אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בג"ץ: יעילות כלי האיכון של השב"כ לא הוכחה, יש להגביל את השימוש בהם צילום: יאיר שגיא

בג"ץ: יעילות כלי האיכון של השב"כ לא הוכחה, יש להגביל את השימוש בהם

שופטי בג"ץ קבעו כי יש להגביל את השימוש בכלי האיכון למקרים בהם נשא קורונה לא משתף פעולה או לא מסר דיווח על מגעים. השופטת אסתר חיות: "נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך, לפיו 'עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע'"

01.03.2021, 11:28 | עומר כביר

המדינה לא הוכיחה דיה את יעילות כלי האיכון של השב"כ, ויש להגביל את השימוש בו רק למקרים בהם נשא קורונה לא משתף פעולה או לא מסר דיווח על מגעים – כך פסק הבוקר (ב') בג"ץ, בתגובה לעתירה נגד השימוש בכלי המעקב של שירות הביון במסגרת המאמצים להגבלת התפשטות הקורונה.

קראו עוד בכלכליסט

"יש לחתור ללא לאות ולעשות כל שנדרש כדי להפסיק (ולמצער לצמצם למינימום הכרחי בלבד) את הצורך להסתייע בגוף הביטחון המסכל של המדינה בתחומים שאינם בליבת עיסוקו", כתבה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, בהכרעת הדין. "התמונה המצטיירת מאופן יישומו של חוק הסמכת השב"כ עד כה מעלה תהיות כבדות משקל באשר לסבירותן ומידתיותן של הכרזות הממשלה. הסמכת השב"כ הייתה ונותרה גורפת, גם לאחר הרחבת מערך החקירות האנושי ושיפור יעילותו ואף לאחר שהושגו חיסונים והוקם מערך שבאמצעותו כבר חוסנו עד כה מיליוני אזרחים".

עם זאת, החליט בג"ץ, בין השאר לאור השיתוק של הכנסת בתקופה שלפני הבחירות, שלא לבטל לחלוטין את החוק שמסמיך את השב"כ לעקוב אחרי אזרחי ישראל במסגרת המאמצים למאבק בקורונה, ורק המליץ למדינה שלא להעריך את ההסכמה עם פקיעתה ביום רביעי הקרוב. ואולם, במידה שתחליט המדינה להאריך את ההסמכה, לא תוכל לעשות כן באופן גורף ויהיה עליה לגבש קריטריונים אובייקטיבים בכל הנוגע להיקף ההסתייעות בשב"כ. "קריטריונים אלה, אשר יש להציגם בפני ועדת החוץ והביטחון וכן לפרסמם בפומבי, מטרתם לשים קץ לפרקטיקה לפיה ההסתייעות בשב"כ נעשית באופן גורף וללא התאמה למערך הבדיקות והחיסונים, לנתוני התחלואה ולכלים הנוספים הנתונים לממשלה לצורך התמודדות עם הנגיף", כתבה חיות. הקריטריונים ייכנסו לתוקף החל מה-14 במרץ, ולאחריו בכל מקרה לא ניתן יהיה להשתמש בכלי אלא במקרה שבו הנשא לא משתף פעולה או לא מסר כלל דיווח על מגעים.

ראש השב"כ נדב ארגמן, צילום: עמית שאבי ראש השב"כ נדב ארגמן | צילום: עמית שאבי ראש השב"כ נדב ארגמן, צילום: עמית שאבי

"כמעט שנה חלפה מאז החלה הממשלה להסתייע בשב"כ לצורך מעקב מגעים... אם בתחילת הדרך הצדיקה הממשלה את הפגיעה הקשה בזכויות יסוד בסכנה החמורה והמיידית אשר נשקפה לציבור מהתפשטות נגיף הקורונה, הרי שכעת נדמה כי מתממש החשש שהובע בתחילת הדרך לפיו 'עם חלוף הזמן עלול הזמני להפוך לקבוע'", הבהירה חיות.

העתירה, שהגישו התנועה לזכויות האזרח, עדאלה, רופאים לזכויות אדם ועמותת פרטיות ישראל, ביקשה לבטל את החוק שמתיר לממשלה להפעיל את כלי המעקב של השב"כ כחלק ממערך החקירות האפידיומולוגיות. השימוש בכלי זכה בשנה האחרונה לביקורת רבה, שכללה פגיעה לא מידתית בפרטיות, שימוש חסר תקדים בעולם המערבי בארגון ביון חשאי נגד מטרות אזרחיות, וטענות לחוסר יעילות מספק של הכלי במאמצים להגבלת התפשטות המגפה.

בדבריה מתחה חיות ביקורת חריפה על האופן שבו הציג משרד הבריאות את יעילות השימוש בכלי: "אופן הצגת הנתונים בדבר היעילות של כלי השב"כ והפרמטרים שנלקחו בחשבון במסגרת זו השתנו ממסמך למסמך, והדבר הקשה על זיהוי מגמות ושינויים משמעותיים ביעילות הכלי. כך, בחוות הדעת מטעם משרד הבריאות שהוצגו בפני צוות השרים ובכתבי הטענות מטעם משיבי הממשלה שהוגשו לנו במסגרת ההליך דנן, הוצגו לעיתים הנתונים במספרים מוחלטים ולעיתים באופן יחסי; בשום שלב לא הוצג היחס בין הנתונים בחוות דעת אחת לזו שאחריה; ואף לא הובהר מה הם אותם נתונים שמשרד הבריאות מתייחס אליהם כנתונים החשובים ביותר לשם קבלת ההחלטה על השימוש בכלי השב"כ".

כן ציינה חיות, שבחודשים האחרונים השתפר משמעותית מערך החקירות האנושיות, בעקבות הקמת מפקדת "אלון" שמונה 3,000 חוקרים, ושדרוג כלי העזר שבהם נעשה שימוש, כמו אוטומציה של הליכי קבלת מידע.

חיות ביקרה גם את אופן קבלת ההחלטה בממשלה, שלדבריה "לא קבעה קריטריונים מדידים וברורים" להפעלת הכלי. "אף שבפני צוות השרים ובפני הממשלה הונחו מסמכים שונים המתייחסים למכלול השיקולים המנויים בחוק, לא ניתן לחלץ מתוך ההחלטות כל קריטריונים מדידים שקבעה והפעילה הממשלה", כתבה.

השופט חנן מלצר הצטרף לדבריה של חיות: "בהינתן שמדינת ישראל היא אכן המדינה היחידה בקרב הדמוקרטיות בעולם שעושה שימוש מעין זה בשירות הביטחון שלה ובכלי – הגיעה העת (לאחר כשנה מפרוץ מגפת הקורונה) להיגמל מאמצעי זה, שכן הוא ממכר ואף מעודד יצירת פרקטיקות פוגעניות נוספות. הדבר מתבקש מהיותנו מדינה יהודית ודמוקרטית. בהקשר זה יש להזכיר כי את מושג הפרטיות הביא לעולם עם ישראל, והראשון שהכיר בכך היה בלעם שדרש: 'מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל'".

השופט חנן מלצר, צילום: אוהד צויגנברג   השופט חנן מלצר | צילום: אוהד צויגנברג השופט חנן מלצר, צילום: אוהד צויגנברג

השופט דפנה ברק-ארז הדגישה בדבריה את הפגיעה בכבוד האדם שנגרמת מהשימוש בכלי. "שימוש בטכנולוגיה לצורך איתור האנשים שהיו בקרבתו של חולה קורונה מאומת, להבדיל מפנייה אליו בשאלה במסגרת חקירה אפידמיולוגית, מהווה פגיעה גם בכבוד האדם, במובן של הגנה על האוטונומיה שנמצאת בליבתו", היא הסבירה. "השימוש בכלי זה מסיט הצידה את ההתייחסות לחולה הקורונה כאל אישיות עצמאית ומתמקד בנתונים שניתן 'לכרות' מהטלפון הנייד שלו. היא מבטאת חוסר אמון באדם עצמו. פנייה ישירה לאדם בבקשה לקבל מידע אישי הנוגע אליו מכבדת את אישיותו ואת תחושת השליטה שלו בחייו, ולמעשה את השליטה עצמה, גם אם תחת צילה של האפשרות להיות נתון בחקירה אפידמיולוגית לפרטיות".

השופט יצחק עמית פתח את דבריו בשאלה רטורית: "מה עשית בקיץ האחרון? אינך זוכר/ת? אל דאגה, אני, האח הגדול, יודע מה עשית בקיץ האחרון. אני יכול להזכיר לך היכן היית ביום מסוים ובשעה מסוימת, מה היה מסלול התנועה שלך, מי היו האנשים בקרבתך בתאריך, בשעה ובמקום מסוים בצירוף הפרטים על אודות אנשים אלה. לא, אין מדובר בסרט אימה אלא במציאות חיינו בשנה האחרונה".

עוה"ד גיל גן-מור ודן יקיר שהגישו את העתירה אמרו בתגובה: "פסק הדין מקבל את טענותינו כי חוק מעקבי השב"כ פגע בצורה חמורה בזכויות האדם. כפי שטענו שוב ושוב מעקב השב"כ לא היה אפקטיבי. החלופה המרכזית לו היא הרחבת מערך החקירות האנושיות. אנו מקווים שפסק הדין יוביל את הממשלה והכנסת לשינוי כיוון והפסקת הריצה במדרון החלקלק של שימוש באמצעים קיצוניים ולא דמוקרטיים במסגרת המאבק במגיפה".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות