אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בדרך לאנרכיה: כשהשיקולים פוליטיים גרידא - הציבור מאבד אמון צילום: מארק ישראל סלם - גרוזלם פוסט

דעה

בדרך לאנרכיה: כשהשיקולים פוליטיים גרידא - הציבור מאבד אמון

מהזיגזג לגבי הסגר הלילי, דרך פתיחת הקניונים ועד לוויתור לאיחוד האמירויות על הגדרה כמדינה אדומה - שורת ההחלטות האחרונות בנוגע לקורונה מוכיחה, שוב, שהשיקולים הראשונים שעומדים בראש מעייניהם של מקבלי ההחלטות הם פוליטיים

09.12.2020, 18:57 | אדריאן פילוט

אזרחי ישראל הלכו אמש לישון עם הידיעה שעל רקע הזינוק בתחלואה, אין מנוס מלהטיל סגר לילי. אלא בגלל "קשיים משפטיים" שההוראה עצמה עוררה, סגר לילי להפחתת התחלואה לא יהיה. במקום זאת הוחלט על פתיחת כל הקניונים בישראל.

קראו עוד בכלכליסט

איך הגענו לשם? ועוד מבלי להתייעץ בכלל. רק אלוהים יודע. מאז שנתניהו - הנמצא בעיצומו של קמפיין בחירות עמוק - רץ לשדה התעופה "לקבל" את החיסונים (אחרת הם היו עלולים להיעלב ולחזור בחזרה למפעל), התרחשו עוד כמה אירועים חדרי כושר הודיעו בחגיגיות שלמרות התנגדותה של הממשלה ושל שר הבריאות, הם מתכוונים לפתוח את שעריהם ב-23 בדצמבר, זאת אחרי ששר הבריאות ביטל את הפגישה עימם. ההחלטה זכתה לתמיכה של כמה וכמה מפלגות בכנסת. מוקדם יותר התברר כי כדי למנוע משבר, איחוד האמירויות לא תהפוך למדינה אדומה. השיקול, באופן די גלוי - פוליטי. לפני שעה קלה, כחול לבן הצליחו להעביר את חוק השוויון בכנסת - בניגוד להסכמות עם הליכוד, כאשר ה"דחף" לאשר דווקא עכשיו את החוק ברור ושקוף.

נתניהו ואדלשטיין מקבלים את משלוח החיסונים של פייזר נתניהו ואדלשטיין מקבלים את משלוח החיסונים של פייזר נתניהו ואדלשטיין מקבלים את משלוח החיסונים של פייזר

האזרחים הישראלים - אלו שעדיין לא איבדו את הסבלנות ואת הכוח - מסתכלים במתרחש, בעיקר בימים האחרונים שבהם התברר באופן חד כי אנו בעיצומו של קמפיין בחירות, שאין מדיניות, אין קוהרנטיות, ומבינים שבעצם כל אחד אדון לעצמו. ומכאן לאנרכיה, הדרך קצרה. אין באמת ממשלה. אין באמת ריבון. משבר האמון הוא טוטאלי. הרוב המוחלט של אזרחי מדינת ישראל כבר לא מאמינים למילה ממה שיוצא מפיהם של מנהיגיהם. בימים הקרובים סביר להניח שנשמע יותר ויותר התבטאויות ומעשים המתארים את המגמה החדשה: ישראל בדרך לאנרכיה. מי ששובר את הקירות ואת העמודים, לא יכול להתפלא אחרי זה שהתקרה נופלת על ראשו. האזרחים כבר הפנימו שהשיקולים לקבל החלטות, לרבות בכל הקשור להגבלות ושחרורים - הן פוליטיות גרידא. שיקולים בריאותיים ואפידמיולוגים, לא שהם זוטרים, אלא שנכון לימים האלו, פשוט לא קיימים. הקורונה היא גלובלית, אבל חוסר האמון אינו כך ולבטח לא בהיקפים כאלו.

ממשלת נתניהו תגלה במהרה שהיא לא תוכל להכיל לא סגר לילי וגם לא סגר יומי. משטרת ישראל יכולה לסייע לאכוף, אבל אין לה מספיק שוטרים לעקוב אחרי כל אזרחי המדינה. היכולת לכפות בידוד, בדיקות, אמירת אמת בחקירה אפידמיולוגית - אבדה מזמן. כל המשאבים והכספים - שהם של ההאזרחים ולא של הפולטיקאים - הלכו לפח. מערכת קטיעת שרשראות הדבקה המפוארת שהוקמה בעלות של מיליארדי שקלים - בוזבזה. כל מהלך, מערכת או מדיניות לבלימת הקורונה, ללא יוצא מן הכלל, מבוססת אמון ואמינות. הממשלה הזו איבדה גם את זה וגם את זה.

ניכר כי המהלך הפוליטי של גדעון סער - שלפי סקרים ראשונים עשוי לשבור שוויון ולהביא את הליכוד ל-25 מנדטים בלבד - רק הכניס את נתניהו להיסטריה גבוהה יותר וגרם לו לשחרר את הרסן עוד יותר. מעניין איך הוא מתכנן לשכנע את הציבור להתחסן.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות