אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
להפוך את הבלאק פריידיי לגרין פריידיי צילום: מיכה בריקמן

דעה

להפוך את הבלאק פריידיי לגרין פריידיי

לקראת טירוף הקניות הלא הכרחיות ברשת בבלאק פריידי, כדאי לעצור ולחשוב רגע לפני ששולפים את האשראי; ההתנהגות הצרכנית הפכה לבלתי מבוקרת, וגורמת לנזק בלתי הפיך לסביבה

27.11.2020, 07:22 | עו"ד שרית גולן-שטיינברג

בואו נעשה תרגיל: ניגש לארון הבגדים או לארון המטבח ונצביע על הפריטים בהם לא השתמשנו בשנה האחרונה. ככל הנראה נמצא לפחות שניים או שלושה פריטים שאינם בשימוש. למרות זאת, זה לא ימנע מאיתנו את הרכישות הבאות באחד מהאתרים או החנויות המציעים לנו מוצרים זולים ונגישים מאי פעם.

קראו עוד בכלכליסט

תרבות הצריכה התפתחה בשנים האחרונות על רקע הגידול ברכישות המקוונות באתרים הבינלאומיים ובעזרת השילוח אשר הפך להיות זמין ומהיר יותר.

חודש נובמבר נחשב לחודש חגיגת הקניות הבינלאומי ודבר לא יעצור את הקונים הנלהבים מלרכוש ללא בקרה וללא צורך אמיתי, כל זאת מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות הסביבתיות החמורות המאפיינות את בהלת הקניות התופסת את כולנו לרכוש כמה שיותר בכמה שפחות כסף.

יריית הפתיחה לשלל ימי הקניות החגיגיים נורתה ביום הרווקים הסינים שלוותה בימי שופינג IL, מה שמאפשר למיליוני אנשים לקנות בלחיצת כפתור בלי לצאת מהבית. תמשיך בחגיגת ה-Black Friday ותסתיים ב"אפטר פארטי" של הסייבר מאנדיי (cyber Monday). ומי יודע אילו עוד ימים ימציאו אנשי השיווק הדיגיטלי על מנת למשוך את הקונים שנפלו ברשת ולפתות אותם להמשך רכישות למוצרים שהם אינם באמת צריכים, מוצרים אשר יצטרפו לערמת הפריטים ללא שימוש בארון.

בהודעה שפרסמה חברת דואר ישראל בשנת 2019 נכתב כי בעשור האחרון חל גידול של 370% בהזמנת חבילות מחו"ל, וכ-770% במשקל החבילות שהוזמנו. ההליך המוגבר של ייצור המוצרים, אריזתם והיקף משלוחם ממדינות רחוקות כרוך בפליטת גזי חממה, שריפת טונות של דלקים וזיהום סביבתי עצום ומתמשך. כלומר, מדי שנה אנו מייצרים כמות עצומה של חבילות המזהמות מדינות בכל רחבי העולם, שיהפכו ככל הנראה במהרה ל-16 אלף טון פסולת בשנה הקרובה כאן, בישראל. ובסופו של עניין – תרבות הצריכה המוגזמת שפיתחנו בעשור האחרון משחקת תפקיד משמעותי בהחרפת משבר האקלים העולמי.

על פי דו"ח שפרסמה שב"א (שירותי בנק אוטומטיים) בשנת 2019, הישראלים ביצעו כמות שיא של 122 מיליון עסקאות בכרטיסי אשראי בהיקף של 26.8 מיליארד שקלים. כלומר 122 מיליון חבילות של מוצרים שאינם מתכלים נארזים בניילון, ולא אחת אותו הניילון עוטף קופסת פלסטיק, כשכל אלה נשלחים בתוך קופסת קרטון מרופדת בניילון נוסף או בגזרי נייר וכל "הטוב" הזה נסגר בסרט דביק. כ-90% מכלל מוצרי אריזה אלו אינם ניתנים למחזור ונותרים להתפרק במזבלות או בקרקעית הים במשך שנים רבות. המשמעות היא, שאריזת הניילון העוטפת את החולצה שהזמנתם ביום הרווקים הסינים בשנת 2020 ב-20 שקלים תתפרק רק בעוד כמאות שנים, בערך בשנת 2120, אם לא מאוחר יותר.

קניות ברשת בכרטיס אשראי, צילום: PEXELS קניות ברשת בכרטיס אשראי | צילום: PEXELS קניות ברשת בכרטיס אשראי, צילום: PEXELS

ברבות השנים, האדם דאג לספק את הצרכים שלו ולשפר באופן מתמיד את איכות חייו. כך גם הצרכן הישראלי הפך לנבון ומתוחכם, הוא משווה מחירים ומחפש את המחיר המשתלם עבור המוצרים שהוא צורך ומוודא כי מדובר במוצרים שיש בהם לתרום לאורח חיים נכון ובריא. אך בה בעת, הצרכן הישראלי שותף להתנהגות צרכנית בלתי מבוקרת הפוגעת באקלים ומביאה לנזק בלתי הפיך לסביבתנו.

דווקא עכשיו על רקע משבר הקורונה העולמי, חובה על כולנו לדאוג לסביבה שלנו, ולשנות את הרגלי הצריכה הבלתי מבוקרת הגורמת לייצור מוגבר, פליטת מזהמים, פסולת בלתי מתכלה בכמויות עצומות ולהעמקת משבר האקלים.

את הבלאק פריידיי המפורסם אפשר ורצוי להפוך ל"גרין פריידיי". לרכוש פחות מוצרים חסרי תועלת, לצרוך בצורה מושכלת ולשימוש ארוך טווח, ובעיקר - לצרוך תוצרת ישראלית מקומית. כך גם הסביבה תרוויח וגם הכלכלה הישראלית.

עו"ד שרית גולן-שטיינברג היא יו"ר איגוד ערים לאזור מפרץ חיפה והסביבה

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות