הדלפת מסמכי הבנקים: פגיעה במאבק בהלבנת הון

באמצע ספטמבר 2020 התפרסמה סדרת מאמרים של קבוצת עיתונאים זרים, שהתבססה על איסוף וניתוח של מעל 2,500 מסמכים שהודלפו מ-FinCen, הגוף האמריקאי המקביל לרשות איסור הלבנת הון הישראלית.

המסמכים שהודלפו מ-Financial Crimes Enforcement Network הם בעיקר דיווחים של בנקים, מהגדולים בעולם, על פעילות פיננסית חשודה. דיווחים כאלה, המועברים ל-FinCen באופן שגרתי, אינם מפתיעים. מה שמפתיע הוא שהבנקים שהוזכרו במסמכים המודלפים, איפשרו ביצוע העברות בנקאיות בסך מצטבר של 2 טריליון דולר, מאז תחילת המילניום, חרף אינדיקציות וחשדות להלבנת הון.

מקור ההדלפה הוא ככל הנראה עובדת של משרד האוצר האמריקאי, שהודתה מוקדם יותר השנה בבית המשפט שהדליפה מידע רגיש. הדלפת מסמכי FinCen היא הישג עיתונאי אדיר, אך באותה עת היא אירוע חמור ביותר, שעלול לפגוע בצורה ממשית במאמץ העולמי להילחם בהלבנת הון. אם הדלפה כזו קרתה בארצות הברית, היא עלולה לקרות גם בישראל.

זו לא הפעם הראשונה שדולפים לתקשורת בארה"ב מסמכים רגישים. ב- 2016 פורסמו "מסמכי פנמה", שדלפו ממשרדי עורכי דין שהקימו עבור לקוחותיהם חברות קש, וב-2015 דלפו מסמכים מאחד הבנקים השוויצרים וחשפו את האופן שבו אותו בנק סייע ללקוחותיו להימנע מתשלום מס.

אלא שהפעם, מדובר בהדלפה מתוך גוף שלטוני מרכזי שמרכז כמות עצומה של מידע פיננסי במסגרת המלחמה העולמית בהלבנת הון, ולא בהדלפה מגוף פרטי. לכן חשוב להתעכב על עצם ההדלפה, ולא רק על התוכן העולה מהמסמכים המודלפים. מכיוון שגם בישראל יש הדלפות של חומרים מסווגים מגופים שלטוניים, וגם בישראל יש גוף מקביל ל – FinCen – חשוב להבין עד כמה חמורה הדלפת מסמכי FinCen.

הלבנת הון | צילום: שאטרסטוק

לכסף יש ריח

במסגרת המלחמה העולמית בהלבנת הון, כל מדינה המבקשת לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים בתחום הקימה מאגר מידע פיננסי, שמרכז כמות אדירה של מידע המתקבל מקשת רחבה של גופים פיננסים, מנתח את המידע ומעביר מידע חשוד לגופי החקירה והאכיפה. לעיתים, הוענקו לגופים אלה גם סמכויות אכיפה משל עצמם, כמו במקרה של FinCen, ולעיתים לא, כמו רשות איסור הלבנת הון בישראל.

כך, מרבית המסמכים שדלפו מ- FinCen הם טפסי דיווח על פעילות פיננסית חשודה, המדווחים על ידי בנקים וגופים פיננסים אחרים, ומכונים (SARS (Suspicious Activity Reports. להבדיל מתלונה במשטרה או דיווח על עבירה, כאן מדובר בדיווח על פעילות פיננסית לא רגילה.

כל הדיווחים נקלטים, ומחלקת המחקר יוצרת מהם תמונה, כמו בפאזל עם אלפי חלקים, של האופן שבו כסף נע בתוך המערכת הפיננסית. יכולות המחקר בהקשר הזה קפצו בכמה רמות בשנים האחרונות, עם כניסתן של טכנולוגיות ניתוח מידע חדישות ובינה מלאכותית. ניתוחים אלה חושפים הלבנת הון, ובלעדיהם תיפגע מאוד היכולת של המערכת הפיננסית העולמית להילחם בהלבנת הון.

כדי להלבין כספים שמקורם בעבירה, צריך להעביר אותם דרך המערכת הפיננסית. כסף "שחור" מופקד אצל חבר בורסה ולאחר פעילות מסחר מינימלית נמשך החוצה ומקוטלג כרווחים בשוק ההון. כספים שמקורם בעבירה מתקבלים בבנק זר, מועברים דרך חברת קש לישראל, וכאן מוצאים את דרכם למי שעומד לקצור את פירות העבירה.

בעבר, נהוג היה לומר ש"לכסף אין ריח". הדיווחים על תנועות כספים לא רגילות על ידי בנקים וגופים פיננסים גורמים לכך שלכסף "יש ריח", וניתן לעקוב אחריו בתוך המערכת הפיננסית. לכן, הדיווחים האלה כל כך חשובים.

מסמכי FinCen המודלפים הציבו זרקור על התנהלות חלק מהבנקים שהעבירו דיווחים. הדלפת מידע רגיש שכזה מגוף שלטוני, שנועד לשמש כמאגר מידע ענק, עלול לגרום לבנקים ולגופים פיננסים לחשוב פעמיים לפני דיווח על פעילות פיננסית חשודה, ואסור שזה יקרה.

על מנת שהדלפה כזו לא תקרה גם בישראל, על רשות איסור הלבנת הון הישראלית לוודא שהמידע שברשותה מאובטח כראוי ופעול לחיזוק אמון המערכת הפיננסית בסודיות המאגר.

ד"ר (עו"ד) צבי גבאי הוא ראש מחלקת שוק ההון במשרד ברנע, לשעבר הממונה על האכיפה ברשות ני"ע