אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
כשטכנולוגיה הופכת מפתרון לחידה צילום: גטי

כשטכנולוגיה הופכת מפתרון לחידה

הטכנולוגיות שנועדו להקל עלינו הפכו מורכבות כל כך שוויתרנו על הניסיון להבין אותן והשארנו את השליטה בהן למעטים. ההתעלמות הופכת את האסון הבא לבלתי נמנע ואולי גם לבלתי פתיר

30.12.2020, 09:40 | ויקי אוסלנדר
בשבוע שעבר הפכה תמונה מ”גוגל תצוגת רחוב” ויראלית. בתמונה רחוב רגיל למדי בעיר נאשוויל שלאורכו שורת מבנים וביניהם אחד שתמונתו טושטשה לחלוטין. התמונה פורסמה בטוויטר והשאלות לא איחרו להגיע: מה גוגל מנסה להסתיר? מיהו בעל הבית המיוחס שהצליח להשיג לעצמו קצת פרטיות? התעלומה התבהרה באותה מהירות שבה התפרסמה, אין שום דבר מיוחד בטשטוש, וכל מי שרוצה, יתכבד ויפנה בקלות לגוגל, ימלא טופס ויזכה בטשטוש לנכסיו, בלי שאלות מיותרות.

קראו עוד בכלכליסט

מדוע תפסה תאוצה ברשת דווקא ההשערה שטשטוש מסוג זה חייב לאצור בתוכו סוד? מכל הסיבות הנכונות. גוגל היא חברה לא נגישה, פרטיות לא קיימת באינטרנט והעולם הטכנולוגי מסובך. מאוד מסובך. למעשה, מרבית המשתמשים כבר מזמן הגיעו למסקנה שהם אינם מבינים כיצד פועלת הטכנולוגיה שהם עושים בה שימוש יומיומי. מעין כניעה אינטלקטואלית, אולי מעט פחדנית, שהבהירה שהגענו לנקודה שבה המערכות הגדולות והקטנות שמנהלות את חיינו הן בגדר תעלומה ולכן איבדנו את היכולת להתערב בפעילותן בזמן אמת. זוהי קבלה קיצונית שהופכת אותנו פגיעים במיוחד להחלטות של חברות הטכנולוגיה.

1. הבנה תמורת נוחות

אומנם הכלים שמציעות חברות הטכנולוגיה שמישים, נוחים ורובם כמעט בלתי נפרדים מחיינו, אבל הם גם מורכבים מדי להבנה. החוזה הבלתי כתוב בין החברות למשתמשים הוא ויתור על ידע תמורות זמינות ומהירות של מידע (גוגל), מוצרים (אמזון) או שירותים (נטפליקס). הכל כל כך מסובך, שלפעמים אפילו המתכנתים שמפתחים את הטכנולוגיה וכותבים את הקוד לא מסוגלים להסביר אותה. למעשה, זה בדיוק קו ההגנה של גוגל בחקירות הגבלים עסקיים המתנהלת נגדה בטענה שהיא מבצעת מניפולציות בתוצאות החיפוש. בחברה פשוט לא יודעים לגמרי איך תוצאות החיפוש מסודרות, השיבו. הם גם לא יודעים או רוצים להסביר את התקלה העולמית שהקריסה את השירותים שלהם לפני כשבועיים והשביתה מאות מיליונים מעבודתם.

איור טכנולוגיה שמשתלטת על חיינו, איור: יונתן פופר איור טכנולוגיה שמשתלטת על חיינו | איור: יונתן פופר איור טכנולוגיה שמשתלטת על חיינו, איור: יונתן פופר

מה לגבי המערכת הפיננסית העולמית, זו שמנהלת את עתידנו הכלכלי באמצעות קרנות הפנסיה שלנו? פעם קניית איגרות חוב כללה, ובכן, קניית איגרת, פיסת נייר אמיתית. היום המסחר מתנהל במהירות ובנפחים כה גדולים שהוא נמסר לגמרי לידי המנגנונים האוטומטיים של מסחר בתדירות גבוהה. איש, כך נראה, אינו יודע מה מתרחש בתוכם. אפילו מנכ”ל בורסת תל אביב התקשה להסביר בדיוק מדוע המערכת שלו כשלה בנובמבר האחרון. האם הוא ודומים לו אינם מבינים כיצד פועלות מערכות המידע המאסיביות והמורכבות שמנהלות את החסכונות שלנו?

כל זה צריך ואמור להפחיד אותנו, שכן לא רק משתמשים מהשורה אינם מבינים את המערכות שמנהלות את חייהם, גם הרגולטורים שאמורים להגן עליהם אינם בקיאים או אפילו חשופים למידע. התוצאה היא העברת הסמכות על ניהול הפלטפורמות הללו לידי קומץ זעום של אליטה טכנולוגית וכלכלית, שאולי גם היא כבר מתחילה לאבד את השליטה.

2. הטכנלוגיה התקדמה בלעדינו

התפתחות זו הביאה את המדען והתיאורטיקן דני הילס להכריז על סוף עידן הנאורות ועל ראשית עידן ההסתבכות (Entanglement). מאות שנים של הארה הפריכו את הרעיון כי קיומנו נשלט על ידי גחמות האלים, הסביר הילס, וההבנה של חוקי הטבע עזרה לעצב את העולם מחדש. המצאת המחשב אפשרה לאנושות לתמרן מידע ולתכנת אלגוריתמים מורכבים ובלתי צפויים. כתוצאה, התנהגות המערכות שיצרנו חרגה משליטתנו ומהבנתנו. זהו הפרדוקס הגדול של התקופה: רתמנו את הרוח והשמש, פיצחנו את האטום וכעת אין לנו את הכלים להתמודד עם מורכבות היצירות שלנו - וחזרנו להתייחס אליהן כאל יישות עלומה בעלת רצון משלה, בדיוק כפי שהתייחסנו לטבע לפני מאות ואלפי שנים.

“כשהעולם שיצרנו מסובך מדי למוח האנושי הצנוע שלנו”, כתב סם אברמסון בספרו ״מסובך יתר על המידה״ תוך שימוש במונחיו של הילס, “תרחיש הסיוט אינו סקיינט - הרשת המודעת לעצמה שמכריזה מלחמה על האנושות - אלא מערכות מבולבלות כל כך מפותחות שכמעט כל תקלה שתעלה על הדעת יכולה לקרות, ותקרה. המורכבות מביאה את הבלתי צפוי, אך אנו מבינים זאת רק כאשר משהו משתבש”. אנחנו ממשיכים לשכנע את עצמנו שמומחים שיש להם את ההבנה שחסרה לנו יכולים להציל אותנו מהמורכבות העצומה הזו, הוא כותב, “אבל הרגע הזה חלף”.

3. שקיפות במקום חשדנות

לאורך השנים האחרונות, האנשים והחברות שפיתחו את הטכנולוגיות לא עשו דבר כדי להנגיש את ההבנה שלהן, אלא רק את השימוש בהן. במקביל, המנגנונים שמאחורי הטכנולוגיות הולכים והופכים מורכבים יותר והאופן שבו הן משפיעות על חיינו נותר לרוב בגדר תעלומה שלא נחקרת. בדיוק כמו תוצאות החיפוש שלא מופיעות בעמוד הראשון של גוגל. צעירים שנולדים אל תוך מהפכת המידע והאינטרנט כבר לא מעניקים למוסדות התקשורת, המדינה או האקדמיה אמון ללא תנאי. יש להם את ויקיפדיה, גוגל ורדיט כדי להזין את עצמם בצד השני של הסיפור. גם אם הוא לא מבוסס או קונספירטיבי.

מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי | צילום: בלומברג מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ

זה לא במקרה, כפי שמסביר אברמסון: אם מתעלמים ממורכבויותיהן של מערכות, מסרבים לעסוק בהן או להבין את חשיבות החלקים שמרכיבים אותן, במוקדם ובמאוחר יופיעו מקרים שיראו כמו “תקריות מוזרות”, ואסונות יהפכו בלתי נמנעים משום שהם לא יהיו צפויים. זהו בדיוק המצב הקיומי אליו התפרצה מגפת הקורונה ואלו חדשות רעות לכל העוסקים בדבר. הפחד הראשוני שתודלק בידי המציאות, התקשורת והממשלות, כינס את העולם המערבי אל תוך אי של ציות, אך הכישלון בניהול המגפה מצד ממשלות ברחבי העולם הוציא את האזרחים אט אט מביתם במשבר אמון מתמשך, ומתוך ניסיון אמיתי לנסות לשגשג לבד בתוך עולם מסובך יתר על המידה.

דווקא הימים האחרונים סיפקו שיעור חשוב על ידע, הבנה ושקיפות. על אף שקדמו להם חודשים ארוכים של ציפייה, החיסונים לקורונה התקבלו בחשדנות כלפי מוצר שפותח במהרה, באמצעות טכנולוגיה חדשה ובידי חברות ענק. הדרישה למידע ותשובות היא כלשעצמה תופעה מבורכת ובריאה, ולהבדיל מהתנהלותן מול חברות הטכנולוגיה, מרבית הממשלות והגופים הציבוריים מיהרו לנסות להסביר את המנגנונים שאיפשרו השגת חיסונים במהירות יוצאת דופן. זהו שיעור שחברות הטכנולוגיה צריכות לשים לב אליו במיוחד, משום שמשבר האמון בינן ובין המשתמשים לא ייפתר מעצמו. לא מן הנמנע שבין חברות הטכנולוגיה הבאות שיקומו יהיו גם כאלה שיציעו חלופות של ממש, לא רק למוצרים ולשירותים הקיימים אלא גם להעדר השקיפות כלפי המשתמשים. קשה אולי לדמיין היום עתיד ללא גוגל או פייסבוק, אבל עד לא מזמן היה קשה אפילו יותר לדמיין את קיומן של פלטפורמות כאלה והשיבוש הגדול הבא יכול דווקא לטמון בתוכו תיקון.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות