אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
המתקנים הביטחוניים ימלאו לרשויות את הבור התקציבי צילום: אוהד צויגנברג

בלעדי לכלכליסט

המתקנים הביטחוניים ימלאו לרשויות את הבור התקציבי

משרד הפנים מצא דרך להגדיל את ההכנסות המדולדלות של הרשויות המקומיות בהעברת 60 אלף דונם ללא שיוך מוניציפלי לסמכותן. משרד הביטחון יתחיל לשלם ארנונה שנתית בעשרות מיליוני שקלים על בסיסים צבאיים ומתקנים צבאיים

28.01.2021, 08:09 | שלומית צור

משרד הפנים העביר בשנה החולפת 94 אלף דונם לרשויות מקומיות, בעקבות עבודת הוועדות הגיאוגרפיות שעוסקות בשינוי גבולות וחלוקת הכנסות בין רשויות מקומיות.

34 אלף דונם הועברו בין רשויות, ועוד 60 אלף דונם שמוגדרים כ"שטחים גליליים" שלא משוייכים מוניציפלית לשום רשות מקומית, סופחו לרשויות מקומיות וייצרו הכנסה מארנונה המוערכת ב־43 מיליון שקל. בסך הכל נחתמו 64 החלטות על ידי שר הפנים אריה דרעי ב־2020.

קראו עוד בכלכליסט

במשרד הפנים מבהירים כי המגמה של שיוך שטחים גליליים לרשויות מקומיות צפויה להימשך. "בתקופה של משבר כלכלי בה הרשויות המקומיות זקוקות לכל סיוע אפשרי, אין מקום יותר לשטחים גליליים שלא משלמים ארנונה לאף רשות", מסר דרעי ל"כלכליסט". "כך למעשה משרד הפנים מייצר הכנסות יש מאין, וזה הישג".

ארנונה ממתקנים ביטחוניים

 

במרבית השטחים הגליליים המדוברים, פועלים מתקנים של משרד הביטחון שבמשך עשרות שנים לא נדרשו לשלם ארנונה משום שלא היו משוייכים לאף רשות מקומית. כעת, יידרש משרד הביטחון להוציא מקופתו עשרות מיליוני שקלים שיועברו לרשויות המקומיות. באוקטובר אושרה למשל החלטת הוועדה הגיאוגרפית לפיה בסיס פלמחים, שחלקו גלילי, והמרכז למחקר גרעיני שורק שגם הוא גלילי, הפועלים באזור השפלה המערבית, ישויכו מעתה לעיריית יבנה (70%), והמועצות האזוריות גן רווה (15%) וחבל יבנה (15%). הוועדה נימקה את החלטתה בכך שהעיר יבנה, אליה יתווספו 12 אלף דונם שהיו שטחים גליליים עד כה, אמורה לאכלס בחמש השנים הקרובות כ־4,000 יחידות דיור, ומבין הרשויות הסמוכות היא בעלת היכולת הגבוהה ביותר לתחזק את שטח המתקנים הביטחוניים.

יחד עם זאת, בעיריית יבנה חלוקים לגבי היתרון במהלך שאמנם יגדיל את קופתה, אך יעמיד לחובתה אחריות לתחזוקת שטח ביטחוני רגיש.

השטחים החדשים שיכניסו עוד מיליונים לרשויות המקומיות השטחים החדשים שיכניסו עוד מיליונים לרשויות המקומיות השטחים החדשים שיכניסו עוד מיליונים לרשויות המקומיות

בנוסף לכך, בסיס תפן ששטחו 1,700 דונם והיה ללא שיוך מוניציפלי, ישוייך מעתה למועצה האזורית משגב (36%), ירכא (35%) וג'וליס (29%). ההחלטה כוללת גם העברת שטחים חסרי שיוך מוניציפלי לירכא, עליהם יוקם בעתיד בית עלמין שישרת את היישוב.

החלטה משמעותית שהתקבלה ב־2020 היא חלוקת הכנסות מהמועצה התעשייתית נאות חובב ל־11 רשויות מקומיות - מרחבים, רמת נגב, ירוחם, אל קסום, שגב שלום, תל שבע, ערערה בנגב, באר שבע, חורה, לקיה ונווה מדבר. מועצת נאות חובב תיאלץ להיפרד עתה מסכומים ניכרים, לאחר שבשנה החולפת כבר בוצעה חלוקת הכנסות בגובה 20 מיליון שקל לרשויות הסמוכות, ולאחר מכן תחלק נאות חובב 30% מתקבוליה השנתיים בסכום הגבוה מ־10 מיליון שקל, לרשויות הסמוכות. במידה ותהיינה הכנסות בהיקף גבוה יותר, תחולק התוספת לרשויות בשיעור גבוה יותר.

עיר נוספת שתושפע מההחלטות הוועדות הגיאוגרפיות היא ג'לג'וליה, שלשטחה הוחלט להעביר 600 דונם משטח המועצה האזורית דרום השרון, כדי לאפשר התפתחות של הישוב לפי תוכנית המתאר שלה, לרבות בשכונות מגורים, מבני ציבור ושמושים נוספים.

העברת השטחים לעיר אף יוצרת הסדרה של בתי מגורים שמשוייכים לג'לג'וליה, אך היו עד כה בתחום השיפוט של דרום השרון. בנוסף בוחנת הוועדה חלוקת הכנסות מדרום השרון לג'לג'וליה באזור תעסוקה עתידי הצמוד לעיר.

דרעי, צילום: אוהד צויגנברג דרעי | צילום: אוהד צויגנברג דרעי, צילום: אוהד צויגנברג

גם קרית גת, שמתמודדת עם גידול מאסיבי במספר התושבים על רקע הסכמי הגג עליהם חתמה עם המדינה, יצאה נשכרת. אזור התעסוקה שהוקם במשותף עם המועצות האזוריות יואב שפיר ולכיש וכולל 4,000 דונם בו שוכנת חברת אינטל, זיכה את קרית גת עד היום ב־59% מההכנסות, אולם בעקבות ההחלטה החדשה - שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט" - חלוקת הכנסות חדשה תשתנה באופן כזה שהחל מ־2023 תקבל קרית גת 94% מההכנסות, לכיש תקבל 4% ושפיר 2% בלבד.

על הכוונת: מפעלי ים המלח

 

בשנה הקרובה צפויה להתקבל החלטה משמעותית ביותר בכל הנוגע לחלוקת הכנסות ממפעלי ים המלח שמשלמים ארנונה בסך כ־70 מיליון שקל בשנה למועצה האזורית תמר, שנהנית גם מארנונה של עשרות מיליוני שקלים ממלונות ים המלח. הוועדה הגיאוגרפית בוחנת חלוקת הכנסות בהיקף 32 מיליון שקל בין 10 רשויות מקומיות, ובהן העיר ערד. "צדק חלוקתי זה חשוב, אבל לא תמיד אפקטיבי", אומר ראש עיריית ערד ניסן בן חמו. "אנחנו טוענים שצריך לחלק סכום משמעותי למעט רשויות סמוכות, ולא פירורים להרבה רשויות שחלקן גם לא באזור. כל פיתרון שהוא חלוקת העוגה הקיימת ולא הגדלת העוגה, לוקה בחסר. אפשר להגדיל את העוגה ולפתוח שדה תעופה בינלאומי בנבטים שיביא להגדלת העוגה, או לאפשר לעיר כמו ערד ליזום פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בפטור ממכרז, כמו המושבים והקיבוצים. בסוף, צריך לאחד בין רשויות ולהקים רשויות אזוריות, ולא כל עיר כשלעצמה".

הכרעות נוספות שצפויות בשנת 2021 נוגעות להעברת אוניברסיטת בר אילן מהעיר רמת גן לגבעת שמואל וחלוקת הכנסות מהשטח, וכן חלוקת הכנסות ממתחם בתי הזיקוק בחיפה - שוועדת מנכ"לים בוחנת בימים אלה את פינויו האפשרי עד 2025 - בסך 94 מיליון שקל. בנוסף, ייבחן שינוי מעמדו של הישוב צור הדסה שמצוי בתחום המועצה האזורית מטה יהודה, והפיכתו לרשות מקומית נפרדת.

במשרד הפנים מדגישים כי הוועדות הגיאוגרפיות ביצעו קפיצת מדרגה כשמספר ההחלטות שהתקבלו ב־2020 מהוות 61% מסך ההחלטות שהתקבלו בעקבות המלצות הוועדות הגיאוגרפיות הקבועות מאז הקמתן - שמטרתן הייתה לקדם צדק חלוקתי.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות