היתרונות של מנהיגות נשית בתקופת משבר

הסוגייה של מנהיגות נשית עלתה לסדר היום בתקופה האחרונה דווקא על רקע המשבר הגלובאלי שהביאה עמה מגיפת הקורונה. אחת הדוגמאות מעוררות ההשראה, שהציתו את הדיון בסוגיה, היא זו של ג׳סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו-זילנד.

צעירה, בשנות ה-30 לחייה, שזה לה התפקיד המנהיגותי הראשון, הובילה את ארצה למיגור נגיף הקורונה.

הצלחה פנומנלית זו הציתה בעולם את הדיון האם יש דבר כזה מנהיגות נשית, והאם הצלחתה יוצאת הדופן קשורה בעובדה שהיא אישה. מחקרים בינלאומיים, שהולכים ונערמים בשנים האחרונות, מוצאים כי לניהול נשי יש מאפיינים מובחנים וברורים, הנגזרים מתכונות האופי של המין הנשי.

ג'סינדה ארדרן, ראש ממשלת ניו זילנד | צילום: גטי אימג'ס

יותר מכך, למרות העובדה המצערת שאפשר לספור על יד אחת את מספר המנכ"ליות ב-125 החברות הציבוריות הגדולות בבורסה בת"א, הרי שבחינת ביצועים של מנכ"ליות מול מנכ"לים בעולם העסקי, מגלה באופן מובהק שחברות המנוהלות על ידי נשים הן רווחיות יותר והשווי שלהן גבוה יותר ביחס לבנצ׳מרק.

מה יש בתכונות הניהול הנשי שמאפשרות לה להיות מנהיגה ומנהלת מצליחה יותר? אולי נתחיל בכך שהעידן בו אנו חיים הוא מורכב, מסובך ודורש גמישות ויכולת להכיל שינויים. האין זהו מרחב הפעולה הטבעי עבור כל אישה? ובוודאי אישה מנהלת? אין ספק שלנשים יש היכולת לקבל החלטות שקולות ואחראיות בסביבה כאוטית. נוסיף לכך, שנשים בדרך כלל מקבלות החלטות תוך מתן דגש על חשיבה קבוצתית מגוונת, להודות בטעויות, להכניס אלמנטים אנושיים בעבודה השוטפת מול כלל מחזיקי העניין – כל אלה מסייעים לניווט טוב מדויק יותר של הארגון במים סוערים.

מעבר לניתוח תיאורטי של הדברים, אני בוחרת לשתף כאן בניסיון האישי שלי בהתנהלות משבר. לפני כשנה נחתה על העולם הקורונה וכל מי שעומד בראש ארגון עסקי גדול נאלץ לעבור ל"מוד" של ניהול משברי. כמי שעומדת בראש הנמל הימי הגדול בישראל, ״ נמל אשדוד- הנמל של ישראל״, הבנתי מיד שאסור לפספס הזדמנות לנצל ״משבר טוב״ (כמאמרו של צ׳רצ׳יל).

למרות שכל אורות החירום הבהבו בארגון, בחרתי להבחין גם בהזדמנות הטמונה בתקופה זו. הנהלת הנמל והנהגתה, מינפה את התקופה הזו לטובת האצת רפורמות מקיפות בעולם התפעולי, תשתיתי וטכנולוגי, וכך הפכנו השנה מארגון מתועש ומסורתי לחברה חדשנית יותר. בנוסף, שמנו דגש על ביצוע של קפיצה טכנולוגית והקמנו חממה טכנולוגית עם כ-30 סטרטאפים, העוסקים בפיתוחים חדשניים לטובת נמלי הים.

בשורה התחתונה המספרים מדברים בעד עצמם. לאחר שנה אינטנסיבית בתוך המשבר (שעדיין בעיצומו) אנו יכולים למנות יותר הישגים מכישלונות: בסוף השנה הזו שברנו שיא של כל הזמנים בפריקת מכולות, כאשר היקף הסחורות הכולל אשר נכנס לנמל אשדוד עמד על שווי של כ-108 מיליארד שקל. היינו יעילים, גמישים והגשמנו את ייעודנו להיות העורק הראשי לכלכלה הישראלית ששיוועה לסחורות וחומרי גלם.

כל זה לא קרה מעצמו. בכוחות משותפים של מנהלים ועובדים אשר היטו כתף בתקופה קשה, הצלחנו לשנות את המיינדסט הניהולי לטובת השגת הישגים ולא רק מזעור נזקים. ברמה האישית, כאישה העומדת בראש גוף אסטרטגי ורגיש בתקופת משבר, אני מאמינה שלזכותי עמדו תכונות נוספות שהיוו את ה-x פקטור. אני גם מאמינה שבשנים הקרובות נראה יותר ויותר נשים בעמדות ניהול בכירות ובענפים שנתפסו כ״גבריים״ כמו ניהול נמל ימי.

הכותבת היא יו״ר דירקטוריון חברת נמל אשדוד