בנק ישראל בזבז את נשק יום הדין

בשבוע שעבר, בנק ישראל יצא בבשורה: לראשונה בתולדות ישראל, הבנק החל "לעשות שימוש בכלי הריבית השלילית". מדובר בנדבך נוסף של התוכנית למתן אשראי לבנקים, שבמסגרתה בנק ישראל ילווה בריבית קבועה של מינוס 0.1% לבנקים שייתנו לעסקים קטנים הלוואות בריבית שלא תעלה על פריים + 1.3%. אם ירון וחבריו ילוו לבנקים המסחריים 100 שקל, הם יקבלו בסוף התקופה קצת יותר מ־99 שקל בחזרה. במילים אחרות: כסף בחינם.

אין ספק שאם יש זמן לשלוף בו את נשק יום הדין הזה, זה עכשיו. אבל האופן שבו בחר בנק ישראל להשתמש בנשק הזה מעט מוזר. בנקים מסחריים יקבלו כסף בחינם, אפילו בדיסקאונט, ואז יעבירו אותו לעסקים קטנים שישלמו ריבית של כמעט 3%. למה בעצם? בנק ישראל, שמחזיק במונופול מלא על יצירת כסף, החליט לתת הטבה לעסקים הקטנים - לא לבנקים. בבנקים ימהרו לענות: יש לנו מטות, יש לנו משכורות, יש לנו ארנונה, חשמל, ציוד, מערכות תקשורת. ובנק לא עובד בחינם. בנקים הם מתווכים פיננסים בהגדרה, ולתיווך יש מחיר.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: רויטרס

אלא שבתקופה כזאת, חייבים לשאול אם הבנקים לא יכולים לגבות "מחיר" נמוך יותר - או להלוות בחינם בעצמם. בנק ישראל והעומד בראשו טעו כאשר קבעו עבור הבנקים מראש את הריבית. במקום, הם היו צריכים לפתוח מכרז ולתת לבנקים לתמחר את עבודתם - וגם להתחרות זה בזה. סביר מאוד שבמחלקה המסחרית של בנק או שניים היו מנצלים את האירוע לצורכי שיווק ומחלקים את הכסף בחינם לעסקים שעומדים בתנאים.

בבנקים עובדים אנשי מקצוע רציניים, לא צריך לחשב עבורם תחשיבים ולדאוג להם לפרנסה. הרי בבנקים עצמם וגם בבנק ישראל אוהבים להתגאות שהמערכת הבנקאית הגיעה למשבר במצב מצוין. דווקא כשכל הכוכבים הסתדרו, בבנק ישראל חסמו מראש כל אפשרות לתחרות - שהיתה יכולה על הדרך להזניק בנקים קטנים ויעילים יותר.