אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הקורונה תיעלם בסוף, משבר האקלים - לא צילום: עידו פרנק

דעה

הקורונה תיעלם בסוף, משבר האקלים - לא

ישנו כנראה גורם אחד ודאי שיכול להציל את כדור הארץ - בני הנוער, שיהיו בשנות ה-30 לחייהם ב-2030, שנת היעד לפי מומחי קיימות. תהיה זו שגיאה גדולה של גורמי החינוך להמתין עם קידום פעילות הקיימות של בני הנוער עד עבור הקורונה, עכשיו הם פנויים

04.09.2020, 08:12 | ד"ר אברהם פרנק
המגפה הכתה אמנם בעוצמה רבה, ועם זאת, מחלת הקורונה אינה מחלה לעד. תוקפה יפוג קרוב-לוודאי בתוך מספר חודשים. לאחר שהתרופות יכחידו את הנגיף – אז נעמוד חשופים מול המחלה האמיתית, ש...מי זוכר עכשיו? ההתחממות הגלובאלית והסכנות הקיומיות לכולנו, סכנות שמאיימות על החי והצומח, סכנות שאנחנו פוגשים בשנים האחרונות יותר ויותר – חום ושריפות גדולות, שיטפונות הרסניים, הכחדה של מיני חי וצומח, המסת הקרחונים בקטבים והמניין רק החל.

קראו עוד בכלכליסט

המגפה, חרף נזקיה הגדולים, חוללה שינויים חיוביים רבים שהם בעלי נגיעה ישירה להישרדותנו. היא צמצמה את השימוש בדלקים, צמצמה זיהום, הפחיתה צריכה, אבל אולי יותר מכול היא הבהירה לנו – בעוצמה לא מבוטלת – שדי לנו במה שהזקנו במהלך עשרות השנים האחרונות; עלינו לשנות את ההתנהגות. הקורונה העלתה למודעות עוד יותר את ההקשר האקולוגי הגלובלי שבו אנו חיים. במציאות הגלובלית אין לנו ספק ש"האדם וסביבתו" הוא נושא-העל של הכול ושל כולם.

פליטת גז מתאן מזהם, צילום: רויטרס פליטת גז מתאן מזהם | צילום: רויטרס פליטת גז מתאן מזהם, צילום: רויטרס

עד שפרצה הקורונה היה ברור שהפוליטיקאים שחתמו ב-2015 על הסכם פאריז – לא יעשו את העבודה. בעניין זה חלה כנראה תזוזה מסוימת, לא ודאית: האווירה נוחה אולי יותר לקבל שינויים, ובעיקר נוחה יותר לצרוך פחות (לא בטוח בעניין טיסות, מזהם "כבד", כאשר ייפתחו השמיים). אולם השינוי הגדול התרחש במקום צפוי פחות.

הקורונה שיבשה את סדרי החינוך הבית ספרי שמתקיימים מזה עשרות שנים. היא חייבה למידה מרחוק, כלומר, פרק זמן ממושך שהתלמידים הבוגרים נמצאים בו מחוץ לבית הספר. הם חופשיים. במשך כל השנים אי-הגעתו של תלמיד חייבה בואו של קצין ביקור סדיר לבית הוריו. עכשיו זה הפוך; מחפשים דרך למלא בתוכן את שהות התלמידים בביתם עת ארוכה. ובכן, מדוע אני חוזר על דבר ידוע? מה חשיבותו לעניין הקיימות של החי והצומח? חשיבותו רבה.

לאחר הכול, ישנו כנראה גורם אחד ודאי שבאפשרותו להציל את הכדור: הנוער. תלמידי בתי הספר מכיתה ז' עד י"ב הם הגורם שעשוי לשנות את המצב – אם יחליטו לפעול. בשנת 2030 – שאליה מכוונים דבריהם של מומחי הקיימות, לפני האתנחתא שהביאה לנו הקורונה – יהיו תלמידי כיתה ז' בני 23 ותלמידי כיתה י"ב בני קרוב ל-30. לחלקם כבר יהיו ילדים משלהם. המציאות שהם עלולים לחוות לפי התחזיות כוללת – שווה להדגיש זאת שוב ושוב: בצורות, שיטפונות, עליית פני הים, שקיעת איים, הגירה של המוני בני אדם, מוות של מיליוני זני חי וצומח, פגיעה קשה בחקלאות ובכלכלה ועוד. אלה אינם סיפורים לפני השינה, אלא מציאות איומה – אין מילה טובה אחרת – שהם יפגשו בבגרותם.

התלמידים הבוגרים (כיתות ט'-י"ב) – מונים חצי מיליון נערות ונערים, מסה אדירה לפעילות, ואינם בעלי אחריות פוליטית. על הנקודה הזאת חשוב להעיר: הם אינם צריכים להתקדם פוליטית לאיזה תפקיד, ואין משקל לסוגיית יחסי הציבור שלהם; הם נטולי התחייבויות ציבוריות, ואין להם סיבה לחשוש מהיות רדיקאליים. התלמידים הללו הם גורם בעל פוטנציאל להוביל פעילות קיימות מקיפה, אבל הם זקוקים להדרכה ולסיוע, שעד כה לא ניתנה להם מצד המשרד האחראי (משרד החינוך).

תהיה זו שגיאה גדולה להמתין עם פעילות הקיימות של בני הנוער עד עבור הקורונה. עכשיו הם פנויים. בשיעורי הזום צריכים בתי הספר לסייע לתלמידים להכין ערכות הסברה עבור התקופה שלאחר המגפה. האפשרות שדברים מכיוון זה יקרו מותנית במידה רבה במנהלות/מנהלי בתי הספר. אם יעודדו את התלמידים להוביל מהלכים משמעותיים, התלמידים עשויים להשפיע על כלל הגורמים במדינת ישראל, ובראש ובראשונה על הוריהם. "תשמור על העולם ילד".

אברהם פרנק הוא ד"ר למינהל ומדיניות החינוך ומרצה לחינוך

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות