אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חברת WeWork מבטלת את חוזה הייעוץ של המייסד אדם נוימן צילום: גטי אימג'ס

חברת WeWork מבטלת את חוזה הייעוץ של המייסד אדם נוימן

חברת חללי העבודה מבטלת את חוזה הייעוץ של המייסד הישראלי בטענה שהפר את תנאי שאסר עליו להתחרות בחברה. נוימן ייקבל רק חלק מ-185 מיליון הדולר עליהם סוכם

20.10.2020, 10:04 | שירות כלכליסט
חוזה ייעוץ בשווי 185 מיליון דולר שנחתם בין סופטבנק ומייסד WeWork אדם נוימן בעת עזיבתו את החברה אינו תקף יותר, כך לפי הודעת יו"ר WeWork.

"איני חושב שחוזה הייעוץ עדיין תקף", אמר יו"ר החברה מרסלו קלור בכנס של העיתון וול סטריט ג'ורנל שהתקיים ביום שני. "אני חושב שאדם הפר כנראה חלק מהסעיפים בחוזה, אז הוא כבר לא בתוקף".

קראו עוד בכלכליסט

עם זאת, הוא הוסיף וציין כי נוימן "עזר במיוחד בתחילה" ללמד את סופטבנק על החברה. קלור, המכהן גם בתפקיד בכיר בסופטבנק לא הסכים לפרט כיצד נוימן הפר את החוזה, ואמר כי זה עדיין נמצא בהליכים משפטיים. נוימן נאלץ לפרוש בשנה שעברה מהחברה שהקים לאחר הניסיון הכושל להנפיק אותה.

כחלק מחבילת הפרישה שלו, סופטבנק הסכימה לקנות מניות בשווי מיליארד דולר מנוימן, לממן מחדש חוב בגובה 500 מיליון דולר ולשלם לו 185 מיליון דולר עבור ייעוץ. עובדי החברה ואחרים העבירו ביקורת על התשלומים הנדיבים שהוענקו למייסד. דובר מטעמו של נוימן סירב להגיב.

אדם נוימן, מייסד WeWork, צילום: דן קינן אדם נוימן, מייסד WeWork | צילום: דן קינן אדם נוימן, מייסד WeWork, צילום: דן קינן

ההסכם עם נוימן כלל תנאי לפיו לא יתחרה ב- WeWork במשך ארבע שנים, כך לפי אדם המעורה בפרטי ההסכם. לדבריו, הוא אינו מחויב יותר לתנאי הזה ולא קיבל את מלוא 185 מיליון דולר עליהם סוכם.

במאי האחרון הגיש נוימן תביעה נגד סופטבנק בטענה שהחברה היפנית לא עמדה בהתחייבות שלה לרכוש מניות בשווי קרוב למיליארד דולר. "אנחנו כנראה היינו מעט אגרסיבים מדי עם WeWork", הוסיף קלור בתשובה לשאלה האם סופטבנק למדה את הלקח מאסטרטגיית ההשקעה שלה של השנים האחרונות. "נראה שאפשרנו ליזם לעבוד בצורה חופשית מדי בלי המעורבות הנכונה של סופטבנק".

עוד הוסיף כי ב-WeWork מקווים להגיע בשנה הבאה לרווחיות. "לחברה צריך להיות רבעון רווחי במהלך השנה הבאה", אמר. "בשנה לאחר מכן WeWork תהפוך להיות חברה רווחית עם תזרים מזומנים חיובי". לדבריו, על מנת שהחברה תהפוך להיות רווחית שיעור התפוסה של הנכסים המושכרים צריך לעמוד על 67%-68%. "לפני המגיפה היינו בשיעורי תפוסה של 80%-85%. אז כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לחזור לרמות תפוסה שהיו לנו", הסביר, אך לא סיפק את שיעורי התפוסה הנוכחיים.

להערכתו של קלור, לאחר סיום הקורונה חברות ועובדים יאמצו מודל עבודה היברידי יותר, במסגרתו יעבדו חלק מהשבוע במשרד ובשאר הזמן מהבית. "בחזרה לשגרה הכל ישתנה לנצח", אמר. "האנשים שחושבים שברגע שהמגיפה תסתיים החיים יחזרו להיות כפי שהיו, אז זה לא עומד לקרות כי שינינו את האופן שבו אנחנו מתנהגים כבני אדם".

תגיות