אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנזקי הקורונה: "ההסתגרות בבתים פגעה ברפורמת הסוכר" צילום: דנה קופל

מנזקי הקורונה: "ההסתגרות בבתים פגעה ברפורמת הסוכר"

בעוד שבועיים יוחמר רף סימון הסוכר, הנתרן והשומן הרווי במוצרי המזון, אך במשרד הבריאות כבר מודים שהקורונה הובילה לאדישות בנושאי תזונה ונטרלה את רפורמת הסימון של רכיבים מזיקים

15.12.2020, 08:10 | נורית קדוש

משבר הקורונה, שכבר תקופה ארוכה מטלטל את צמרת משרד הבריאות, מנטרל את השפעות אחת מהרפורמות החשובות למשרד בשנים האחרונות - סימון מזון מזיק, מה שזכה לכינוי "רפורמת הסוכר".

שבועיים לפני שיוחמר רף סימון הסוכר, הנתרן והשומן הרווי במוצרי המזון, משרד הבריאות מודה כי המשבר ותקופות הסגר שבאו עמו שיבשו את מודעות הציבור והובילו אותו להיות יותר אדיש לבחירות הבריאותיות שלו בסופר. בדיון שהתקיים בשבוע שעבר בוועדת העבודה, הבריאות והרווחה, אמרה פרופ’ רונית אנדוולט, ראש אגף התזונה במשרד וממובילי רפורמת הסימון: “אנחנו רואים כבר היום שינויים בדפוסי הצריכה של הציבור, רוב הציבור רוצה את הסימונים ורואים ירידה בצריכת דגני בוקר ושתייה מתוקה. הקורונה קצת טרפה את הקלפים, אנשים הרעו את הדפוסים בגלל שהייה ממושכת בבית, אבל אנחנו נחושים לקדם את השלב השני של הרפורמה”.

קראו עוד בכלכליסט

מימין: משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ”ל משרד הבריאות וממובילי הרפורמה, ואבי בן אסאייג, מנכ”ל אסם. הקשב של הציבור פחת, צילומים: עמית שאבי, איציק שוקל מימין: משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ”ל משרד הבריאות וממובילי הרפורמה, ואבי בן אסאייג, מנכ”ל אסם. הקשב של הציבור פחת | צילומים: עמית שאבי, איציק שוקל מימין: משה בר סימן טוב, לשעבר מנכ”ל משרד הבריאות וממובילי הרפורמה, ואבי בן אסאייג, מנכ”ל אסם. הקשב של הציבור פחת, צילומים: עמית שאבי, איציק שוקל

הירידה שלא קרתה

"משרד הבריאות טעה ועובדה שהמהלך שהוביל נכשל", אומר אבי פקר, מנכ"ל ובעלים חברת הוופלים “מן”, בשיחה עם "כלכליסט. "מתוך הבנה שמדובר במהלך שגוי ושהצרכנים יודעים שכשהם קונים ופל או ממתק, הם צורכים סוכר, קיבלנו החלטה אסטרטגית לא לשנות את המתכונים ולא לייצר ופלים מופחתי סוכר, ולראיה המכירות שלנו השנה לא נפגעו. זה לא רק אצלנו, ואפשר ללמוד על כך גם משיטוט בחנויות המזון, שלא צמצמו את השטח המיועד לממתקים ולחטיפים, כיוון שהצריכה נמשכה באותו קצב שהיה לפני הסימון".

פקר לא לבד. לדברי אבי בן אסאייג, מנכ"ל אסם, הציבור הגיב באדישות לרפורמת סימון המזון המזיק: "ציפינו לירידה בעולם הממתקים בעקבות הסימון, ולכן לכל מוצר הכנו אלטרנטיבה מופחתת, אבל הירידה לא קרתה". בן אסאייג הוסיף כי בתחילת השנה נרשמה ירידה בצריכת דגני בוקר, אולם עם הסתערות הלקוחות על חנויות המזון בחודש מרץ הירידה נמחקה: "הצרכנים הסתערו על החנויות וקנו כל מה שהיה על המדפים, מסומן או לא מסומן".

קשה להתעלם מכך שלמשבר הקורונה, שהחל כחודשיים וחצי לאחר כניסת תקנות סימון מזון מזיק לתוקף, היה משקל לא מבוטל בכישלונה של הרפורמה. הציבור המבוהל קנה מכל הבא ליד, בלי לייחס חשיבות יתרה לערכים התזונתיים או לסימון על האריזות. בעקבות הסגרים וההגבלות נרשמה עלייה של כ־9% במכירות שוק המזון. באופן טבעי עיקר הצמיחה נרשמה בקטגוריות מוצרי מזון לבישול ביתי ופחות בקטגוריות ממתקים וחטיפים, שנפגעו מצמצום המפגשים החברתיים וחגיגות רבות משתתפים בימי הולדת לילדים. מנתוני שטראוס לסיכום תשעת החודשים הראשונים השנה עולה כי מכירות החברה צמחו ב־8.1%, בעוד מכירות חטיבת תענוג והנאה הפועלת בתחום החטיפים והממתקים צמחו ב־1% בלבד.

לא מתרגשים מההחמרה

התקנות שנקבעו לרפורמה קבעו כי מוצרים שייוצרו החל מינואר 2018 ואשר מכילים כמויות גבוהות של סוכר, שומן רווי ונתרן יסומנו בסמלים אדומים. יצרני המוצרים היבשים נערכו מראש עם מלאי שאיפשר להם בחודשים הראשונים ליישום הרפורמה לשווק מוצרים שעדיין לא סומנו, ועד שהגיעו המוצרים המסומנים כבר היה משבר הקורונה בעיצומו, והקשב של הצרכנים וגם של משרד הבריאות הוסט להתמודדות עם המגפה.

על פי נתוני סטורנקסט שהגיעו לידי “כלכליסט”, יש העדפה למוצרים עתירי סוכר, נתרן ושומן רווי. מכירות חטיפים מלוחים ללא סימון צמחו ב־11 החודשים הראשונים השנה ב־3%, בעוד חטיפים עם סימון המעיד על כמות שומן רווי גבוהה צמחו ב־119%. דגני בוקר ללא סימון צמחו ב־12%, בעוד המסומנים צמחו ב־18%.

להערכת פקר, גם לשלב השני ברפורמה לא תהיה השפעה על הציבור: "כמו שלא היתה משמעות לשלב הראשון, כך יהיה גם בשלב השני. המדפים מלאים במוצרים מסומנים וכעת יתווספו עוד מוצרים. משרד הבריאות סירב להבין שמדובר בתחום שאין בו שחור ולבן ושהציבור אוכל מהכל, ולכן צריך מהלך משולב עם משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, שיובילו מהלכים לחינוך לתזונה בריאה ופעילות גופנית, במקום להשאיר ליצרני המזון לחנך את הציבור באמצעות סמל על האריזה".

גם בחברת אסם לא מוטרדים מהשלב השני של הרפורמה. בינואר סומנו רק 25% ממוצרי החברה, ובינואר הקרוב יסומנו 28% מהמוצרים. החברה נערכת להמשיך ולשפר ערכים תזונתיים של מוצרים, אבל בדעה שרק מהלך הדרגתי יכול להביא לשינוי הרגלי הצריכה.

מנתוני החברה עולה כי במוצרי פינוק הסימון כמעט או בכלל לא השפיע, והצרכנים לא היו מוכנים לוותר על הטעם. במוצרים פונקציונליים רק 15% הושפעו מהרפורמה, והיתר העדיפו מוצר מסומן בסמלים המעידים על כמות גבוהה של סוכן, מלח או שומן רווי. "אני משוכנע שהפחתה הדרגתית של כמויות הסוכר, הנתרן והשומן על פני מספר שנים יעילה יותר מהפחתה דרסטית ששינתה את טעם המוצרים מקצה לקצה, ובסוף הצרכנים לא נגעו בהם", אמר בן אסאייג.

* * *

יבואני המזון זועמים

סימון המזון גרר גל תביעות ייצוגיות

יבואני המזון יוצאים נגד משרד הבריאות בטענה שלא הנחה אותם כנדרש, רגע לפני כניסת השלב השני ברפורמת סימון המזון המזיק. לא פחות מ־30 תביעות ייצוגיות כבר הוגשו נגד חברות המזון, בשל העובדה ש"התקנות לא מספיק ברורות”, לטענתם.

“לא קיבלנו הבהרות וליווי של משרד הבריאות ביישום שלהן, והתוצאה היא שלאחרונה אנחנו נחשפים לבקשות לתביעות ייצוגיות והתראות בגין סימון שנחשב למוטעה”, אמרה עו”ד יפה חובב, מנהלת ענף המזון באיגוד לשכת המסחר.

לדברי חובב, עד כה הוגשו 30 תביעות ייצוגיות נגד חברות מזון ונשלחו עוד מכתבי התראה רבים לפני תביעה. במכתב ששלחה כבר לפני למעלה מחודש למנכ"ל משרד הבריאות חזי לוי, העלתה לשכת המסחר טענות להפקרת היבואנים, אולם לטענתה עד כה לא נענתה. "מדובר בתקנות מורכבות, הניתנות לפרשנויות שונות”, נטען במכתב. “משרד הבריאות השאיר את היצרנים והיבואנים תחת חוסר ודאות עצום, כשהבעיה המרכזית היא החשיפה לתביעות ייצוגיות. חוסר הבהירות גורם לכך שכל מי שמעוניין בהגשת תביעה ייצוגית יכול לעשות פרשנות משלו לחובה המוטלת על יצרנים ויבואנים ועל בסיסה להגיש תביעה ייצוגיות אפילו אם היבואן עומד בדרישות החוק".

לטענת יבואנים, תביעה ייצוגית היא אירוע דרמטי בחיי חברה. היא משפיעה על המאזנים, היא מחייבת הוצאות של הגנה משפטית והיא פוגעת במוניטין של החברה.

ממשרד הבריאות נמסר: “לצורך יישום ההוראות החדשות ניתנו שנתיים להתארגנות. במסגרת הטמעת התקנות התקיימו כנסים בהשתתפות נציגי המשרד שבמסגרתם עלו שאלות הנוגעות להבהרת הדרישות. משרד הבריאות נענה לבקשת העוסקים לפרסם באתר שאלות ותשובות”.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות