2015 דחתה ועדת הכנסת בראשותו של דוד ביטן, המלצה של הוועדה הציבורית לקביעת שכרם של חברי הכנסת להצמיד את שכר הח"כים לשינוי במדד המחירים לצרכן וקבעה להצמיד את שכר הח"כים לשכר הממוצע. לשכר חברי הכנסת צמודים לא רק ראש הממשלה, השרים וסגניהם, אלא גם נשיא המדינה, השופטים, הדיינים בבתי הדין הרבניים, בתי הדין השרעיים, הרמטכ"ל, המפכ"ל, ראש המוסד, ראש השב"כ ונציב שב"ס. אל שכר השרים צמודים ראשי הרשויות המקומיות.

כתוצאה מכך קפץ מאז ינואר 2016 שכר הח"כים וכל מי שצמוד אליו בכל תחילת שנה. השכר הממוצע לחבר כנסת שהיה 30,000 שקל ב-2005, עלה ל-40,801 שקל ב-2015, והמשיך ל-45,251 שקל לערך ב-2020.

אם היו מקבלים חברי הכנסת ב-2016, את ההצעה השערורייתית של הוועדה הציבורית להצמיד את שכרם למדד המחירים לצרכן, היה השכר הממוצע של ח"כ היום נמוך בהרבה שכן בעשור האחרון עלה מדד המחירים לצרכן ב-6.4 אחוזים לעומת השכר הממוצע שרשם עלייה של 27 אחוז ומשהו. אם היתה קצבת הזקנה מתעדכנת בשיעור עליית השכר הממוצע, כמו חברי הכנסת שיש להם בוס כה נדיב, הם עצמם, היו רבים מהקשישים מחייכים יותר.

והשרים? מה על השרים? ב-2018 הוצמד גם שכר השרים לשכר הממוצע במשק. זמן רב לקח לשרים לקלוט שהם נשארו צמודים למדד המחירים הבעייתי מבחינתם. השרים עצמם ביקשו ב-2001 להצמיד שכרם למדד המחירים לצרכן שכן אז עלה המדד בשיעור גבוה יותר מן השכר הממוצע. כשהתהפך המצב ביקשו השרים שינוי שכרם.

נחפזו השרים בטרוניה אל יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני שחיבק אותם בחמימות, הזכיר את הוועדה החיצונית שדנה בעבר בשכר חברי הכנסת ואמר בפרצוף פוקר כי "חיוני לייצור היררכיה שלטונית ברורה שתתבטא גם בשכר..." ואכן בהינף יד אישרה ועדת הכספים בכנסת להצמיד את השרים לשכר הממוצע במשק מבלי להמתין יותר מדי. מעטים יפקפקו כי אם תרים האינפלציה את ראשה בעוד מספר שנים, הם ירוצו שוב לבקש תיקון.

ומה קרה לוועדה הציבורית המייעצת ההיא שדנה בהטבות לחברי הכנסת והמלצותיה נזרקו לפח? היא פוזרה בינואר 2019 מבלי לבשר על כך לחבריה המכובדים. תמה כהונתה וחדשה לא מונתה.

בפנייה לממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת, תהתה עמותה הלוחמת למען טוהר השלטון מדוע אין הכנסת ממנה ועדה חדשה. התאזרו בסבלנות – אמרה להם ממלאת מקום היועץ המשפטי לכנסת, הנהנית כמו מרבית הבכירים בכנסת מהצמדת שכרה לשכרם של הח"כים, ששכרם מתעדכן על פי השכר הממוצע במשק. ואכן היא צודקת יש להתאזר בסבלנות . מדוע צריך למהר?

פרופ' יאיר זימון הוא מרצה לכלכלה ומימון באוניברסיטת ת"א. עודד שורר הוא שותף בחברת Kashat Ventures Studio לפיתוח עסקים בתחום הפינטק