אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר זורק על העיריות את נטל פיצויי המטרו צילום: נתע

בלעדי לכלכליסט

האוצר זורק על העיריות את נטל פיצויי המטרו

נייר עמדה שגיבש האוצר הופך את היוצרות: בעוד החוק קובע כי בסלילת דרך בינעירונית המדינה תישא ב־70% מתשלום פיצויי ההפקעה והעיריות ב־30%, האוצר שואף שבמיזם המטרו היחס יהיה הפוך. העיריות חוששות שתשלום כזה ימוטט אותן, ואף דורשות שהמדינה תישא ב־100% מהפיצוי. האוצר טוען כי אותן עיריות ייהנו מהשבחת קרקע ומארנונה גבוהה

10.09.2020, 06:59 | אמיתי גזית

משרד האוצר נלחם על כל שקל הנחוץ למימון פרויקט המטרו, שעלותו מוערכת ב־150 מיליארד שקל לפחות. עלותו החריגה של הפרויקט, ואולי גם משבר הקורונה והשיתוק הפוליטי הובילו את האוצר לדרישה חסרת תקדים מהעיריות, לשאת במרבית עלויות הפיצויים לבעלי הקרקע לאורך התוואי.

זהו מאבק על מיליארדי שקלים בין ערים באזור המרכז למשרד האוצר שעלול לעכב את תוכנית הענק להקמת רשת מטרו. המאבק החריף בשבועות האחרונים בעקבות נייר עמדה שהציג משרד האוצר והגיע לידי "כלכליסט", הדורש לצמצם את שיעור השתתפות המדינה בפיצויים לבעלי קרקעות לאורך המטרו. על פי האוצר המדינה תישא בפחות מ־30% מהפיצויים, זאת בעוד בכל תוכנית אחרת לסלילת דרך בין־עירונית, כולל הרכבת הקלה, המדינה משתתפת בשיעור של 70% מעלות הפיצויים וההליכים המשפטיים הכרוכים בתביעות כאלה, והנטל על העיריות הוא רק 30%.

קראו עוד בכלכליסט

ראש עיריית ראשל”צ, רז קינסטליך. "מתווה הפיצוי המוצע כרגע יביא לקריסת הרשויות המקומיות. המדינה חייבת לקחת אחריות מלאה על כל עלויות המיזם", צילום: תמר מצפי ראש עיריית ראשל”צ, רז קינסטליך. "מתווה הפיצוי המוצע כרגע יביא לקריסת הרשויות המקומיות. המדינה חייבת לקחת אחריות מלאה על כל עלויות המיזם" | צילום: תמר מצפי ראש עיריית ראשל”צ, רז קינסטליך. "מתווה הפיצוי המוצע כרגע יביא לקריסת הרשויות המקומיות. המדינה חייבת לקחת אחריות מלאה על כל עלויות המיזם", צילום: תמר מצפי

העיריות מצדן דורשות, גם כן באופן יוצא דופן, כי המדינה תישא בעצמה ב־100% מעלות התביעות והפיצויים. בשיחות עם “כלכליסט” הבהירו נציגי העיריות כי אם עמדתם לא תתקבל יפנו לערכאות משפטיות. העמדות האלה הוצגו בדיון שהתקיים לקראת סוף אוגוסט בפני עו"ד תלמה דוכן, חוקרת שמינתה הוועדה לתשתיות לאומיות.

אלא שאנשי האוצר גורסים שהמטרו יביא תועלת כלכלית־חברתית בעיקר לערים שבהן הוא יעבור, והתועלת הזו גבוהה בהרבה מזו שמייצרת דרך רגילה. עוד הם מסבירים כי עלות ההקמה גבוהה בהרבה מעלות סלילת כביש, והיא ממומנת ברובה על ידי המדינה. “כלל התועלות של המטרו תיווצרנה במטרופולין וברשויות בתחומו והן תהיינה הנהנות העיקריות מהפרויקט. מכיוון שתועלות הפרויקט הן מטרופוליניות מקומיות, ראוי שהרשויות המקומיות תישאנה בעיקר נטל תביעות הפיצויים”, נכתב בנייר העמדה של האוצר. מנגד, טוענות העיריות כי בעלת הקרקע הגדולה שתרוויח מתוכנית המטרו היא המדינה,שמרבית המגרשים לאורך ציר המטרו נמצאים בבעלותה. 

על פי התוכניות שנמצאות בשלבי אישור סופיים, רשת המטרו תשתרע לאורך 150 ק”מ, על פני 9,000 דונם ב־24 ערים. ההערכות הן כי אישורן הסופי של ארבע התוכניות לקווי המטרו יוביל לגל של תביעות פיצויים מבעלי קרקע לאורך התוואי, בגובה של מיליארדי שקלים. זו תוכנית ייחודית בהיקפה, גם משום שמרבית ההפקעות הן מתחת לפני הקרקע, וגם על רקע התוכניות לבנות ארבעה מתחמי דיפו שיוקמו על פני הקרקע בשטח של 300 דונם כל אחד.

תביעות הפיצויים שמהן העיריות והאוצר מנסים להתחמק הן על הפקעה של שטח ועל ירידת ערך בעקבות מגבלות בנייה, קושי לממש זכויות בנייה ותמ"א 38, פגיעה בשווי המבנים בגלל החפירות תחתיהם, מטרדי רעש ורטט. עודד לנדאו, שמאי מקרקעין המלווה כמה רשויות מקומיות, מסביר כי הנזק הכבד ביותר ייגרם "לבעלי מגרשים או דיירי בניינים שקווי המטרו עוברים מתחתיהם. בעלי זכויות במגרשים כאלה לא יכולים לחפור מעבר לעומק של 5 מטרים בלי אישור של נת"ע. לכן אי אפשר להקים מרתפי חניה או לחפור להקמת כלונסאות הדרושות למשל במיזמי תמ"א 38".

לנייר העמדה של האוצר צורפה חוות דעת כלכלית שהוכנה על ידי משרד פז כלכלה והנדסה, ולפיה ב־20 השנה הראשונות לפעילות המטרו הערים שבהן הוא יעבור ייהנו מפירות בשווי 100 מיליארד שקל לפחות. חוות הדעת מפרטת כי 30-20 מיליארד שקל יגיעו לעיריות מהיטלי השבחה וחלף היטלי השבחה, תשלום שהעיריות יגבו מבעלי קרקע פרטיים או מהמדינה בעקבות השבחת המגרשים. בעלי המגרשים ייהנו מעליית ערך שנובעת מקרבה למטרו וכן מקבלת זכויות בנייה נוספות.

בהמשך הפירוט צוין כי העיריות יקבלו תוספת של 60-40 מיליארד שקל במשך 20 שנה מהארנונה שהן יגבו ממשרדים חדשים ומשטחי מסחר שיוקמו על צירי המטרו. 5 מיליארד שקל נוספים יגיעו לעיריות בדמות השקעות של נת”ע בשיפור תשתיות כמו ביוב, מים, ניקוז, מדרכות, תאורה, ריהוט רחוב וכבישים. ללא המטרו שדרוגן היה מגיע מתקציב הרשויות המקומיות.

כמו כן צוינה בחוות הדעת שורה של תועלות שאין להן אומדן כלכלי, למשל הגדלה של הכנסות הרשויות מפרויקטים של דיור להשכרה ודיור מוגן על קרקע ביעוד ציבורי לאורך צירי המטרו. וכמובן שיפור הנגישות לאזורי תעסוקה, איכות החיים, הפחתת זיהום האוויר ועוד.

