דו"ח אמ"ן: רק סגר שיימשך חודש לפחות יוכל להפחית את התחלואה

סגר של 30-45 יום שילווה באמצעי ריחוק קפדניים הוא הכלי האפקטיבי ביותר שבו ישראל צריכה לנקוט בעת הזאת נגד התפרצות הקורונה - זו המסקנה העולה מדו"ח "מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה", שהופץ בשעות האחרונות בקרב מקבלי ההחלטות.

על פי הדו"ח, סגר הוא כלי מוכח להפחתת קצב ההדבקה. זאת, כאשר הוא נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו. על פי עורכי הדו"ח, במרבית המקרים בעולם, שבהם ננקט סגר, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר מספר שבועות. עם זאת, מציינים עורכי הדו"ח מגבלות התנועה שמכתיב הסגר גוזרות גם עלויות גבוהות על החברה והכלכלה.

הסגר הלילי בירושלים | צילום: רויטרס

על פי הדו"ח, מועד הפעלתו של הסגר במקרה של התפרצות היא קריטית: "ככל שמהירות התגובה גוברת, נחסכת הרבה יותר תמותה".

העיתוי אינו מקרי שכן בשעות אלו דנים הממשלה, משרד הבריאות ופרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו על האמצעים שיש לנקוט בהם כדי להפחית את התחלואה. לפי נתונים של משרד הבריאות, מספר הנדבקים החדשים ביממה האחרונה עמד על יותר מ-3,900 - זאת לועמת ממוצע שבועי של יותר מ-2,800 נדבקים ביום.

על פי הדו"ח, ישראל עונה לשלושת הקריטריונים שמצדיקים סגר: התפרצות בלתי נשלטת עם מספר נדבקים שעולה (ישראל היא כבר שיאנית העולם בהדבקה לנפש) ומוצדק להטיל אותו רגע לפני חגי תשרי שמלווים בהתקהלויות.

הדוח מצטט מספר מחקרים, כאשר החשוב ביניהם (זה שמספק הכי הרבה מידע על עתיד לבוא) הוא מחקר של אוניברסיטת ייל שפורסם בסוף יוני ובחן עד כמה עיתוי ומשך הסגר אפקטיבי להשגת המטרות שצוינו.

"מחקרים קודמים רק הזהירו מפני חוסר היעילות של סגרים בעיתוי הלא נכון או למשך פרקי זמן לא נכונים", נכתב במחקר. "העיתוי להפעלת הנעילה של הסגר משתנה בהתאם למקדם ההדבקה הבסיסי (R0) המקורי, ויש למשתנה הזה השפעה רבה על השימוש בעמדות הנשמה ועל מתים מקורונה", נכתב במחקר. "ככל שמקדם ההדבקה נמוך יותר, הסגר חייב להיות מוטל מאוחר יותר כדי להיות אפקטיבי יותר. קרי, אין טעם לסגרים כאשר ההדבקה נמוכה.

המסקנה השניה: אורך הסגר הוא גם משתנה חשוב: סגר קצר מדי (של פחות מ-15 יום) הוא בעל השפעה מינימאלית על פרמטרים החשובים (עומס על עמדות הנשמה ומתים). מנגד, סגרים "ארוכים מדי" (יותר מ-45 יום) אינם מועילים לפרמטרים בתחום הבריאות ביחס לסגר של בין 30 עד 45 יום.

והנה מסקנה לא פחות חשובה עבור ישראל: החוקרים בדקו את היעילות של השילוב בין נעילה של 45 יום מלווה באמצעי ריחוק חברתי קפדניים ואמצעים שונים להפחתת ההדבקה לעומת סגר מממושך בזמן (יותר מ-45) בלבד. הצעד של הסגר ה"קצר יותר" שלווה באמצעים אחרי הסגר היה יעיל יותר מהסגר הממושך הבודד. המסקנה: תזמון קביעת הסגר והמשך שלו הם משתנים לא טריוויאליים לניהול מגיפת הקורונה.