אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"לקחו את הדרכונים והעבירו אותנו מהמטוס ישר למלונית. כמו בסרט" צילום: עופר בנגל

ראיון כלכליסט

"לקחו את הדרכונים והעבירו אותנו מהמטוס ישר למלונית. כמו בסרט"

עופר בנגל, מנכ"ל רדיס לאבס, לא ציפה שיצטרך לנהל את חברת היוניקורן מחדר מלון מבודד בירושלים. "כל עוד יש חיבור לאינטרנט אין באמת הבדל בין לנהל את החברה מבית כלא במלון לבין המשרד"

30.12.2020, 09:09 | מעין מנלה
"עלו על המטוס אנשים עם בגדים לבנים מכף רגל ועד ראש, כמו בסרטים על אבולה, ולקחו אותנו ישר לאוטובוסים ומשם לירושלים – לבידוד. לקחו לנו את הדרכונים והחזירו אותם רק במלון, זה היה הזוי, לא יתואר, כמו במדינות הכי גרועות. כמו סרט מדע בדיוני", כך מתאר עופר בנגל, מנכ"ל רדיס לאבס את חזרתו לישראל מדירתו בלונדון, לשם נסע כדי "להחליף אווירה" אחרי תשעה חודשי עבודה מהבית בתל אביב.

קראו עוד בכלכליסט

"נכנסנו בחודש פברואר לעבודה מהבית כמו שאר העולם ומאז אנחנו תקועים בין ארבעה קירות. עובדים הרבה יותר קשה מהבית מאשר מהמשרד אז מצאתי את עצמי עובד 24 שעות ביממה. כמו שאפשר לעבוד מתל אביב מהבית ככה אפשר גם מלונדון לכן נסענו קצת ללונדון במטרה לשהות שם חודש, אבל שמענו שמתחילים חיסונים בארץ ובדיוק לונדון נכנסה לסגר טוטאלי. עלינו על הטיסה הראשונה חזרה", הוא מספר.

בשיחת זום שנערכה אתמול מהמלונית בירושלים בה הוא שהה תשעה ימים הוא סיפר על התנאים, התחושה הקשה של הכליאה ועל ניהול החברה מרחוק גם כשהוא נמצא בתנאי הבידוד האלה. אתמול בשעות אחר הצהריים הוחלט לאור הביקורת לבטל את חובת הבידוד במלוניות ובשעות הערב שוחרר גם בנגל. "ההחלטה לעשות מלונות קורונה נובעת מחוסר היכולת של הממשלה לכפות על האזרחים את החלטותיה. במקום לתת עונשים כבדים למי שמפר בידוד לקחו אנשים ושמו אותם בסוג של בית סוהר, לדעתי זה מנוגד לחוק, אי אפשר לקחת אדם ולזרוק אותו לבית סוהר בלי משפט. אין לי טענה למלון כי הם לא היו ערוכים. אנחנו הגענו ביום ראשון שעבר בלילה והם קיבלו את ההודעה בצהריים אחרי שהמלון היה סגור ונעול מאז תחילת הקורונה. לא היה להם זמן, החדרים היו מלוכלכים, אני לא יכול להאשים אותם ואנשי המלון עושים מאמצים מאוד גדולים. הבעיה העיקרית היא שאסור לך לצאת מהחדר, זה סוג של בית כלא. עד שאתה לא חווה את זה אתה לא יכול להבין מה זה שאומרים לך שאתה לא יכול לצאת מהחדר", הוא אומר.

התנאים במלונית גרועים כמו שמספרים?

"האוכל בהתחלה היה מזעזע, נראה כמו משהו בלתי אכיל אבל הם השתפרו ככל שעבר הזמן. אתה גם לא מצפה לקבל פה ארוחות גורמה, זה לא אוכל של מלון. הכל ארוז כמו אוכל צבאי. זה לא משהו שהיית רוצה לאכול במשך הרבה זמן, מצד שני אפשר לשרוד. ארוחה אחת אנחנו מזמינים במשלוח ממסעדה מבחוץ, אז מסתדרים".

ותוך כדי המצב הזה שנקלעת אליו אתה ממשיך לנהל את החברה?

"כל עוד יש חיבור לאינטרנט אז אין באמת הבדל בין להיות בבית כלא במלון למשרד ואפשר לעשות את כל מה שצריך, את הפגישות, השיחות, אימיילים – הכל כרגיל. בפברואר החלטנו שכל 450 עובדי החברה עוברים לעבוד מהבית. יש לנו 160 איש בישראל וכמות זהה בסיליקון ואלי במאונטיין ויו, והשאר במקומות אחרים – בלונדון, במומבאי ומגייסים עכשיו 100 עובדים נוספים, אז התארגנו עם כל הדברים שנדרשים לעבודה מהבית, כל פגישות הזום והסלאק שמאפשרים לעשות שיתוף בין האנשים בצורה יעילה".

החיים נעשו קלים יותר

 

"במידה מסויימת זה הפך את החיים להרבה יותר קלים למספר אנשים שאני ביניהם. טרם הקורונה הייתי מחלק את זמני בין הסיליקון ואלי לישראל ונמצא לפחות 10 ימים שם בכל פעם. זה עסק מאוד תובעני, שכרוך בג'ט לג וטיסות מעייפות והייתי עושה את זה פעם בחודש. ברגע שהתחילה מגיפת הקורונה הכל התבטל, אז בהיבט הזה החיים שלי נעשו הרבה יותר קלים", אומר בנגל.

עופר בנגל, מנכ"ל רדיס לאבס במלונית קורונה בירושלים, צילום: עופר בנגל עופר בנגל, מנכ"ל רדיס לאבס במלונית קורונה בירושלים | צילום: עופר בנגל עופר בנגל, מנכ"ל רדיס לאבס במלונית קורונה בירושלים, צילום: עופר בנגל

"מצד שני, אני עובד הרבה יותר שעות ביממה מאשר עבדתי לפני כן כי בעצם אין גבולות. כשאתה הולך למשרד יש גבול, יש שעה סבירה שבה אתה צריך לחזור הבייתה כדי לראות את המשפחה. כשאתה עובד מהבית אין גבול, במיוחד כאשר חצי מהחברה נמצאת בארה"ב והשיחות עם קליפורניה מתחילות בשש בערב שלנו. העבודה גולשת בקלות לשעות מאוד מאוחרות של הלילה ובבוקר יש את ישראל. אני עובד כל יום מ-9 בבוקר עד 11-12 בלילה. זה טוב לביזנס, לא כל כך בטוח שזה טוב לחיים הפרטיים. התגלית הגדולה, לפחות מבחינתי, זה שאפשר לעבוד באופן כזה של עבודה מהבית. זה משהו שלפני שנה חשבתי שהוא בלתי אפשרי. תמיד הורגלנו לחשוב שכדי לוודא שהעובדים עובדים צריך לראות אותם ושהם יראו אותך, צריך ישיבות ולשתף מידע פנים מול פנים. פתאום הסתבר שאפשר לעבוד מרחוק ולא צריך לפקח על העובדים".

אפשר להגיד ש'ראית את האור' בכל הקשור לעבודה מהבית? הפכת לתומך?

"במידה מסויימת. אף פעם לא הייתה ממש עבודה מהבית אצלנו לפני הקורונה. כשעלו בעבר רעיונות מצד משאבי האנוש שלנו אולי לתת לאנשים אפשרות לעבוד יום אחד מהבית כדי להיות אטרקטיביים - כי אנחנו בשוק מאוד תחרותי וכל אחד רוצים לצ'פר את העובדים יותר – אני הייתי בין המתנגדים. חשבתי שזה יוריד את התפוקה. כולנו נמצאים בעבודה כדי לעבוד קשה ולהביא את החברה להצלחה. כל העובדים הם בעלי מניות אז ברגע שהחברה תצליח כולם יהנו. זה לא נראה לי בזמנו רעיון כל כך מדליק, אבל כמובן שכל מה שקרה בעקבות הקורונה שינה את דעתי לגמרי. היום די ברור שניתן לעבוד מהבית ודי בטוח שגם אחרי שתעבור המגיפה עולם העבודה, לפחות בהייטק ייראה אחרת. יהיה שילוב בין עבודה מהבית למשרד".

אתה תמשיך לעבוד מהבית?

"אני מעריך שאנצל את האפשרות הזאת וחלק מהזמן אעבוד מהבית. אני גם מעריך שכבר לא אטוס פעם בחודש, אלא אדלל את כמות הטיסות. להימנע מזה לגמרי כנראה אי אפשר, אצטרך להראות את פני אבל בוודאי לא אטוס באותה תדירות".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות