פרופ' רוטשטיין: "ההתמודדות עם הקורונה - לפחות עד הסתיו"

"עד שהחיסון לקורונה יהיה אפקטיבי ייקח הרבה זמן. יש לנו לפחות עד הסתיו הבא להתמודד עם המסיכות, הבידודים, הריחוק החברתי", כך אמר מנהל המרכז הרפואי הדסה, פרופ' זאב רוטשטיין, בפאנל הבריאות בוועידת התחזיות 2021 של כלכליסט בשיתוף בנק הפועלים ופסגות בית השקעות, "אבל יש צד כלכלי: הבעיה הכלכלית היא החריפה ביותר. שעבדנו את הנכסים של הילדים והנכדים שלנו. האתגר הגדול יהיה להחזיר את המשק למה שהיה, ואני לא מקנא במי שלוקח על עצמו את שיקום המשק". משתתפי הפאנל הביעו חשש מהיום שלאחר הקורונה - בעיקר בהתמודדות התקציבית של מערכת הבריאות.

רוטשטיין הוסיף בהקשר זה כי "גם אם ירצו, לא יהיה מספיק כסף למערכת הבריאות. יש לנו תחלואה דחויה של כל 2020. הצפיפות תחזור, וגם הזקנה במסדרון תשוב".

פרופ' זאב רוטשטיין | צילום: אוראל כהן, מיקי אלון

ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי יצחק שמיר (אסף הרופא), טענה בפאנל כי "אני אופטימית לגבי 2021 בגלל החיסונים שהם יעילים ובטוחים. ואני גם מקווה שהציבור, ובעיקר נבחרי הציבור, הבינו את משמעותה של מערכת הבריאות. בנקודה הזו אני פחות אופטימית. ההתמודדות מול הקורונה היתה יוצאת מן הכלל אך ורק בזכות אנשי מערכת הבריאות. במהלך שנים רבות המערכת הורעבה והתקציבים דלים. משקל התוצר שמוקדש לבריאות לעומת שאר המדינות הוא בלתי נתפס. עשינו עם הכסף הזה המון. אבל זהו, נגמר. נכון שהשנה קיבלנו יותר אבל אני כבר שומעת את האוצר נבהל ממה שעשה וכבר מתחיל להתחרט, לחשוב שנתן יותר מדי ואף לבקש כסף בחזרה ושאר טענות לא הגיוניות".

ד"ר אסנת לבציון קורח | צילום: אלכס קולומויסקי

יום הכיפורים של מערכת הבריאות

"זו היתה מלחמת יום הכיפורים של מערכת הבריאות הישראלית. זו היתה מלחמה שאנו ניצחנו בגלל הגורם האנושי. אנו (מערכת הבריאות, א"פ) עוד ניענש על כך שהצטיינו במיגור המחלה כנגד כל הסיכויים. כולם יגידו 'הנה, הצלחנו לעשות זאת עם היכולות הקיימות ולכן ניתן להרעיב אותם עוד עשור שלם ללא בעיה'. ההזרמות לא יימשכו", כך טען פרופ' מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, "אני רואה את מסיבות סיום קורונה בכל המשרדים הממשלתיים וכבר נגמרה ההתייחסות למערכת הבריאות. הרעבת מערכת הבריאות תימשכה. זו הבעיה הגדולה".

פרופ' מסעד ברהום | צילום: גיל נחושתן

פרופ' אהוד דודסון, מנכ"ל קופת חולים "כללית", התעקש להפנות את הזרקור לאחת הנושאים שקיבלו הכי פחות תשומת לב בשנה האחרונה - רפואת הקהילה. לדבריו, "כולנו מקווים שבשנת 2021 נראה את הסוף. המסר החשוב הוא כי שילוב של מערכות בריאות והמדע יחד הוא זה שאיפשר את החזרה לחיים ותפקוד רגיל. אני מקווה שכולם למדו את הלקח. אבל אנו חייבים להבין ולדבר על רפואת קהילה שהיתה הרבה פחות 'הירואית', הרבה פחות 'מצטלמת', אבל 95% מחולי הקורונה טופלו בקהילה (לעומת בתי חולים - א.פ.). בתקופה הבאה חייב להיות חיזוק הקהילה - כגון אשפוזי בית - ואנו מפתחים את כל החלופות האלו המאפשרות למטופל להיות בסביבה הביתית שלו. הקהילה היא סוד ההצלחה של מערכת הבריאות הישראלית".

אהוד דודסון | צילום: אוראל כהן

לדבריו, סוד ההצלחה של המערכת על רקע הבור התקציבי החמור הצפוי ב-2021 יהיה "שילוב הידיים בין קופות החולים ובתי החולים. אנו חייבים ללכת יחד למשרדי הבריאות והאוצר ולדרוש את הדרישות שלנו בצורה אחידה. אנו חייבים להגיש תוכנית רב-שנתית מסודרת בדיוק כמו במערכת הביטחון. אנו מצילים לא פחות חיים ממה שהם מצילים ומגיע לנו לא פחות ממה שמגיע להם. חייבים לעשות זאת יחד. בסוף, אם הקופות לא יקבלו - לא יהיה גם לבתי חולים".

לבציון קורח הסכימה עם הגישה והדגישה כי "שיטת ההתחשבנות בין הקופות לבתי חולים - לא רלוונטית. אחרי הקורונה לא יהיה כסף. אחרי הקורונה גם נראה החמרה במצב הבריאותי, הפיזי והנפשי של אזרחי ישראל. אנו עדיין לא ערים להשלכות של המגפה: עלייה בשיעור ההתאבדויות, קשישים שהפסיקו להיות תפקודיים, ילדים עם דיכאון. אנו עוד לא מבינים את זה".

פרופ' ברהום ביקש להדגיש את הפערים העצומים ו"הבלתי נסבלים ובלתי נסלחים" בין מרכז לפריפריה: "אנו נשארים במדינת תל אביב. יש את המטפורה הידועה במערכת הבריאות על ה'שמיכה הקצרה'. אני דווקא חושב שהמטפורה המתאימה קשורה ל'גרביטציה' - כל המשאבים, תמיד הולכים למרכז. השגת רישיון ל-MRI  הולך למרכז. כל דבר, עף למרכז. אם היה שיפור - אחרי הקורונה, הוא יימחק".

"אין לי ספק שאחרי הקורונה המערכת תשתנה", סיכם רוטשטיין את הדיון: "אנו נמצאים מול רבולוציה - כבר לא אבולוציה. מפץ טכנולוגי עמד בפנינו. חייבים רפורמה אמיתית של כל המערכת. התמריצים היום לא נכונים ומעכבים. חייבים מהפכה".