הפערים בין גברים לנשים במקצועות היוקרתיים גדלים

בניגוד אולי למה שמקובל לחשוב על המגמות בחברה הישראלית, הייצוג של נשים במקצועות יוקרתיים נמצא במגמת ירידה או דורך במקום בשנים האחרונות. הייצוג של נשים במקצוע הרפואה, למשל, ירד משיא של 45% ב־2015 ל־39% בלבד ב־2018. הייצוג של נשים במקצוע עריכת הדין ירד מ־47% ב־2016 ל־44% בלבד ב־2018. כך עולה ממדד המגדר של שוות, המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר בירושלים, המתפרסם היום בפעם השמינית.

"הטיפול בבית מעכב נשים"

המדד בודק את מגמות אי השוויון בנין גברים לנשים לאורך השנים. הנתונים על הירידה בייצוג נשים במקצועות היוקרתיים מפתיעים ביחוד לאור העלייה בייצוג של נשים בחוגים במוסדות האקדמיים המלמדים מקצועות אלה.

מימין: ראשת שירותי בריאות הציבור שרון אלרעי פרייס ונשיאת ביהמ"ש העליון בדימוס מרים נאור. ירידה בייצוג הנשי | צילום: יאיר שגיא

מנהלת מרכז המידע 'יודעת' על נשים ומגדר ואחת מעורכות המדד, הדס בן אליהו, מסבירה את הירידה בשיעור הילודה הגבוה בישראל ובכך שמקצועות יוקרתיים דורשים שעות עבודה רבות. "בישראל הפריון הוא פי 3 מאשר במדינות המפותחות. זה יוצר נטל בלתי רגיל של עבודה שקופה — טיפול ועבודות הבית. בחלוקת העבודה בבית אין כמעט שינוי וזה משפיע על היכולת של נשים להשתלב במקצועות האלה".

מקצועות יוקרתיים נוספים בהם הייצוג הנשי במצב דומה הם הנדסה עם שיעור של 23% שדורך במקום בשנים האחרונות. לעומת זאת הייצוג של נשים בהייטק ירד משיא של 37% ב־2012 ל־35% ב־2018, כשכבר בשנת 2000 היו 34% מעובדי ההייטק נשים.

גם מדד המגדר כולו דורך במקום מ־2012, בין 0.87 ל־0.89, ללא שיפור. המדד משקלל את הפערים בין גברים לנשים בשורת תחומי חיים כמו עוצמה פוליטית וכלכלית, שוק העבודה, השכלה, אלימות במשפחה, עבודה שקופה בבית ועוד. המדד בודק את הפערים בין גברים ונשים, ולא את מידת השילוב של נשים בתחומים שונים, כך שגם אם חל שיפור בשילוב של נשים בתחום מסוים, אם ייצוג הגברים גדל באותה מידה, זה ייחשב כדריכה במקום.

תחום שבו נשים מוליכות, וזה מאוד לרעתן, הוא העוני. 62% ממקבלי קצבת הבטחת ההכנסה של הביטוח הלאומי הן נשים. זה שיפור קל מאוד לעומת 63% ב־2012. 43% מהנשים השתכרו ב־2018 עד גובה שכר מינימום לעומת 28% מהגברים. אחת הסיבות לכך היא שנשים עומדות בראש 84% מהמשפחות החד הוריות. תחולת העוני של גברים ירדה מ־17.5% ב־2012 ל־15.5% ב־2012. גם זו לשל נשים ירדה בתקופה זו ב־2% — אבל מ־20% ל־18%. העובדה שהאבטלה בקורונה פוגעת הרבה יותר בנשים תביא כנראה להרעה משמעותית.

לממשלת הענק הנוכחית היתה לפחות תרומה אחת חשובה. יש בה 8 שרות, 25% מהממשלה. זה מספר כפול של שרות מכל ממשלה אחרת וגם אחוז גבוה יותר. בתחום הפערים בעוצמה הכלכלית והפוליטית אין מגמה ברורה. רמת אי השוויון מתנדנדת מ־2013 בין 0.75 ל־0.85, כשב־2018 נרשמה עליה קלה בשוויון. סביר להניח שתרמה לנתון זה הכפלת מספר ראשות המועצות המקומיות מ־7 ל־14 ב־2018. משמעות הנתון היא ששיעור ראשות המועצה גדל מ־2.7% ל־5.4%, כך שהמצב עדין מביך אבל קצת פחות.

בקדנציה הקודמת של הכנסת נרשמו תקופות שבהן היו 34 חברות כנסת, כלומר 28% מכלל הח"כים. בכנסת הנוכחית יש 32 ח"כיות, כלומר 27%. למרות שיש 8 שרות יש רק 5 מנכ"ליות שמהוות 15% מכלל המנכ"לים בממשלה. זה הרבה פחות מ־2014 (תקופת ממשלת נתניהו־לפיד־בנט) שבה היו 7 מנכ"ליות שהיוו 24%.

שיעור הנשים הדירקטוריות בחברות ציבוריות הוא 23% מול44% בחברות ממשלתיות. עורכות המדד קובעות: שהפער :מדגיש את השפעת חקיקה המחייבת ייצוג מגדרי שוויוני שקיימת ביחס לחברות הממשלתיות אך לא הציבוריות".

רק 486 בפסיכומטרי

השנה שולב במדד לראשונה הציון הפסיכומטרי. מתברר שלמרות הפער המאוד גדול לטובת הנשים בתחום הזכאות לבגרות ולתארים אקדמיים, יש פער משמעותי לרעתן בציון הפסיכומטרי. הציון הממוצע של גברים עומד על 510 לעומת 486 של נשים.

בן אליהו אומרת "יש שיח מגדרי אבל הפער המגדרי לא מצטמצם. כולם מדברים על מאבק באלימות נגד נשים, אבל בפועל נעשה מעט מאוד". לדבריה, כדי לצמצם את הפערים דרושה חקיקה שמחייבת שוויון".