אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
העתיד בתחום בטחון המזון: המחקרים של קרן BARD מובילים לשינוי בחקלאות צילום: יח"צ

העתיד בתחום בטחון המזון: המחקרים של קרן BARD מובילים לשינוי בחקלאות

פרופ' יורם קפולניק, מנכ״ל קרן BARD על התהוות מחקר ופיתוח חקלאי ישראלי-אמריקאי במציאות משתנה

02.12.2020, 13:53 | בשיתוף קרן BARD
בזמן ששטחי החקלאות העולמיים מצטמצמים ושאלת ביטחון המזון הפכה רלוונטית מתמיד, ממשלות ישראל וארצות הברית לא קופאות על השמרים. כבר 40 שנה ששתי המדינות משתפות פעולה במחקר חקלאי בשילוב בין מוחות ישראלים ואמריקאים למען הדורות הבאים, במסגרת קרן .BARD

הקרן מעודדת פיתוח כלים להתמודדות עם מגוון נושאים הרלוונטיים לנושא ביטחון המזון, ותומכת במחקרים חדשניים משותפים למדענים משתי המדינות. היא נוסדה על ידי שתי הממשלות, מתוך מטרה לממן פעילות של מחקרים מעשיים בתחום החקלאות, ומאז הקמתה ועד היום עוסקת בשלל נושאים רלוונטיים לחקלאות ונותנת מענה לצרכי התחום לפי הצורך. עד היום הוגשו למשרד הקרן הממוקם בישראל מעל 5,000 הצעות מחקר שמהן מומנו 25% בשם קידום המצוינות. מבין תחומי המחקר שהקרן תומכת בהם אפשר למצוא מחקר גנטי בצמחים ובבעלי חיים, בריאות בעלי חיים, איכות ובטיחות של תוצרת חקלאית, הגנת הצומח והתמודדות עם מזיקים, מדעי הקרקע והמים והנדסה חקלאית.

בראיון עם מנכ"ל הקרן, פרופ' יורם קפולניק, הוא מסביר את חשיבותה של פעילות BARD לשתי המדינות ועל חשיבות התמיכה במו"פ חקלאי ישראלי-אמריקאי תוך מתן דגש על התוצאות המצוינות והרווח המדעי ממנו נהנים השותפים והעולם כולו.

 

כיצד מתקיימת הבחירה בפרויקטים בהם תומכת הקרן?

״הצעות המחקר נשלחות לחוות דעת של מומחים בעולם בתחומם הספציפי ורק אח"כ הם מועברות לשיפוט באמצעות 8 פאנלים. ״כל הצעה מובאת לדיון במקביל גם בישראל וגם בארה״ב, בפאנלים מקבילים, כלומר על כל הצעה עוברים מומחים היושבים בשני פאנלים נפרדים, אחד ישראלי והשני אמריקאי. כל מדינה קובעת באופן בלתי תלוי את סדר העדיפות שלה, ומה חשוב לחקלאות שלה, ובוחנת איך הרעיון המחקרי נוגע לה בצורה מעשית. חברי ועדות השיפוט בפאנלים בשתי המדינות, בוחנים את הצעות המחקר ואת חוות הדעת שמתקבלות עבור כל הצעה בהיבטים של מצוינות ורעיונות מדעיים חדשניים, מציגים את הטיעונים המקסימליים ואת האינדיקציה כי המחקר בר ביצוע ויש לו היתכנות גבוהה לתרום לחקלאות שתי המדינות. מדובר בשיתוף פעולה אמיץ, ובה בעת עצמאי, בו כל אחד מביא אל הפאנל את היתרונות והמומחיות שלו״.

בשלב הבא מאחדים את שתי הרשימות ויוצרים רשימת קדימויות אחת. כך שאם נושא מחקרי נמצא בראש שתי הרשימות, קרוב לוודאי שיהיה לו סיכוי רב יותר לקבל את התמיכה. למרות ההבדלים בגודל המדינות ושטחי החקלאות בהן, יש לא מעט תחומים משותפים, ובמקרה ועולים נושאים ייחודיים לכל מדינה, כל אחת פותרת אותן באופן עצמאי.

פרופ פרופ' יורם קפולניק, מנכ"ל קרן BARD | צילום: פפה גומז פרופ

במה מתבטא הייחוד של קרן BARD? במה היא שונה מקרנות אחרות?

הקרן היא מקור המימון התחרותי הגדול ביותר למחקר תשתיתי יישומי בתחום החקלאות המתנהל בשיתוף פעולה בין ישראל לארה"ב. אנו תומכים במחקרים המספקים ידע תשתיתי לפיתוחים, לטכנולוגיות ולכלים בפרקטיקה החקלאית ותורמים לייצור ולייצוא בשתי המדינות.

לאורך השנים הקרן התאימה את עצמה למציאות המשתנה, ולצד מימון מחקרים היא פותחת מסלולי תמיכה נוספים. כך למשל הקרן מעניקה מדי שנה גם כ- 10 מלגות ללימודי פוסט-דוקטורט לחוקרים צעירים במדינה האחרת. בנוסף מממנת הקרן גם סדנאות של מומחים בנושאים בוערים ודיונים בבעיות הקיימות בתחום ביטחון המזון. ״אנחנו מאפשרים לאמריקאים וישראלים להיפגש, לעתים גם להזמין עמית מומחה מאירופה או כל מקום אחר בעולם, ולקיים דיון מעמיק בנושאים שהם צו השעה. מדובר לא רק במימון מחקר. אנחנו דואגים לכל הפלטפורמה הזו של המחקר החקלאי״.

קפולניק מונה לתפקידו לפני כשלוש שנים. הוא מכיר את פעילות הקרן ואת צרכי המחקר מקרוב. כמדען צעיר הוא אף קיבל מלגת פוסט-דוקטורט מהקרן ועם חזרתו מארה״ב, זכה גם במענקי מחקר מהקרן. ״הקרן עיצבה את דרכי המקצועית כמו גם את דרכם של רבים העוסקים במחקר חקלאי אפליקטיבי. הקרן היא בית מגוון ומנגנון עדכני ואמין ועובדה היא ששתי המדינות מחזיקות ממנו לאורך זמן, למרות טלטלות חקלאיות, פוליטיות ואחרות״.

  

הקרן קיימת כבר 4 עשורים, האם יש התייחסות ל״טרנדים״ ומגמות במחקר ופיתוח בחקלאות?

״למרות שאנחנו מקפידים על עדכנות וחדשנות, לא קיימת נטייה לתמוך בנושאים פופולריים עכשוויים רק בשל להט הציבור לעסוק בהם. כך למשל, הקרן לא תומכת במחקר קנאביס, כי לא קיימת הסכמה לעסוק בו ברמה הפדראלית בארה"ב. אנחנו אמנם לא מתנגדים לזה, והחקלאות בישראל הולכת לקראת זה, וכרגע זו פלטפורמה שיכולה לגייס תמיכה ממקורות אחרים. ישנם נושאים שהם פחות טרנדיים שנשקיע בהם, לדוגמא מחקר גנטי בצמחים ובבעלי חיים. כך למשל סייעו חוקרים ישראלים לתרום למשק החלב האמריקאי, וזאת בשל ידע וניסיון מוקדמים שהצטברו במחקר העוסק בטיפוח הפרה הישראלית ששולב עם ידע טכנולוגי חדשני שפותח בארה"ב. כתוצאה מכך, שופרה תנובת החלב בשתי המדינות ב-25 שנה האחרונות - עלייה דרסטית של 25% בתנובת החלב ואיכותו. יתכן וכל מדינה הייתה מגיעה לכך בעצמה אבל שיתוף הפעולה בהשבחת עדר החלב בישראל נהנה גם הוא מהידע וכלי המחקר שפותחו במשותף, ובעיקר נחסך זמן יקר.

״במקביל נמצא כי הקרן הקפידה כל השנים על הכנסת חדשנות לתחומים שלא נחשבים אופנתיים, כדי לתחזק את ביטחון המזון. ישראל צריכה להיות רגישה לביטחון המזון הלאומי שלה אפילו יותר מארה״ב, כי תנאי הסביבה שלה שונים. אם יש למשל בצורת בקליפורניה, בארה״ב הגדולה קיימות אלטרנטיבות, אבל בישראל זה לא ככה, ואנחנו מקפידים לבחור מחקרים מתחום אחסון תוצרת חקלאית והארכת חיי מדף. אבל המשמעות של בטחון המזון היא לא רק זמינות על המדף, אלא גם היותו של המזון בר השגה ושווה לכל כיס, וזה אומר שצריך לפתור את בעיות המזיקים ולתת חלופה לחומרי ההדברה, לפתח שיטות הזנה והשקיה. בנוסף, אני אישית חושב שאיכות המזון חייבת להיות גם היא מדד בקביעת הביטחון התזונתי של המדינה. כך למשל הקרן מתכננת להרחיב את הפעילות לתחום מזון ותזונה. ערך היצרנות הוא חשוב מאוד, אבל חשוב גם להתאים לו ערכים של בריאות. אם תפוח מאוחסן במשך חודשים לפני שאוכלים אותו, נשאלת השאלה כמה באמת מהערכים התזונתיים נשארו בו? אנחנו רוצים להתרכז במה שחשוב להזנת הדור הבא ולבריאותו בישראל ובארה״ב״.

 

חקלאות דגים, צילום: יח"צ חקלאות דגים | צילום: יח"צ חקלאות דגים, צילום: יח"צ

תוכל לתת דוגמה בולטת למחקר שעבר מהמעבדה לשטח ועשה שינוי בתחום ביטחון המזון?

״כאמור, התזונה היא נושא ׳חם׳ בארה״ב כרגע. וכבר שנים מומלץ להוסיף דגים לדיאטה כמקור חלבון בריא, אבל בעולם כולו חלה ירידה בתנובת הדגים בים הפתוח, ועולה הצורך בפיתוח ענף מדגה מתועש שלא תלוי בים. חוקרים מישראל ומארה"ב הובילו מהפכה בעולם המדגה ויצרו מצב בו הצליחו לביית מינים של דגי ים שקודם לכן היה צורך לדוג אותם בים הפתוח, כמו למשל בס, לברק ודניס, ללמוד את מחזור החיים שלהם ולמצוא פתרונות לגדל אותם בצורה חקלאית ראויה, ללא תלות בדייג בטבע. השיטה שפותחה לביות מיני הדגים מהים הכניסה לאורך השנים 12 מיליארד דולר לכלכלת שתי המדינות ולעולם כולו אך העיקר העלתה את הזמינות של הדגים לדיאטה בריאה יותר״.

 

מה צופן העתיד בתחום ביטחון המזון?

״לאחרונה אירחנו את סגן שר החקלאות האמריקאי באירוע מתוקשר (בזום) שטען כי לדידו בימים אלו ביטחון המזון הוא האירוע הכי המשמעותי המעסיק את אזרחי ארה"ב, ויש לעשות כל שעולה בידינו כדי להשיג ביטחון זה. באותו אירוע השתתף גם שר החקלאות ופיתוח הכפר מר אלון שוסטר שאמר כי בטחון המזון העתידי יצטרך לקחת בחשבון את העובדה שבעולם הולכים ומתכלים משאבים טבעיים התומכים בביטחון המזון (כגון: מים, קרקע) ותהפוכות מזג האויר ובעיקר ההתחממות הגלובלית יגרמו לשינויים שאנחנו צריכים להיות מוכנים להם. אז מעבר לצורך המתמיד במציאת פתרונות והתאמת זנים חייבים לשקול רעיונות שעד לא מזמן נחשבו דמיוניים.

מה צופן העתיד בתחום ביטחון המזון?

״לאחרונה אירחנו את סגן שר החקלאות האמריקאי ד"ר סקוט הצ'ינס באירוע מתוקשר (בזום) שטען כי לדידו בימים אלו ביטחון המזון הוא האירוע הכי המשמעותי המעסיק את אזרחי ארה"ב, ויש לעשות כל שעולה בידינו כדי להשיג ביטחון זה. באותו אירוע השתתף גם שר החקלאות ופיתוח הכפר מר אלון שוסטר שאמר כי בטחון המזון העתידי יצטרך לקחת בחשבון את העובדה שבעולם הולכים ומתכלים משאבים טבעיים התומכים בביטחון המזון (כגון: מים, קרקע) ותהפוכות מזג האויר ובעיקר ההתחממות הגלובלית יגרמו לשינויים שאנחנו צריכים להיות מוכנים להם. אז מעבר לצורך המתמיד במציאת פתרונות והתאמת זנים חייבים לשקול רעיונות שעד לא מזמן נחשבו דמיוניים.

כך למשל, נראה יותר ויותר מערכות גידול שאינן תלויות במשאבי הטבע כמו קרקע ומים, ויותר חקלאות ורטיקלית בחללים סגורים המותאמים לגידול מבוקר של גידולים חקלאיים. כרגע למשל, אחת הבעיות של סוג זה של חקלאות היא העובדה שניתן לייצר בה בעיקר גידולים בהם רק העלים ראויים למאכל (כגון גידול עלי בייבי, סוגי חסה שונים, וכו'). כדי לייצר ירקות נוספים נושאי פרי, הצמח זקוק ליותר אנרגיה, המצריכה עלויות גבוהות המתבטאות בתאורה חזקה יותר ותנאי קיום מבוקרים המייקרים את מחיר המוצר. בעתיד, כך נראה, נתגבר גם על הקושי הטכנולוגי ויוזלו עלויות הגידול. בנוסף, בטחון המזון יגיע לא רק מחקלאות יבשתית קונבנציונלית, אלא גם מתעשיות מזון שאינן צורכות שטחי קרקע גדולים, כמו למשל שימוש בים כמשאב לייצור מקורות חלבון, מינרלים וויטמינים (תוך פגיעה אקולוגית מינימלית) שישמשו לתעשיית המזון. ייצור המזון יכול להיות תלוי במקורות חלבון שמקורם בקבוצות חיים אחרות מהמקובלות כיום, כמו למשל חרקים – אלו כיוונים שהמחקר והתעשייה כבר סימנו כיעדים עתידיים.

עם הזמן אנחנו נקראים לחשיבה מחודשת בתדירות הולכת וגוברת, ומזומנות לנו עוד שנים רבות בהן נמשיך למיין רעיונות חדשים שיבואו אל החקלאות, כדי שנוכל בפריסה העתידית לקחת בחשבון גם את נושאי איכות וצריכת המזון, הרגלי הצריכה של המזון והשפעתם. כך למשל, בהינתן שיותר ויותר ילדים נוהגים לצרוך מזון תוך כדי שהם צופים במסכים, הרגל המסיח את דעתו של הילד וסומן כאחד מהרגלי הצריכה התורמים להשמנת יתר בארה"ב, חינוך מגיל צעיר של החך למזון מזין שאינו מגיע באריזה "מרשרשת" יהיה גם הוא אתגר הקשור לביטחון המזון ובריאות הציבור. אמנם התחלנו בחקלאות אבל אנחנו בהחלט מודעים לכל נושאי החומרים הכימיים המלווים ומשמשים בתעשיית המזון, רובם אינם מזיקים אבל דווקא בטבע עשויות להימצא חלופות טבעיות וראויות לא פחות - אפילו לצבעי מאכל וחומרים משמרים. אין ספק כי המחקר בתחום, זה יעורר מוטיבציה בתעשייה לשימוש באלטרנטיבות טבעיות״.

לאורך השנים נקטפו פירות שיתוף הפעולה שמיסדה קרן BARD בכיוונים רבים, והקרן זוכה לטפל בנושאים רבים שקיבלו מעט תשומת לב ממקומות ממוסדים. "השקעה של דולר אחד במחקר ופיתוח באמצעות קרן BARD תרמה 16 דולר לשתי המדינות – זהו מכפיל מדהים שלוקח בחשבון לא רק את התרומה של הקרן בפרויקטים השונים, אלא גם את התרומה בהכשרת דורות של מדענים צעירים שהשתלבו באקדמיה ובתעשייה של שתי המדינות״, מסכם קפולניק, ״התרומה לא הצטמצמה רק לשתי המדינות (ישראל וארה"ב) אלא גם התרחבה לעשייה חקלאית בתחומים שונים במדינות אחרות בעולם. יש כאן שת״פ רב-שנים עקבי בין ישראל לארה״ב, שאינו תלוי במצבים פוליטיים שמשתנים בכל אחת מהמדינות, למען עתיד משותף טוב יותר״.

לפרטים נוספים על קרן BRAD לחצו >>

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות