אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
סיגל אבין: "רציתי לשבור את מיתוס הפאם פאטאל" צילום: עמית שעל

סיגל אבין: "רציתי לשבור את מיתוס הפאם פאטאל"

אחרי ששלוש סדרות שיצרה נמכרו לעיבוד בטלוויזיה האמריקאית, שברה החודש אבין שיאי רייטינג עם “לאבד את אליס" שנרכשה על ידי שירות הסטרימינג של אפל. שידור הסדרה בעברית בכיכוב איילת זורר “לא נתפס. בתוך יום היצירה שלך נמצאת בכל העולם", היא אומרת ומגלה שכבר סוכם על הפקת עונה שנייה

10.02.2021, 08:17 | רותה קופפר

בתחילת החודש תרמה הבמאית והתסריטאית סיגל אבין להישג של אפל טי.וי פלוס. שירות הסטרימינג דיווח על שיא של צפייה מאז עלייתו. סוף השבוע הנצפה ביותר התרחש עם עלייה של 33% במספר הצופים הודות לסדרה החדשה של ג'סטין טימברלייק "פאלמר". אבל, כך נכתב באתר "וראייטי", גם "בזכות מספרים גבוהים בעולם שצפו ב'לאבד את אליס'".

“לאבד את אליס”, הסדרה הישראלית של אבין עם איילת זורר, ליהי קורונובסקי וגל תורן בתפקידים הראשיים, הגיעה בסוף החודש שעבר לאפל טי.וי, ובצד שיאי רייטינג גם התקבלה היטב אצל המבקרים, שקבעו שזה “סיפור מרתק על שאפתנות, הצלחה ועוד סוגים של רעב פסיכולוגי” (“וול סטריט ג’ורנל”), ראו בה "הבזקים של היצ'קוק ודיוויד לינץ'" ("לה נאסיון" הארגנטינאי) והחמיאו על שהיא עוסקת ב"משבר אמצע החיים שהוליווד לא מדברת עליו" ("פריימטיימר").

אכן, "לאבד את אליס", סדרה של HOT, היא מותחן פסיכולוגי שנע בין מציאות לבין הזיה ומחווה יפהפייה לקולנוע בכלל ולפילם נואר בפרט. זו הפעם הרביעית שסדרה של אבין ("האקס המיתולוגי", "בלתי הפיך") נמכרת לארה”ב. בראיון איתה היא מספרת על ההבדלים בין העבודה בתעשייה המקומית וזאת האמריקאית, ומדוע היא בכל זאת מעדיפה ליצור בישראל.

סיגל אבין. “כשסדרה שלך מעובדת לטלוויזיה האמריקאית, היא כל הזמן משתנה בגלל הערות של מפיקים, ואז את מבינה שלא אכפת לך איפה את יוצרת כל עוד את יוצרת כמו שאת רוצה", צילום: עמית שעל סיגל אבין. “כשסדרה שלך מעובדת לטלוויזיה האמריקאית, היא כל הזמן משתנה בגלל הערות של מפיקים, ואז את מבינה שלא אכפת לך איפה את יוצרת כל עוד את יוצרת כמו שאת רוצה" | צילום: עמית שעל סיגל אבין. “כשסדרה שלך מעובדת לטלוויזיה האמריקאית, היא כל הזמן משתנה בגלל הערות של מפיקים, ואז את מבינה שלא אכפת לך איפה את יוצרת כל עוד את יוצרת כמו שאת רוצה", צילום: עמית שעל

"יש משהו נורא מאפשר פה", היא אומרת. "ספציפית בבית שהיה לי — ההפקה של דורי ויוני פרן ומירית טובי ב־HOT, שנורא סמכה עליי, דחפה להעמיק, לא פחדה מדברים אפלים ונשיים ונתנה לי חופש יצירתי מלא. אני יוצרת תמיד ממקום נורא אותנטי, בעיקר בפרויקט הזה, מתוך תשוקה לעשות משהו מסוגנן וויזואלי יותר בז'אנר שגדלתי עליו”.

את גדלת על פילם נואר?

“אבא שלי הוא חובב קולנוע וטלוויזיה מטורף, גדלתי עם צלחות לוויין בגינה, שקלטו את כל התחנות לפני שהיה כאן מה לראות”.

אבין, בת 47, נולדה בארה”ב, גדלה במיאמי, ועלתה עם משפחתה כשהיתה בת 10.5. כעבור שש שנים חזרו הוריה לארה”ב והיא נשארה בישראל, והיתה טסה אליהם הלוך ושוב. "הילדות שלי זה טלוויזיה וקולנוע אמריקאיים על שלל גווניה", היא אומרת. "מהיצ'קוק ולינץ', שהיו מקורות להשראה, אבל גם סרטים משנות ה־80 וה־90: 'אינסטינקט בסיסי', 'חיזור גורלי', כל סרטי הז'אנר נמצאים אצלי ברקע אבל הסרטים האלה נעשו דרך המבט הגברי, על האשה, על הפאם פאטאל, אני רציתי להפוך את זה, לשבור כך את המיתוס הזה”.

כשהיא נשאלת אם היא יוצרת עם מחשבה על קהל בינלאומי ומכירה לחו"ל, לנוכח הניסיון שלה בתחום, היא אומרת: "לא רק שאני לא חושבת על זה, אני לא בטוחה לאורך הדרך שאצליח בכלל להגיע לסוף. במיוחד במקרה של 'אליס'. "יש לי ניסיון של 25 שנה בכתיבה. התחלתי בטלנובלות, עבדתי בארה”ב, אז אני יודעת לעבוד לפי הכללים: איפה זה מתחיל, איפה זה נגמר, מה העלילה הראשית, מה העלילה המשניתהכל לפי הנוסחאות. אבל 'אליס' נכתבה בשונה מכל דבר קודם שכתבתי. זה היה ממכר, הייתי מחכה לרגע שאכנס למשרד שלי כדי לראות לאן זה ילך. זה גם היה מפחיד".

איילת זורר מלפנים וליהי קורנובסקי ב"לאבד את אליס", צילום: דורי מדיה דרסט באדיבות הוט איילת זורר מלפנים וליהי קורנובסקי ב"לאבד את אליס" | צילום: דורי מדיה דרסט באדיבות הוט איילת זורר מלפנים וליהי קורנובסקי ב"לאבד את אליס", צילום: דורי מדיה דרסט באדיבות הוט

הניסיון שלה כולל את "האקס המיתולוגי" שהיתה הסדרה הישראלית הראשונה שנמכרה לרשת שידור ארצית אמריקאית, סי.בי.אס (אחרי "בטיפול" שנמכרה לערוץ הכבלים HBO), הופקו ממנה 12 פרקים, ושודרו ארבעה עד שהרשת החליטה לבטל אותה; "בלתי הפיך" שכתבה עם רענן שקד, ונמכרה גם היא לארה”ב כפיילוט, שהשתתף בו בתחילה דיוויד שווימר ("חברים"); וסדרת הסרטונים שלה "זה מטריד", על סיטואציות שונות של הטרדה מינית, שהופקו גם בגרסה דוברת אנגלית בארה”ב.

למרות ההצלחה הזאת, המכירה של “אליס” כמו שהיא, ללא עיבוד לשפה אחרת, היא חוויה חדשה ומרגשת מבחינתה. "מה שאני חווה זה מטורף: בתוך יום היצירה נמצאת בכל העולם. זה לא נתפס. בכל רגע נתון שאני פותחת את המחשב אני קוראת איך מגיבים לזה בפורטוגל, בסין, בספרד, ביפן”.

גם החוויה של מסירת סדרה לידיים אחרות שונה לגמרי הפעם. לדבריה, כאשר עבדה על הפיילוט של "בלתי הפיך", "היו כל כך הרבה הערות של בכירים אמריקאים, שאת מאבדת את הכיוון שלך. את כבר עושה משהו שמישהו אחר רוצה שתעשי; נראה לך שזה עוד שלך אבל זה כבר לא. כשעבדנו על הפיילוט, בכל פעם עשו שינויים מהקצה לקצה, בגלל הערה של בכיר זה או אחר. אלה היו מהרגעים העצובים בחיי. בתיאוריה זה היה חלום, אבל במציאות הבנתי שזה לא מה שאני רוצה. בישראל, כשאני עובדת על משהו, זה גיהינום — כי לכתוב ולביים זה גיהינום — אבל זה גם אושר, ואז את מבינה שלא אכפת לך איפה את יוצרת כל עוד את יוצרת כמו שאת רוצה".

למעשה, דרך כל אחת מהסדרות שלה שנמכרו, אפשר ללמוד משהו על מצב הטלוויזיה העולמית והמקומית. "'האקס המיתולוגי' היתה הסדרה הישראלית הראשונה שנמכרה לרשת ארצית גדולה. זה היה אז כל כך חסר תקדים. כמו חללית שנוחתת על הירח, סדרה מישראל שתגיע לאמריקה, לא היו בכלל כללים להתמודד או להשוות אליהם. מה שקרה בארה”ב זה שהיתה אז שביתת התסריטאים הגדולה ופתאום הם הסתכלו החוצה, וחיפשו חומרים לעיבוד".

כיום רשתות השידור האמריקאיות הגדולות איבדו מכוחן מול שירותי הסטרימינג, ואלה זקוקים לחומרים למכביר, ולא חוששים מסדרות זרות, עם כתוביות תרגום ודיבובים, עם סדרות שנראות יותר כמו קולנוע מאשר טלוויזיה, וההיצע הישראלי רב ומבוקש מאוד כמו “טהרן”, “שטיסל” ו”פאודה”, אם להזכיר רק שלוש.

בראיון ל"ניו יורק טיימס" עם איילת זורר, שמגלמת את אליס בסדרה, אמרה השחקנית ש"סיגל היתה עמוק בתוך אליס", וכי היא עבדה במשך השנים "עם במאים מדהימים, אבל התבוננתי בה יותר משהסתכלתי על כל אחד אחר, כמודל לאליס, כי היא היתה שם לצדי". בביקורת בעיתון היוקרתי נכתב, אגב, כי "אבין מצליחה ליישם סצנות מורכבות וארוכות שמעטות הדרמות הטלוויזיוניות שהיו מצליחות לעשות, וזורר גורמת לנו להתמקד באליס החכמה, החושנית והמניפולטיבית”.

איך נוצר הקשר עם אפל טי.וי פלוס?

"הסדרה היתה גמורה. היא התחילה להסתובב בחו"ל. היא השתתפה בקאן סיריז עוד לפני שעלתה בישראל. בסמוך לשידור ב־HOT, ראו אותה בפלטפורמות בחו"ל. היו כמה מתעניינים, אבל אפל התאימה ביותר מבחינתי, בין השאר משום שהם עוד לא סופר־מגנט של חומרים, מה שאיפשר לסדרה להתבלט ולא להיבלע בים של סדרות אחרות. אני מכירה את מנהלי התוכן של אפל מהימים של 'בלתי הפיך', כשהם היו בזמנו בסוני, וההיכרות המוקדמת הזאת, במיוחד בתקופת הקורונה, שבה לא טסים ולא נפגשים, עוזרת. סוכם כבר על עונה שנייה ל’אליס’ (אבל לא רק, מדברים איתי על כל מיני דברים). בעונה השנייה ‘אליס’ תהיה חלק מאנתולוגיה, עם שחקנים שונים וסיפור שונה. כשהמשותף הוא העולם, הניאו־נואר, המקום של היוצר, האמן שמוכר את נשמתו".

ואפרופו מכירה, על סכומי כסף היא מנועה מלדבר. היא גם לא יכולה להשוות את זה למכירות הקודמות של הפורמטים. "זה בכלל לא באותה ליגה. 'בלתי הפיך' היה פיילוט, 'האקס המיתולוגי' עובד לסדרה שארבעה פרקים ממנה שודרו, את הסרטונים של 'זה מטריד' עשינו לבד; כאן היתה סדרה שקנו אותה כמו שהיא, אז מראש התמחור היה שונה".

השינוי בעולם הטלוויזיה נראה מעודד, בוודאי לאור גל ההצלחות הישראלי הנוכחי, שהיא שייכת אליו. אבל היא מנסה לשים דברים בפרופורציה. "יש המון פרמטרים שצריכים לקרות בסדרה, גם בארץ וגם בחו"ל, כולל הרבה מאוד מזל, כדי שזה יעבוד. מהתסריט, דרך השחקן והכימיה ביניהם, ועד למפיק, לזכיין, לסוכן, לשירות הסטרימינג. כל סדרה שיוצאת זה סוג של נס".

סיגל אבין. “כשסדרה שלך מעובדת לטלוויזיה האמריקאית, היא כל הזמן משתנה בגלל הערות של מפיקים, ואז את מבינה שלא אכפת לך איפה את יוצרת כל עוד את יוצרת כמו שאת רוצה"

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות