אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
חוק חדלות פירעון: הבנקים דורשים הגדלת סמכויות למנהלי הסדר צילום: אוראל כהן

חוק חדלות פירעון: הבנקים דורשים הגדלת סמכויות למנהלי הסדר

התיקון בחוק שנועד להקל על חברות שנקלעו לקושי תזרימי במשבר הקורונה מגיע היום לישורת האחרונה. בעוד הבנקים דורשים עוד סמכויות למנהל ההסדר כדי להגן על נושים וספקים, גורמים אחרים טוענים שהרחבת סמכויותיו תייקר את ההליך

22.02.2021, 08:23 | עירית אבישר

התיקון לחוק חדלות פירעון מגיע לישורת האחרונה: הבוקר תתכנס ועדת חוקה, חוק ומשפט בראשות ח"כ יעקב אשר להכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, וייתכן שהיום תאושר גרסתו הסופית לקראת ההצבעה במליאת הכנסת. מדובר בתיקון זמני לחוק לתקופה של שנה (עם אפשרות להארכה), שנועד לטפל בחברות שנקלעו למשבר בעקבות משבר הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

המטרה בתיקון היא להקל על חברות שנקלעו לקושי תזרימי זמני בעקבות משבר הקורונה, ולמנוע מהן להגיע להליך של פשיטת רגל. עיקר המטרה בחוק היא לקנות לאותם עסקים זמן להתאוששות — זמן שבמהלכו הנושים לא יוכלו לפתוח בהליכים כנגד החברה. למעשה החוק החדש מאפשר מצב ביניים לתקופה של כמה חודשים בהם החברה תהיה בהקפאת הליכים, הנושים לא יפעלו נגדה, ובזמן הזה היא תנסה לשפר את מצבה ולהתאושש, במקום להתדרדר להליך של חדלות פירעון.

יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט יעקב אשר, צילום: צביקה טישלר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט יעקב אשר | צילום: צביקה טישלר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט יעקב אשר, צילום: צביקה טישלר

הרעיון לבצע את התיקון לחוק הגיע ממשרד המשפטים לפני כעשרה חודשים, בתחילת משבר הקורונה. האי ודאות והלחץ במשק היו אז בשיא, והמטרה בתיקון החוק היה למתן את גל פשיטות הרגל שהיה חשש שיקרה.

לצד המטרה המבורכת, נשמעו חששות מכך שחברות ינצלו לרעה את ההקלה הזו בחוק, ויבחרו במסלול הזה רק כדי להרוויח זמן, ואולי לסגור הסדרים עם נושים וספקים מסוימים. נשמעו לא מעט התנגדויות והסתייגויות מסעיפים שונים. כך למשל, רשות שוק ההון הצליחה באחרונה להחריג את החברות המגייסות איגרות חוב מהמסלול הזה, בנימוק שמטרת ההקלה היא לסייע למשקי בית ועסקים קטנים ולא לחברות גדולות יותר, שהן אלו המגייסות אג"ח מהציבור. וכי הקלה לחברות בעלות אג"ח עלולה לפגוע בכספי הפנסיה של החוסכים שרכשו את אותן אג"ח.

"ללא פיקוח מהותי"

ישנן עוד נקודות טכניות ומשפטיות הכרוכות בהצעת החוק, אולם סוגיה מרכזית שעוד נותרה פתוחה היא עניין הסמכויות של מנהל ההסדר. בבנקים מוטרדים מכך שבנוסח החוק הנוכחי, הסמכויות של מנהל ההסדר שמתמנה כאשר חברה נכנסת להליך ההקפאה מאוד שוליות, וכי הוא בעיקר דמות שמקבלת דיווחים מהחברה ומדווחת לבית המשפט. "אין למנהל ההסדר סמכות להתערב בחברה. הוא גם לא יושב אצלה פיזית, כך שתיאורטית מנהל החברה יכול להעלים נכסים או לפעול לתשלום לספק מסוים שמפעיל לחץ", אומר גורם במערכת הבנקאית.

באיגוד הבנקים הכינו בעזרת עו"ד אורי גאון ממשרד לויבנוק ופרופ' שלום לרנר מסמך שמפרט את הסעיפים שלטעמם צריכים לתקן בנוסח החוק. המרכזי בהם הוא עניין סמכויות מנהל ההסדר. "הצעת החוק מהווה מעין שעטנז: החייב יוכל להמשיך ולהפעיל את העסק עד לגיבוש הסדר חוב, ללא פיקוח מהותי של גורם נייטרלי, ולחייב תהיה הגנה של הקפאת הליכים, כך שיימנע מצד שלישי לממש את החוב", נכתב מטעם האיגוד.

קניון בסגר. מטרת החוק היתה למתן את גל פשיטות הרגל שחששו שעומד להגיע , צילום: חיים הורנשטיין קניון בסגר. מטרת החוק היתה למתן את גל פשיטות הרגל שחששו שעומד להגיע | צילום: חיים הורנשטיין קניון בסגר. מטרת החוק היתה למתן את גל פשיטות הרגל שחששו שעומד להגיע , צילום: חיים הורנשטיין

בבנקים לא מתכוונים לכך שמנהל ההסדר ינהל בפועל את החברה, אבל רוצים שיהיו לו יותר סמכויות, בעיקר באישור תשלומים, וגם שהוא יוכל להיות נוכח בישיבות דירקטוריון של החברה.

אלא שככל שמנהל ההסדר יהיה יותר פעיל בתקופת הביניים בחברה, כך מן הסתם גם העלויות שיגבה יהיו בהתאם. יש גורמים המתנגדים לכך, וטוענים כי עלייה בסמכויות המנהל תהפוך את התהליך ליקר ומסורבל יותר, כשממילא החברה נמצאת בבעיה תזרימית. לכן, אחת ההצעות הועלו היא שהמדינה תסייע במימון ההוצאות למנהלי ההסדר.

בכל אופן בבנקים מציינים כי לא מדובר בהיקף הוצאות דרמטי, שכן מנהל ההסדר לא יצטרך בפועל לנהל את החברה, וגם פעילותו בתקופת הביניים היא לתקופה קצרה. מנגד, לדבריהם התועלת שלו יכלה להיות משמעותית באיזונים ובבלמים בסיטואציה שנוצרה, שבה הנושים לא יכולים לנקוט צעדים לפירעון החוב כלפיהם, כאשר חלק מהנושים הם ספקים שבעצמם יכולים להיקלע לבעיות אם החברה לא תעביר להם תשלומים.

אי הוודאות פחתה

בכל אופן, ההנחה היא שהמחלוקות השונות בנוגע לחוק ייושבו, וכי התיקון הזמני ייצא לדרך בקרוב. במערכת הפיננסית מציינים כי היות שחלף פרק זמן ארוך יחסית מהטיוטה הראשונה לחוק ועד לביצועו, גם הנחיצות שלו ירדה. "אם החוק היה נחקק כבר במאי אשתקד, זו היתה דרמה. היתה אז הרבה אי ודאות בשוק", אומר גורם במערכת הבנקאית.

היום אמנם המשבר עדיין לא מאחורינו, אבל האי ודאות ירדה. בנוסף חלק מהבעיות שיצר המשבר נפתרו באמצעות הקפאת הלוואות ומתן הלוואות בקרן בערבות מדינה. "חברות שנמצאות היום עדיין בבעיה קשה הן כאלה שברוב המקרים כמה חודשי גרייס כבר לא יעזרו להן. לכן כיום כמות החברות שהתיקון לחוק יסייע להם נמוך בהרבה לעומת המצב בו היינו בתחילת המשבר כשהחלה היוזמה הזו", הוא מוסיף.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות