לנצח את הקורונה בלי אשפוז

פחות משנה חלפה מאז התפרצותו של ה-COVID19 ובתוך אי הוודאות דבר אחד ברור: מדובר בנגיף מתעתע. נגיף המשנה צורה ותובע היערכות יומיומית ויצירתיות.

נכון לזמן כתיבת שורות אלה, ישראל מדורגת במקום ה־11 בעולם במספר המאובחנים המאומתים ובמקום ה־54 בעולם במספר המתים מקורונה למיליון נפש. מחלקות האשפוז בבתי החולים הולכות ומתמלאות.

הפרוטוקולים הטיפוליים, הנכתבים תוך כדי תנועה, מתבססים על מחקרים שברובם בוצעו על חולים מאושפזים ולכן מתמקדים ברובם בחולים המגיעים אל בתי החולים כאשר הם במצב קשה.

מערך חיסונים בבית חולים איכילוב | צילום: אביגיל עוזי

בנוסף, במהלך אשפוזם המטופלים עלולים להיחשף לזיהומים נוספים. רוב החולים היום במחלקות בתי חולים הם חולים שמחייבים טיפול, דורשים תשומת לב משמעותית, התעסקות והחלטות על התערבות נשימתית, וניסיונות טיפוליים שונים.

אפשר גם אחרת. אפשר להתמודד מול הנגיף באופן שיטה את הכף לטובת המטופלים, ויעלה את סיכויי החלמתם. חולים קלים ובינוניים בנגיף יכולים ואף צריכים להיות מטופלים במסגרת קופות החולים או במסגרת אשפוז ביתי הכולל השגחה צמודה של צוות רפואי מקצועי, כפי שנעשה בחברת סאלוס מקבוצת נובולוג.

ביצוע בדיקות בזמן

ביצוע הבדיקות המתאימות בזמן, הם שיחוללו את ההבדל: על פי הפרוטוקולים הרפואיים של קופות החולים, כל עוד לא נרשמת ירידה משמעותית ברמת ריווי החמצן בדם (סטורציה), על המטופלים להמתין וליטול תרופות להורדת חום. אם ניכרת ירידה בריווי החמצן, ובמיוחד בצעירים, הדבר מתרחש רק בשלב מתקדם מאוד של המחלה וסיבוכיה, סביר להניח שהדלקת התגובתית לווירוס (אותה סערה ציטוקינית שמדברים עליה) או קרישיות היתר המלווה חלק מהמקרים של הזיהום בקורונה, כבר התפשטה במידה ניכרת וגרמה לפגיעה בריאות ולסיבוכים ולכן לרוב תגרום לתהליך החלמה ארוך יותר ולהקטנת סיכויי ההחלמה.

אחד האתגרים הגדולים בטיפול בחולי קורונה הוא לזהות את השלב בו המחלה הופכת ממחלה ויראלית למחלה דלקתית. הנתונים המצטברים מעידים על כך שבאזור היום השישי להופעת תסמיני הקורונה הוא יום קריטי לצורך מתן טיפול אפקטיבי. כל מה שצריך, הוא לבחון את מדדי הדלקת ולטפל ולהתחיל טיפול מהיר כאשר הם מופיעים.

במקרים בהם תסמיני המחלה – חום, כאבים וחולשה כללית, לא חולפים כעבור שישה ימים ממועד הופעתם, או מופיעים תסמינים נשימתיים חדשים, מומלץ לבצע בדיקות של מדדי דלקת שונים: לצד ספירת דם וכימיה שגרתיות, יש לבדוק גם את קרישיות הדם (D-dimer) וכן לבצע בדיקת CRP, פריטין ופיברינוגן. תוצאות הבדיקות הללו יכולות להוות אבני דרך למציאת הטיפול היעיל ביותר בשלבים המוקדמים יחסית של המחלה, ולהפך: התעלמות ממדדי הדלקת עלולה להביא בהמשך לירידה ברמות הסטורציה, ומכאן האשפוז בבית החולים יהיה בלתי נמנע.

מכאן, שערנות ומספר בדיקות פשוטות יכולות לשנות את פני הדברים כליל. ההחלמה וההתאוששות מהמחלה בשלבים המתקדמים שלה קשות מאוד ולעיתים בלתי אפשריות, גם בקרב חולים צעירים ללא מחלות רקע. בשלבים הראשוניים של המחלה, אפשר להחלים ממנה ללא סיבוכים מיותרים. לשם כך יש לאתר את אותם מדדי דלקת בעייתיים בשלב שבו הגוף עדיין איתן והמערכת החיסונית מסוגלת להתמודד עם הנגיף ולצאת כשידה על העליונה.

הפועל היוצא הוא הקלה בעומס על מחלקות הקורונה בבתי החולים ומתן אפשרות לצוותים הרפואיים להתרכז בחולים הקשים ואלו שמצבם מוגדר קריטי. לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, הטיפול יכול להיעשות במסגרת אשפוז בית. טיפול שכזה משאיר את החולה בסביבתו המוכרת והבטוחה תוך פיקוח וביקורת של צוותי רפואה וכרוך במינימום חשיפה לזיהומים צולבים. ברוב המכריע של המקרים אשפוז הבית הוכיח את עצמו כיעיל ואיכותי מאוד מבחינת התוצאות.

כשם שבזמן קצר המגמה להוצאתם של חלק גדול מהשירותים מבתי החולים אל הרפואה בקהילה והאשפוז הביתי צברה תאוצה, כך חשוב לזכור: לעת עתה נראה שהקורונה לא הולכת לשום מקום. כולנו נאלץ לחיות לצידה, וכאשר הבריאות מוטלת על הכף, הידע המוקדם של כל אחת ואחד יכול להציל חיים.

אני חושב שזה הזמן לשנות גישה בטיפול בקורונה להעביר יותר אחריות לקהילה ולטיפולי הבית, להשקיע את רוב המשאבים במניעת תחלואה קשה ולא בטיפול בה, להפסיק עם הניהול הריכוזי ולקבל החלטות אמיצות.

דורון איתן הוא מנהל חטיבת שירותי בריאות בנובולוג