אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בשל קיצור שירות הקבע: זינוק ברוכשי מקצוע לקראת פרישה צילום: תומריקו

בשל קיצור שירות הקבע: זינוק ברוכשי מקצוע לקראת פרישה

מספר הקצינים והנגדים שלומדים לתואר אקדמי זינק ב־44% בחמש שנים, מאז שהשירות הוגבל לחלקם לכ־12 שנה וללא פנסיה תקציבית. כדי לעודד רכישת מקצוע צה"ל מאפשר להיעדר מהעבודה יום בשבוע ולצאת מוקדם יותר בימים אחרים

19.01.2021, 06:52 | שחר אילן

מספר אנשי הקבע שלומדים לתואר אקדמי במקביל לשירות גדל בחמש השנים האחרונות ב־44%, מ־6,500 איש ל־9,400. סיבה מרכזית לכך היא הסכם כחלון־יעלון מנובמבר 2015, שקבע שחלק גדל מאנשי הקבע יפרשו לאחר 14-12 שנה, וללא פנסיה תקציבית, והרצון של הצבא שיצאו לאזרחות עם השכלה ומקצוע.

ההסכם שנחתם בין שר האוצר אז משה כחלון לשר הביטחון אז משה יעלון הסדיר את מערכת היחסים בין הצבא לאוצר בנושאי תקציב, ובין היתר בנושא הפנסיות התקציביות.

נקבע שקצינים שיגיעו ל־14-12 שנות קבע ולא יקודמו לדרגת סגן אלוף או רב־סרן בכיר ישוחררו מצה"ל עם מענק וללא פנסיה תקציבית.

המשמעות היא שאנשי קבע רבים יצטרכו להתחיל קריירה חדשה בגיל 35. השנה יגיע ההיבט הזה של ההסכם המכונה בצבא "שער ב'" לראשונה ליישום בהיקף משמעותי.

על רקע זאת נקט צה"ל מדיניות שעודדה קצינים ונגדים ללמוד לתואר אקדמי ולרכוש מקצוע לקראת הפרישה. במסגרת מדיניות זו מתאפשר לאנשי הקבע להיעדר מהעבודה יום עבודה בשבוע וכן לצאת מוקדם בימים אחרים.

הצבא אינו מממן את הלימודים, אך הוא מעניק 2,000 מלגות בשווי ממוצע של 5,600 שקל לשנה. בזמן השירות מאפשר התואר תוספת שכר שגדלה אם הוא קשור לתחום השירות.

יש פער משמעותי בין קצינים לנגדים בקצב הנרשמים ללימודים אקדמיים. מספר הקצינים שעושים תואר זינק מ־2,850 ל־4,800, תוספת של 68%, כלומר יותר משני שלישים.

הצבא מדגיש דווקא את העלייה במספר הנגדים שלומדים לתואר, משום שהם נחשבים לאוכלוסייה משכילה פחות מהקצינים. מספר הנגדים שלומדים לתואר תוך כדי השירות גדל מ־3,650 ב־2015 ל־4,550 ב־2020, כלומר תוספת של 25%, שהיא נמוכה בהרבה מזו שבקרב הקצינים. מדובר בעלייה של כ־5% בלבד בממוצע לשנה.

אחת התוצאות של העלייה המהירה בהרבה אצל הקצינים היא שאם ב־2015 הם היוו 44% מהסטודנטים אנשי הקבע, היום הקצינים מהווים 51.5%. סיבה אפשרית לכך יכולה להיות שהנגדים בדרך כלל עובדים בתחומים טכניים, וסומכים יותר על המקצוע שלהם שיפרנס אותם באזרחות.  

משה (בוגי) יעלון. חתם על הסכם קיצור השירות וביטול הפנסיה התקציבית, צילום: תומריקו משה (בוגי) יעלון. חתם על הסכם קיצור השירות וביטול הפנסיה התקציבית | צילום: תומריקו משה (בוגי) יעלון. חתם על הסכם קיצור השירות וביטול הפנסיה התקציבית, צילום: תומריקו

סיבה אחרת יכולה להיות קושי בהשלמת בגרות/ פסיכומטרי, אף שהצבא מסייע בכך. 27% מאנשי הקבע הלומדים לתואר במקביל לשירות עושים זאת בתחומי הנדסה ומחשבים. 20% לומדים מינהל עסקים, כלכלה וניהול.

אנשים שעושים תואר במסגרת הצבא ומקבלים משכורת וכן עתודאים אינם נכללים בנתונים.

ללמוד תואר כחלק מהשירות זו בעצם ההטבה הגדולה ביותר שצה"ל נותן. לכן במסלול הזה מדובר דווקא באנשים שיש להם אופק שירות ארוך במיוחד. ב־2020 היו 950 איש במסלול כזה.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות