הסוף לתשלום במזומן באיחוד האמירויות קרוב מתמיד

יצאת לפנסיה? דובאי קוראת לך

אמירות דובאי פרסמה אתמול (ד') תוכנית חדשה המאפשרת לפורשים לפנסיה מכל מדינה בעולם לקבל ויזה שתאפשר להם להתגורר בה חמש שנים עם אפשרות לחידוש. כדי לקבל את האשרה הנחשקת באחת המדינות המבוקשות בעולם, על המועמד לעמוד בכמה תנאים כשבשלב ראשון התכנית מתמקדת בתושבי דובאי הזרים.

מועמדים זכאים חייבים להיות מעל גיל 55 ובעלי ביטוח בריאות בתוקף באיחוד האמירויות הערביות. כמו כן על המועמדים גם לעמוד באחת משלוש הדרישות הבאות: להיות בעלי הכנסה חודשית של 5,500 דולר; בעלי חסכונות במזומן בשווי של כ-270 אלף דולר או להחזיק נכס בשווי של לפחות חצי מיליון דולר בדובאי. התוכנית נועדה להפוך את דובאי ליעד עבור פורשים אמידים מתוך שאיפה כי הדבר יגביר את התיירות בזכות ביקורי בני המשפחה של הפורשים בדובאי.

הסוף לתשלום במזומן באיחוד האמירויות קרוב מתמיד

פרויקט "הארנק הדיגיטלי של האמירויות" הודיע אתמול על צעד משמעותי ראשון שלו בדרך לביטול השימוש בכסף מזומן. לפי ההודעה, "קליפ" (Klip), פלטפורמת המזומנים הדיגיטלית של איחוד האמירויות הערביות, נכנסת לסבב הבדיקה האחרון שלה.

יוזמת הארנק הדיגיטלי הארצית - שהוקמה במשותף על ידי 15 מהבנקים המובילים באיחוד האמירויות - נועדה להוביל לטרנספורמציה דיגיטלית בכלכלת המדינה. לכשיופעל, הארנק הדיגיטלי אמור לאפשר לכל הפרטים והעסקים באיחוד האמירויות להפסיק את השימוש בכסף מזומן. התשלום באמצעות הפלטפורמה הזו לא ידרוש מהמשתמשים חשבון בנק, אלא כל מי שיש לו תעודת זהות של האמירויות יוכל לשלוח או לקבל כסף לארנק הנייד בטלפון שלו. יצוין כי היוזמה הזו זוכה לתמיכת התאחדות הבנקים של איחוד האמירויות הערביות והבנק המרכזי. 

עג'מאן – תיירות מסוג אחר

אמירות עג'מאן (Ajman) היא הקטנה ביותר באיחוד האמירויות אך בשנים האחרונות היא החלה לבלוט כיעד תיירותי ייחודי הן לתיירים מתוך המדינה והן מחו"ל. חופי הים הציוריים, שהם מהיפים במדינה, ביחד עם יערות מנגרובים טבעיים מושכים אליהם משפחות ומספקים חוויה מעניינת המשלבת הנאה וידע, להבדיל מאמירות דובאי למשל שם התיירות היא בעיקר של שופינג. כמו כן חופי עג'מאן מספקים הזדמנות לחובבי הספורט הימי כמו צלילה, סקי, אופנועי ים ודיג.

בשנים האחרונות, האמירות הקטנה עדה לתנופת פיתוח עירונית ונדל"נית, כשאחד הפרויקטים המרכזיים בהקשר זה נקרא "המרינה של עג'מאן". פרויקט זה שיבוצע בשישה שלבים בעלות כוללת של כ-270 מיליון דולר נועד לתת דחיפה נוספת לענף התיירות. פרויקט נוסף שמעניין את המשקיעים נקרא "שכונת המורשת". מדובר על פרויקט המשתרע על שטח של 5,300 מ"ר וכולל חנויות, אזור גדול המוקדש לאירוח אירועים, חגיגות ופעילויות שונות. ההשקעה בפרויקט מגיעה לכ-7 מיליון דולר.

למרות הקורונה: תנופת בניית התשתיות נמשכת

חברות הנדל"ן באבו דאבי ממשיכות בביצוע הפרויקטים שלהן ולמסור חוזים חדשים להשלמת עבודות התשתית, וזאת למרות האתגרים הכלכליים הקשורים למגפת קורונה. מאז חודש פברואר השנה, חברות נדל"ן באבו דאבי מסרו חוזים לביצוע בשווי כולל של כ-1.25 מיליארד דולר.

לפי גורמים באבו דאבי, העבודות שמספקות חברות הנדל"ן הן נגזרת מהודעת ממשלת האמירות מוקדם יותר השנה, על כוונתה להציע לשותפויות ציבוריות-פרטיות לבצע פרויקטי תשתית בשווי של 2.7 מיליארד דולר במהלך השנה הנוכחית. לפי אותם גורמים, המשכיות הפעילות העסקית והתשלומים לקבלנים מגבירים את האמון בכלכלה, במיוחד בנסיבות יוצאות דופן אלה של משבר עולמי.

אסטרטגיה לאומית להרחבת השימוש באנרגיה הסולארית

אמירות אבו דאבי שואפת להרחיב את הקמתם ופיתוחם של פרויקטי אנרגיה סולארית כדי לקדם את אסטרטגיית גיוון מקורות האנרגיה שלה. יעד מרכזי באסטרטגיית האנרגיה הוא להגדיל את הנתח של האנרגיה הנקייה בתמהיל האנרגיה הכולל ל-50% לפחות עד 2050. ובתוך כך חברת המים והחשמל של האמירויות ציינה אתמול שנה מוצלחת לפעילותה המסחרית של "נור אבו דאבי" (Noor Abu Dhabi), תחנת הכוח הסולארית העצמאית הגדולה בעולם.

התפוקה של נור הגיעה בשנה החולפת ל-2000 ג'יגה-וואט לשעה, שווה ערך לצריכת החשמל של כ-66 אלף משקי בית. תחנת נור אבו דאבי, הממוקמת באזור סוויחאן באמירות, משתרעת על שטח של שמונה קמ"ר וכוללת 3.2 מיליון פאנלים סולאריים.

משכורות מפוצצות לכוכבי הכדורגל

סוכן שחקנים באמירויות גילה את הסכומים שמועדוני הכדורגל המובילים שופכים על כוכבים זרים ומקומיים. לדבריו המועדונים הגדולים כמו אלעין, א-שבאב, אל-אהלי ואלג'זירה משלמים לשחקן זר בממוצע משכורת של כ-270 אלף דולר בחודש, לא כולל תמריצים ובונוסים.

ישנם מקרים בודדים של כוכבים בעיקר מדרום אמריקה שיכולים להשתכר גם כ-5 מיליון דולר בעונה. הוא ציין כי משכורת חודשית ממוצעת של כוכבי נבחרת האמירויות מגיע לכ-140 אלף דולר בחודש.

פרויקט משותף לעיתון כלכליסט ולחברת קונקורד בעריכת דורון פסקין