המתנה ארוכה מדי

האוצר טוען כי העיריות ייהנו מפירותיו הכלכליים של המטרו, אולם יעברו עשר שנים לפחות ממועד מתן התוקף לתוכנית עד שהמטרו יפעל ממש והן יוכלו ליהנות מהארנונה לעסקים ומהיטלי השבחה על קרקעות לאורך התוואי, ובינתיים הן יצטרכו לשלם פיצויי הפקעה. כדי לתת מענה למצוקה זו של העיריות, האוצר מציע להקים ועדה משותפת למשרדי האוצר, הפנים והתחבורה, שתבחן מתן הלוואות סיוע לרשויות המקומיות בגישור על פער הזמנים, וזאת כנגד העמדת הכנסותיהן העתידיות כבטוחה לתשלום ההלוואות.

העיריות חוששות כי הפיצויים שהן יידרשו לשלם ימוטטו אותן כלכלית. במסמכים שהגישה לחוקרת עיריית ראשון לציון נכתב כי על פי הערכת הממונה על היטלי השבחה ותביעות פיצויים של העירייה, היקף התביעות במרחב התכנון של העיר נאמד ב־1.2 מיליארד שקל. ראש עיריית ראשון לציון רז קינסטליך אמר ל”כלכליסט”: “מדובר בתוכנית המהווה הימור גדול על גבן של הרשויות שבשטחן יעבור המטרו. המדינה מקדמת תוכנית חשובה, אך בעלת פוטנציאל פגיעה משמעותית ברשויות המקומיות. אין לי ספק כי המתווה המוצע כרגע יביא לקריסת הרשויות, המדינה חייבת לקחת אחריות מלאה על כל עלויות המיזם”. 

“קביעות דורסניות”

עו"ד תמר איגרא, שותפה בכירה במשרד הררי טויסטר, המייצגת במחלוקת הזו את ראשון לציון, בת ים, הרצליה וגבעת שמואל: "חוות הדעת שהציג משרד האוצר לא לקחה בחשבון את עלות פיתוח התשתיות במגרשים מסביב למטרו. האוצר הסתכל רק על ההשבחה וההכנסות הצפויות, ולא על העלויות שיושתו על הרשויות. לא ברור איך המדינה יכולה לטעון שהמטרו הוא פרויקט מקומי רק כדי להתנער מאחריות לשיפוי. ברור שזה פרויקט לאומי. בכל מקרה המדינה מניחה שהיטלי השבחה יכסו את הדבר הזה, אבל שוכחת שהיטלי ההשבחה צריכים לממן דברים רבים נוספים".

בכיר בעירייה גדולה אחרת אמר: "האוצר לא יכול לקבוע קביעות דורסניות שלא ישאירו לנו מקור כספי לפיתוח. זה גדול על הקופות הציבוריות של הרשויות המקומיות".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "פרויקט המטרו עתיד לחולל תועלות כלכליות, תחבורתיות, אורבניות, חברתיות וסביבתיות לרשויות המקומיות במטרופולין גוש דן, לתושביו ולעסקים הפועלים בו בהיקפים חסרי תקדים, הגדולים משמעותית מפרויקט הרכבת הקלה. לא בכדי רשויות רבות דרשו שהמטרו יעבור בתחומן, ואף ביקשו להוסיף תחנות נוספות לאלו המתוכננות. עיקר התועלות של המטרו תיווצרנה במטרופולין וברשויות שבתחומו, והן תהיינה הנהנות העיקריות מהפרויקט.

“מכיוון שתועלות הפרויקט הן מטרופוליניות, ובשל היקפן חסר התקדים, ראוי שהרשויות המקומיות תישאנה בעיקר נטל תביעות הפיצויים לפי סעיף 197. לצד זאת, על מנת לגשר על פער הזמנים בין מועד התביעות לבין קבלת ההכנסות מהיטלי ההשבחה שהמטרו עתיד לחולל, וכדי לסייע לרשויות מקומיות עם קשיים פיננסיים, משרד האוצר הציע לקדם מנגנון של הלוואות לרשויות המקומיות. הקמת המטרו תדרוש השקעה בהיקף משמעותי וחריג של כ־150 מיליארד שקל. אף שהנהנים העיקריים מהפרויקט הם הרשויות, התושבים והעסקים בגוש דן, חלק ניכר ממימון הפרויקט יתבסס על תקציב המדינה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות