אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
“יותר נשים צריכות לקחת אחריות על השקעה בהייטק" צילום: אוראל כהן

ראיון כלכליסט

“יותר נשים צריכות לקחת אחריות על השקעה בהייטק"

ענבל פולק ואורית אלפרוביץ מייסדות ניאומי, מועדון השקעות בהייטק על טהרת נשים, רוצות לשנות את כללי המשחק הגבריים בענף. “באמצעות המועדון והכסף שאנחנו שמות נביא לשוויון מגדרי ונגרום לשוק להבין שגיוון הוא דבר חשוב שמתחיל בזהות המשקיעים”

08.09.2020, 08:53 | הגר רבט

״נמאס לנו להיות הנשים היחידות בחדר״, אומרת אורית אלפרוביץ מנכ”לית ניאומי (Neome), מועדון השקעות בהייטק שכולו על טהרת הנשים. אלפרוביץ הקימה את ניאומי יחד עם ענבל פולק מנהלת ההשקעות של המועדון.

שתיהן הגיעו משוק ההון, אלפרוביץ שימשה כיועצת משפטית של גופים פיננסיים והיום עובדת בעיקר עם בית ההשקעות של משפחת רוטשילד בישראל, ואילו פולק שימשה כאנליסטית ב S&P מעלות עם פרופ' יוג'ין קנדל וכמנהלת השקעות ב-UBS והיום משמשת כדירקטורית בקרן הגידור YRD Capital ויועצת לקרנות גידור ו-PE. 

קראו עוד בכלכליסט

ניאומי הוקמה במטרה מוצהרת להכניס עוד נשים לתחום ההשקעות, אבל לא רק ״על הנייר״ אלא כדרך לגרום להן להיות מעורבות ופעילות. ״לאורך כל הקריירה שלנו נפגשנו עם מנהלות קרנות שאפשר למנות על כף יד אחת — בתחום הזה 95% הם גברים״, מפרטת פולק.

״גם בשוק ההון, כשפגשנו את המשקיעים, הקליינטים — ב-98% מהמקרים זה היה הגבר שלקח אחריות על כל כספי המשפחה, אף שלשני בני הזוג היה ידע שווה על שוק ההון. יכול להיות שאותה אשה תבחר להיות מעורבת ברכישת דירה אבל לא בניהול ההון המשותף״.

מייסדות ניאומי מימין: אורית אלפרוביץ וענבל פולק. בכיר בקרן ישראלית אמר לנו: ׳אני משקיע בחברות שהן מעבר ליכולות שלכן’”, צילום: אוראל כהן מייסדות ניאומי מימין: אורית אלפרוביץ וענבל פולק. בכיר בקרן ישראלית אמר לנו: ׳אני משקיע בחברות שהן מעבר ליכולות שלכן’” | צילום: אוראל כהן מייסדות ניאומי מימין: אורית אלפרוביץ וענבל פולק. בכיר בקרן ישראלית אמר לנו: ׳אני משקיע בחברות שהן מעבר ליכולות שלכן’”, צילום: אוראל כהן

לפני שהקימו את המועדון פולק ואלפרוביץ ביקשו לבדוק אם היעדר נשים משקיעות מחלחל ומשפיע גם על החברות עצמן: ״גילינו שיש לכך השפעה ישירה״, מספרת פולק, ״במיוחד בחברות סטארט־אפ, כשההליך הראשוני למימון הוא מאנג׳לים והם בוחרים להשקיע במי שדומה להם או במוצר שנראה להם שהם ישתמשו בו, אפילו ברמה האישית. באנו מאוד מוכנות ובכל זאת הופתענו מהמספרים: רק כ־2% מכל כספי ההון סיכון מגיעים לנשים יזמוֹתם. וליזמות שמגיעות עם סטארט־אפים טכנולוגיים קשה אפילו יותר. בתחומים הרכים של היזמות קל יותר, יש גישה של ׳בבגדים היא מבינה — אז אני אתן לה כסף׳״.

ובכל זאת התשתית הפיננסית העיקרית של תחום הטכנולוגיה מבוססת על קרנות הון סיכון, למה לא להקים קרן?

אלפרוביץ: ״אם היינו מקימות קרן היו שתי נשים שמנהלות אותה, והמטרה שלנו היתה לגרום לעוד נשים לקחת אחריות על התהליך. הן בוחרות והן יודעות למה הם בחרו דווקא בהשקעה הזו. בשיחות עם נשים הבנו שיש המון רצון אצלן לתרום מנסיונן לחברות בתחילת הדרך. אנחנו גורמות להן לא רק להשקיע אלא לקחת חלק בתהליכים אסטרטגיים, את ממש חיה את החברה, זה לא לקנות מניה או אג״ח בבורסה. המועדון נותן אפשרות לכל אחת לבחור כמה ואיפה היא רוצה להיות מעורבת: משלב בדיקת הנאותות ועד לחברוּת בדירקטוריון עצמו״.

ניאומי החלה את דרכה כמועדון שבו שבע משקיעות שפולק ואלפרוביץ בחרו באופן אישי. היום היא מונה 50 חברות שביצעו כבר חמש השקעות. פגישות של כל חברות המועדון נעשות פעם בחודש, ובהן הן נחשפות לפיצ׳ים של יזמים ודנות בהשקעות, אבל בין לבין החברות מתנהלות כמשקיעות לכל דבר, חלקן מובילות השקעות בעצמן, בוחנות לעומק אפשרויות השקעה חדשות וכמובן נמצאות בקשר רציף עם יזמים. ״אנחנו לא קבוצת אנג׳לים קטנה, וההשקעות לא נעשות על בסיס קשרים אישיים, זו אופרציה: נטוורקינג שווה לפעמים הרבה יותר מעוד 100 אלף דולר. זה משהו שאנחנו עובדות בו ומנצלות את הקשרים שלנו״ אומרת פולק.

אלפרוביץ מוסיפה שהיה חשוב להן לבסס חזון ואג’נדה למועדון. ״מלבד לעשות את ההשקעה הטובה ביותר — כמו כל משקיע — רצינו גם לראות איך אנחנו מצליחות לייצר שינוי. שבאמצעות המועדון וזה שאנחנו שמות את הכסף שלנו יחד ליצירת סכום משמעותי — להביא לשינוי התפיסה של שוויון מגדרי, להביא את השוק להבין שגיוון הוא דבר נכון וחשוב שמתחיל כבר בזהות המשקיעים. המשקיעים הם מי שאתה יושב אתם בתחילת הדרך לקבל את ההחלטות, זה הדנ״א שבונים לחברה. ורצינו לעשות את זה לא בצורה שמשתלטת ובאה ממקום של דרישה, אלא שהחברות יבינו שזה טוב להן שהמשקיעות הן נשים, שזה יכול לעזור להפרות חשיבה. ואנחנו מנסות לעשות את זה בכל השלבים״.

מועדוני משקיעים הם תחום שמוסדר בחוק, עם מגבלות שקבעה רשות ני״ע ומכתיבות מי יכולה להצטרף למועדון ומי לא, ועם זאת הם עדיין אפיק מימון נפוץ הרבה פחות מקרנות הון סיכון ואנג׳לים. אחד הדברים המשותפים להרבה ממועדוני ההשקעות בעולם הוא שהם שמים דגש לא רק על שורת הרווח אלא גם על הכשרה של החברים בהם. פולק ואלפרוביץ, למשל, חברות בקבוצת משקיעים גדולה בשם Astia Angels שהוקמה בארה"ב לפני כ־30 שנה.

הקבוצה משקיעה בסטארט־אפים שכוללים לפחות אשה אחת בהנהגת החברה בתפקיד משפיע כבעלת מניות או כיזמית. ניאומי גם עושה שימוש בשיטת סינון הפניות של הרשת שנקראת Astia Expert Sift ומבוססת בשלב ראשון על מומחיות של 5,000 יועצים מכל העולם שבוחנים ומסננים עבורה סטארט־אפים לפני שהם מגיעים לשלב הבא. אסטיה, אגב, מתגאה בתשואה שנתית ממוצעת של 28%, גבוהה יותר מזו של קרנות ההון סיכון שהמובילות שבהן לא עוברות לרוב את ה-25%.

מעורבות בלי השתלטות

ההשקעות של נאומי ההשקעות של נאומי ההשקעות של נאומי

ניאומי היא עוף מוזר בעולם ההייטק הישראלי בהרבה מאוד מובנים. מלבד העובדה שזה גוף על טהרת המשקיעות, מייחד אותו גם המיתוג העצמי כמועדון משקיעות ולא כקבוצת אנג׳לים למשל, כאלה יש עוד לא מעט. בשיחה עם המייסדות ניכר שהן לא רק אינן מתנצלות על השוני הזה, אלא מתייחסות אליו כאל יתרון. ״היה לנו מזל גדול שלכל החברות שהשקענו בהן היו משקיעים חזקים קודם ולא הרגשנו אף פעם נחיתות או צורך להילחם על מקומנו״ אומרת אלפרוביץ ופולק מוסיפה: ״זו לא תחרות״. אולי עבורכן לא, אבל יש הרבה אנשים בתחום שכן מדברים על ההצלחות שלהם במושגים של תחרות.

פולק: ״משקיע זה עניין של מיתוג ובסופו של דבר הביצועים ידברו בעד עצמם, יש כל כך הרבה חברות שצמחו בלי קרן הון סיכון אחת ׳נחשבת׳. מגיעות אלינו חברות אמריקאיות שבחרו באופן מודע לא ללכת לשם״.

אלפרוביץ: ״השוק הישראלי הוא שוק של קרנות כי יש כאן פחות אנג׳לים. אבל אנחנו מרגישות היום מהרבה מקומות בעולם שחברות בשלבים מוקדמים לא מכסות את ההשקעה מההון סיכון. חלק מהעניין של לא ללכת להון סיכון זה כי יש להם מודל וקריטריונים מסוימים, בעוד שלכל חברה יש הדרך והתהליך שלה, והרבה פעמים לוקח לה זמן. אם החברה יכולה להביא את הכסף ממקורות אחרים, שיוכלו לתמוך ולפתוח דלתות — אז כל עוד היא לא נזקקת למאסה של מימון, זה גם שיקול. הרבה פעמים קשה לקרן להכיל את מי שלא עומד בקריטריונים שהיא קבעה.

כשאני משקיעה בצוות אני מאמינה בהם שיוכלו להתמודד עם אתגרים ושזה בסדר גם שיבקשו עזרה עם צריך. אנחנו עכשיו בתהליך של עסקה מאוד גדולה של חברה בתחום הפמטק שמובילה בארה״ב הקרן של ג׳ורג׳ סורוס ויוצאת לסבב C, ועד היום רק פמילי אופיס (גוף שמספק שירות נכסים למשפחות עשירות — ה”ר) ואנג׳לים השקיעו בהן. כששאלנו אותם למה, הם אמרו שהם פשוט לא מתאימים למודל של הון סיכון״.

פולק: ״קרנות נוטות להשתלט על הסטארט־אפ ויזמים שיכולים להביא את הכסף באמצעים אחרים נוטים שלא לגשת לקרנות הון סיכון״.

מה זה אומר להשתלט על חברה?

פולק: ״זה לקבוע מה המודל העסקי שלך, מה התמחור, מי יישב איפה בצוות, זה לקחת שליטה בניהול החברה״.

איך מגלים מעורבות בלי להשתלט?

פולק: ״צריך לעשות את זה ברגישות. היו לנו כבר שיחות פחות נעימות עם יזמים ובכל זאת עשינו אותן. אנחנו נוטות לשקף ולהציע עזרה״.

לא באות לבקש כסף

פולק ואלפרוביץ מספרות על מפגשים שקיימו עם גורמים רבים בתעשיית ההייטק לפני הקמת ניאומי, ביניהם גם עם משקיעים מוכרים.

אני מניחה ששאלתן אותם למה הם לא משקיעים בנשים, מה התשובות שקיבלתן?

פולק: ״אמרו לנו שאין נשים בתחום״.

אלפרוביץ: אם שאלנו על משקיעה אז התשובה היתה שלא פגשו נשים כאלה ולגבי יזמות התשובה הבנאלית היתה שלא מצאו השקעה מספיק טובה״.

כשאני שואלת אם הן שומעות מיזמות סיפורים על אפליה בתעשייה הן מודות שכן אבל מעדיפות לספר על חוויה שלהן: ״אנחנו משלבות במפגשי המועדון שיחות מעולמות תוכן חדשים ורצינו להביא משקיע להרצאה על תחום המוביליות״, נזכרת אלפרוביץ. ״באנו לפגוש מישהו בכיר בקרן ישראלית; לא באנו לבקש כסף או עזרה, אלא להציע לו לחלוק ידע. לא הספקנו לסיים את המשפט וכבר קיבלנו תשובה, בלי שהוא יודע מי אנחנו: ׳אני משקיע בחברות שהן מעבר ליכולות שלכן, אני משקיע בשבבים׳ אז אמרנו תודה והלכנו. אבל זה נתן לנו להבין מה מרגישה יזמת שבאה לבקש כסף. אירחנו הרבה מבכירי התעשייה שכן באו בשמחה״.

עניתן לו? יש לכן צורך להעמיד אותו במקום?

״היינו כל כך מופתעות שלא. אבל בפגישה נוספת עם מישהו אחר כבר קצת ענינו״, אומרת אלפרוביץ.

״אנחנו לא בתחילת דרכנו. אנחנו מאוד בטוחות במקום שלנו ולכן לא נשברנו״, מוסיפה פולק. ״מה שלקחנו מזה זה כמה שחייבים את ניאומי״.

בזהירות ובלי לנקוב בשמות הן מדברות גם על השוני בין האקוסיסטם המקומי לזה שמעבר לים. ״כשפנינו לחו״ל, גם בתחילת דרכנו, קיבלנו תגובות יותר מהירות וחמות מחו”ל, מספרת אלפרוביץ. פולק מנסה להסביר את הסיבה לפערים: ״בחו״ל נשים שעובדות בקרנות בעמדות בכירות משתייכות לא פעם גם לארגונים מחוץ לקרן. אין ניגוד עניינים, אלא פיזור הידע. בארץ, הצענו לאותן משקיעות ספורות בתעשייה לקחת חלק ואף אחת מהן לא הצטרפה בנימוק של ׳אני לא יכולה להיות בעוד מקום׳”.

מה היחס אליכן בקהילת ההייטק?

אלפרוביץ: ״בהתחלה לא הכירו אותנו ולא קיבלנו חיבוק אוהב, אבל חל שינוי משמעותי בשנה האחרונה. היו כאלה שהטילו ספקות אם נשים ישקיעו ואפילו הזהירו אותנו שהן בעיקר ׳יקשקשו׳, אבל הוכחנו שאנחנו יודעות להשקיע והרבה פעמים אנחנו משקיעות עם קרנות והם רואים את התהליך ומה אנחנו מביאות לשולחן. היום הם פונים אלינו להצטרף להשקעה. מצאנו קבוצות אנגל׳ים שנוח לנו לעבוד אתן”.

קשה לכן יותר מלאחרים בתחום?

פולק: ״אנחנו מועדון משקיעות ולכן לא מתחרות עם ההון סיכון על כסף מוסדי ולא נלך לגייס מקופת גמל. אנחנו גדלות והופכות לארגון ופחות קבוצה, והשיטות שבהן אנחנו פועלות הן בסטנדרטים בינלאומיים שלא נופלים מאף קרן הון סיכון, אם לא עולות עליהן. יש לנו את כל היכולת והקשרים, יותר מאשר לצוות מצומצם של קרן, ואם לא נהיה שם הסטארט־אפים לא יגיעו לשלב הקרנות. קרנות ההון סיכון שמשקיעות בשלבים מוקדמים עובדות אתנו בשיתוף פעולה. אנחנו גם לא ארגון יזמות, לא שמנו את היזמת במרכז. נשקיע בכל חברה וכל צוות ואם זה צוות גברי שדרך ההשקעה של ניאומי יבין את החשיבות לשתף ולהרחיב ולתת לנשים את המקום השווה באמצעות זה שאנחנו יושבות בבורד — אז אולי עשינו אפילו יותר״. פולק: ״קורה גם שיזמים גברים שלא השקענו בהם מתקשרים לספר לנו שמינו אשה לדירקטוריון״.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות